x
בניית אתרים בחינם

myMail@2all.co.il | 1800-123456789

תורה


סרטון חדש מלך חיזקיהו 

   
          שי      תלתן   תנך   תנך  תנך ביאור  מפות   הזמן  ציר הזמן      פרשנות המקרא      ציר זמן עברי   קישור לולאות  רמבן

בס"ד

שמות פרק ה

                     
                     משה ואהרון פוגשים את פרעה ומצווים אותו לשלח את בני ישראל ממצרים.
                     פרעה שולח בזלזול את משה ואהרון מעימו
                     ומבקש מהם שלא יטרידו את העם ולא יפריעו להם במלאכתם.
                     
                                    הגברת הגזירות.

                           לאחר המפגש שבין פרעה למשה ואהרון, פרעה מקשה יותר את הגזירות כלפי עם ישראל ועבדותם                            במצרים: הוא מצווה את הנוגשים (שהיו מצריים) ואת השוטרים (שהיו יהודיים) שבני ישראל                                  ימשיכו להפיק את אותה כמות הלבנים כמו שעשו לפני כן אלא שהפעם הם צריכים גם לאסוף חומר                        ללבנים. פרעה מגביר את הגזירות כי הוא חושב שבני ישראל רוצים לצאת ממצרים כי יש להם
                      הרבה זמן פנוי לחשוב על שחרורם ולכן צריך להקשות יותר עליהם את העבודה.

                       בני ישראל לא עומדים בגזירה והשוטרים היהודיים מוכים ע"י הנוגים המצריים בגלל שהם לא                               הכריחו מספיק את העבדים לבצע את עבודתם בצורה הנדרשת מהם

                                   תגובות העם.
                        לאחר הגברת הגזירות ע"י פרעה, באים עם בני ישראל אל משה ואהרון בטענה שמאז שהם באו,                               המצב הורע יותר והם לא הצילו את   בני ישראל כפי ששהבטיחו. באותה טענה פונים משה ואהרון                           כלפי הקב"ה.

                                                                      בקשת משה ואהרון מפרעה

 

                         1. השווה בין שתי הפניות של משה ואהרון לפרעה ותשובותיו .{א-ד}       
                 ציין לפחות שני הבדלים   , נסה להסבירם. {העזר בנלמד בכיתה}

 

 

דו שיח ראשון

דושיח שני

 

פניית משה ואהרון

לפרעה

 

 

 

"כֹּה אָמַר יְדֹוָד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל : שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר."

 

"אֱלֹהֵי הָעִבְרִים נִקְרָא עָלֵינוּ נֵלֲכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַידֹוָד אֱלֹהֵינוּ –

 פֶּן יִפְגָּעֵנוּ בַּדֶּבֶר אוֹ בֶחָרֶב"

 

תשובת פרעה

 

 

 

"מִי יְדֹוָד אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל?! לֹא יָדַעְתִּי אֶת יְדֹוָד !  וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ."

 

"לָמָּה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן תַּפְרִיעוּ אֶת הָעָם מִמַּעֲשָׂיו ?! לְכוּ לְסִבְלֹתֵיכֶם... "

 

                           *ציין לפחות שני הבדלים   , נסה להסבירם. {העזר בנלמד בכיתה}

 

                          _____________________________________________________________________________________________________

 

                          _____________________________________________________________________________________________________

 

                       2  ." פֶּן יִפְגָּעֵנוּ בַּדֶּבֶר אוֹ בֶחָרֶב" – מהי האזהרה הרמוזה כאן לפרעה עפ"י רש"י?          מה פירוש המילה                 'פגיעה' ?  {ג }

 

                         _____________________________________________________________________________________________________

 

                        3."וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה הֵן רַבִּים עַתָּה עַם הָאָרֶץ וְהִשְׁבַּתֶּם אֹתָם מִסִּבְלֹתָם" – מהי טענת פרעה למשה ואהרון?                    העזר ברש"י . {ה }

 

                      _____________________________________________________________________________________________________

רש"י 
{א} ואחר באו משה ואהרן וגו'. אבל הזקנים נשמטו אחד אחד מאחר משה ואהרן, עד שנשמטו כולם קודם שהגיעו לפלטין, לפי שיראו ללכת, (שמו"ר ה, יד.) ובסיני נפרע להם, ונגש משה לבדו והם לא יגשו,  (י) החזירם לאחוריהם: 
{ג} פן יפגענו. פן יפגעך היו צריכים לומר, אלא שחלקו כבוד למלכות. פגיעה זו, לשון מקרה מות הוא: 
{ד} תפריעו את העם ממעשיו. תבדילו ותרחיקו אותם ממלאכתם, ששומעין לכם וסבורים לנוח  (כ) מן המלאכה, וכן פרעהו, אל תעבר בו, (משלי ד, טו.) רחקהו, וכן ותפרעו כל עצתי, (שם א, כה.) כי פרוע הוא, (שמות לב, כה.) נרחק ונתעב: לכו לסבלותיכם. לכו למלאכתכם שיש לכם לעשות בבתיכם, אבל מלאכת שעבוד מצרים לא היתה על שבטו של לוי, ותדע לך, שהרי משה ואהרן יוצאים ובאים שלא ברשות: 
{ה} הן רבים עתה עם הארץ. 
שהעבודה מוטלת עליהם, ואתם משביתים אותם מסבלותם, הפסד גדול הוא זה: 


          


                                                            פס' ו - יד פרעה מכביד על בני ישראל

               

4."וַיְצַו פַּרְעֹה בַּיּוֹם הַהוּא אֶת הַנֹּגְשִׂים בָּעָם וְאֶת שֹׁטְרָיו לֵאמֹר" –  מי הם הנוגשים ומי הם השוטרים?   רש"י . {ו }

 

_____________________________________________________________________________________________________

 

5.מהי הגזירה החדשה שגוזר פרעה על בני-ישראל?         מדוע גזירה זו מכבידה מאד על ישראל?  { ז-ח }

 

_____________________________________________________________________________________________________

 

6.כיצד מנמק פרעה את גזירתו החדשה? { ט }

 

_____________________________________________________________________________________________________

 

7.להיכן הולכים ישראל לחפש קש לעשיית התבן? {יב }

 

_____________________________________________________________________________________________________

 

8.מדוע הוכו שוטרי בני-ישראל? {יד }

 

_____________________________________________________________________________________________________ 


               פס' טז - כג' השוטרים פונים אל פרעה

   
9.מהי טענת שוטרי בני-ישראל לפני פרעה ? {טו-טז }


 

_____________________________________________________________________________________________________

 

10.מהי תשובת פרעה אליהם?      ולמי מפנה פרעה 'אצבע מאשימה' ?   {יז }

 

_____________________________________________________________________________________________________ 

             פס' יח' - כא'  השוטרים פונים למשה ולאהרון

.מה טענו אנשים מישראל כלפי משה ואהרון באחת הפעמים שיצאו מלפני פרעה?  { כא }         
מי היו אנשים אלו ?{רש"י  פסוק כ' }

 

_____________________________________________________________________________________________________

 

12.מהם שתי השאלות- טענות של משה לה' לאחר הדברים הקשים שהטיחו בו אנשים מבני-ישראל?  {כב }

 

_____________________________________________________________________________________________________

10.הסבר עפ"י רש"י את הביטויים הבאים:

 1. 'תַּפְרִיעוּ אֶת הָעָם מִמַּעֲשָׂיו' - ___________________________ 
2.'לְכוּ לְסִבְלֹתֵיכֶם' -   ___________________________________

 3.'וְקֹשְׁשׁוּ לָהֶם תֶּבֶן' -   _________________________________ 
4. 'מַתְכֹּנֶת הַלְּבֵנִים' - ___________________________________ 

 5. 'וְאַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי שָׁקֶר' - __________________
6.' לְקֹשֵׁשׁ  קַשׁ לַתֶּבֶן ' -  ___________________ 7.' אָצִים ' - __________________    

        
{ו} הנוגשים. מצריים היו, והשוטרים היו ישראלים,  (ל) הנוגש ממונה על כמה שוטרים, והשוטר ממונה לרדות בעושי המלאכה: 
{ז} תבן.אשטו"בלא, היו גובלין אותו עם הטיט: לבנים. טיוו"לש בלע"ז, (ציעגלשטיינע) שעושים מטיט, ומיבשין אותן בחמה, ויש ששורפין אותן בכבשן: כתמול שלשם. כאשר הייתם עושים  (מ) עד הנה: וקששו.ולקטו: 
{ח} ואת מתכנת הלבנים: סכום חשבון הלבנים שהיה כל אחד עושה ליום כשהיה התבן נתן להם, אותו סכום תשימו עליהם גם עתה, למען תכבד העבודה עליהם: כי נרפים. מן העבודה הם, לכך לבם פונה אל הבטלה וצועקים לאמר נלכה וגו': מתכנת. ותכן לבנים, ולו נתכנו עלילות, את הכסף המתוכן, כולן לשון חשבון הם: נרפים. המלאכה רפויה בידם ועזובה מהם, והם נרפים ממנה רטר"ייש בלע"ז: 
{ט} ואל ישעו בדברי שקר. ואל יהגו וידברו תמיד בדברי רוח, לאמר נלכה נזבחה, ודומה לו ואשעה בחקיך תמיד, למשל ולשנינה מתרגמינן ולשועין, ויספר ואשתעי, ואי אפשר לומר ואל ישעו לשון וישע ה' אל הבל וגו' ואל קין ואל מנחתו לא שעה,  (נ) ולפרש אל ישעו אל יפנו, שא"כ היה לו לכתוב ואל ישעו אל דברי שקר, או לדברי שקר, כי כן גזרת כלם, ישעה האדם על עושהו, (ישעי יז, ז.) ולא שעו אל קדוש ישראל, (שם לא, א.) ולא שעה אל המזבחות, (שם יז, ח.) ולא מצאתי שמוש של בי"ת סמוכה לאחריהם, אבל אחר לשון דבור כמתעסק לדבר בדבר, נופל לשון שמוש בי"ת, כגון הנדברים בך, (יחזקאל לג, ל.) ותדבר מרים ואהרן במשה, (במדבר יב, א.) המלאך הדובר בי, (זכריה ד, א.) לדבר בם, (דברים יא, יט.) ואדברה בעדותיך, (תהלים קיט, מה.) אף כאן אל ישעו בדברי שקר, אל יהיו נדברים בדברי שוא והבאי: 
{יא} אתם לכו קחו לכם תבן. וצריכים אתם לילך  (ס) בזריזות, כי אין נגרע דבר מכל סכום לבנים שהייתם עושים ליום בהיות התבן נתן לכם מזומן מבית המלך: 
{יב} לקשש קש לתבן. לאסוף אסיפה, ללקוט לקט לצורך תבן הטיט: קש. לשון לקוט, על שם שדבר המתפזר הוא וצריך לקוששו, קרוי קש בשאר מקומות: 
{יג} אצים.  (ע ) דוחקים: דבר יום ביומו. חשבון של כל יום כלו ביומו, כאשר עשיתם בהיות התבן מוכן: 
{יד} ויכו שטרי בני ישראל. השוטרים ישראלים היו, וחסים על חבריהם מלדחקם, וכשהיו משלימין הלבנים לנוגשים שהם מצריים, והיה חסר מן הסכום, היו מלקין אותם על שלא דחקו את עושי המלאכה, לפיכך זכו אותן שוטרים להיות סנהדרין, ונאצל מן הרוח אשר על משה והושם עליהם, שנאמר אספה לי שבעים איש מזקני ישראל, מאותן שידעת הטובה שעשו במצרים, כי הם זקני העם ושוטריו: ויכו שטרי בני ישראל. אשר שמו נגשי פרעה אותם  (פ) לשוטרים עליהם,  (צ) לאמר מדוע וגו' , למה ויכו, שהיו אומרים להם מדוע לא כליתם גם תמול גם היום, חק הקצוב עליכם ללבון כתמול השלישי, שהוא יום שלפני אתמול, והוא היה בהיות התבן נתן להם: ויכו. לשון ויופעלו, הוכו מיד אחרים,  (ק) הנוגשים הכום: 
{טז} ולבנים אומרים לנו עשו. הנוגשים אומרים לנו עשו לבנים  (ר) כמנין הראשון: וחטאת עמך. אלו היה נקוד פתח, הייתי אומר שהוא דבוק, ודבר זה חטאת עמך הוא,  (ש) עכשיו שהוא קמץ, שם דבר הוא, וכך פירושו, ודבר זה מביא חטאת על עמך,  (ת) כאילו כתוב וחטאת לעמך, כמו כבואנה בית לחם, (רות א, יט.) שהוא כמו לבית לחם, וכן הרבה: 
{יח} ותכן לבנים. חשבון הלבנים, וכן את הכסף המתוכן,(מלכים-ב יב, יב.) המנוי, כמו שאמר בענין ויצורו וימנו את הכסף (שם יא.)
{יט} ויראו שוטרי בני ישראל.את חבריהם הנרדים על ידם: ברע. ראו אותם ברעה וצרה המוצאת אותם, בהכבידם העבודה עליהם לאמר לא תגרעו וגו': 
{כ} ויפגעו. אנשים מישראל  (א) את משה ואת אהרן וגו'. ורבותינו דרשו, כל נצים ונצבים דתן ואבירם היו, שנאמר בהם יצאו נצבים: 
{כב} למה הרעתם לעם הזה.ואם תאמר מה איכפת לך, קובל אני על ששלחתני (שמו"ר ה, כב.){כג} הרע. לשון הפעיל הוא, הרבה רעה עליהם, ותרגומו אבאיש:

סיכום פרק ה'

 

בקשת משה ואהרון:

משה ואהרון מגיעים אל פרעה, בלי זקני ישראל כיוון שהזקנים פוחדים לדבר עם פרעה.

משה ואהרון דורשים מפרעה לשלוח את בני ישראל לשלושה ימים לזבוח את ה' במדבר. 

תגובה פרעה

*פרעה מגיב בכעס וזלזול, "מי ה' אשר אשמע בקולו? לא ידעתי את ה' וגם את ישראל לא אשלח" – פרעה לא מכיר באלוהי ישראל

ומסרב לשלוח את בני ישראל.

גזרת פרעה

*פרעה נותן הוראה לנוגשים המצרים, ולשוטרים היהודים שממונים על בני ישראל שלא יתנו את התבן לעם ישראל לבניית הלבנים, אלא העם יצטרך גם למצוא תבן לבד, וגם להספיק אותה כמות של לבנים.

 

מטרת הגזירה- להכביד על בני ישראל בעבודה, שלא יהיה להם זמן לתכנן יציאה ממצרים.

 

בני ישראל לא עומדים בעבודה החדשה והקשה, ולא מספיקים להספיק אותה כמות לבן, כתוצאה מכך הנוגשים מכים בשוטרי ישראל.

טענת השוטרים לפרעה: זה לא הוגן להכביד על בני ישראל את העבודה.

תגובת פרעה: פרעה טוען שני ישראל מתעצלים ומתרשלים בעבודה.

 

חלק מעם ישראל פונה למשה ואהרון וכועסים עליהם שבכלל פנו לפרעה שהקשה את עבודתם !.

משה טוען לה': למה שלחת אותי לפרעה? למה עשית רע לעם ישראל?


logo בניית אתרים בחינם