אָמַר רַבִּי אַבָּא, כָּתוּב וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת. רֹאִים? שׁוֹמְעִים הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! אֶלָּא כָּךְ שָׁנִינוּ, אוֹתָם קוֹלוֹת הָיוּ נֶחְקָקִים בְּאוֹתוֹ חֹשֶׁךְ וְעָנָן וַעֲרָפֶל וְנִרְאִים בָּהֶם כְּמוֹ שֶׁנִּרְאֶה גוּף, וְרוֹאִים מַה שֶּׁרוֹאִים, וְשׁוֹמְעִים מַה שֶּׁשּׁוֹמְעִים מִתּוֹךְ אוֹתוֹ חֹשֶׁךְ וַעֲרָפֶל וְעָנָן, וּמִתּוֹךְ אוֹתוֹ מַרְאֶה שֶׁהָיוּ רוֹאִים, הָיוּ מְאִירִים בְּאוֹר עֶלְיוֹן, וְיוֹדְעִים מַה שֶּׁלֹּא יָדְעוּ דּוֹרוֹת אַחֲרוֹנִים שֶׁבָּאוּ אַחֲרֵיהֶם.
מעמד הר סיני ביסס בוודאות את האמונה בה’ ובתורתו ובמשה נביאואולם כיוון שלא היו כל ישראל במדרגה הראויה לנבואה, התעוררה שאלה כיצד קיבלו ישראל את הגילוי הנבואי: האם שמעו במפורש את כל עשרת הדיברות מפי ה’, או רק את חלקם ובגילוי נבואי מדורג. בתורה נאמר כמה פעמים שה’ אמר לישראל את כל עשרת הדיברות (דברים ד, יג; ה, יט; י, ד,), מנגד, מבואר במכות כד, א, ובהוריות ח, א, שרק את שני הדיברות הראשונים שמעו ישראל מפי הגבורה, שכן רק בשניהם ה’ פנה אל ישראל בגוף ראשון, ושאר הדיברות נאמרו בגוף שלישי.לרבי יהושע בן לוי בשיר השירים רבה א, את שני הדיברות הראשונים שמעו ישראל ישירות מה’, ואת השאר שמעו ממשה. רש”י שמות יט, יט;.
ולדעת רבים, ה’ אמר לישראל את שני הדיברות הראשונים בצורה ישירה, ואת שאר הדיברות אמר למשה באופן שישראל שומעים. לשיטות אלו מוסכם שה’ אמר תחילה לישראל את כל עשרת הדיברות בבת אחת, ואחר כך פירט להם את השניים הראשונים, כמבואר במכילתא דרבי ישמעאל “את כל הדברים – מלמד שאמר עשרת הדברות בדבור אחד, מה שאי אפשר לבשר ודם לומר כן, שנאמר: ‘וידבר אלוהים את כל הדברים האלה לאמר’. אם כן מה תלמוד לומר ‘אנכי ה’ אלוהיך – לא יהיה לך’? אלא מלמד שאמר הקב”ה עשרת הדברות בדיבור אחד, וחזר ופרטן דיבור דיבור בפני עצמו”. ביאר של”ה (מסכת שבועות פרק תורה אור קצה), שישראל שמעו את כל עשרת הדיברות מפי ה’, כיוון שהם כוללים בתמצית את כל תרי”ג המצוות, ורצה ה’ שישראל ישמעו באוזניהם את תמצית כל תרי”ג מצוות, ומתוך כך יאמינו בנבואת משה שמפרט להם את תרי”ג המצוות בשלמותן.
לעומת זאת, לשיטת חכמים בשיר השירים רבה א, כל עשרת הדיברות נאמרו לישראל במפורט על ידי ה’. ושמונת הדיברות נאמרו בגוף שלישי כדרך לשון התורה, וכפי שמצאנו בעוד מקומות בתורה שה’ מדבר על עצמו בגוף שלישי . ורצונו היה לומר לישראל את יסודות התורה וקבלת מלכותו בלשון ישירה, ואת השאר בלשון עקיפה. דעה נוספת, שבשני הדיברות הראשונים ישראל שמעו קול אחד רציף של מילים רבות ללא חיתוך ביניהן, ומשה ביאר להם את משמעותן, ואת שאר הדיברות רק משה אמר לישראל.
משה היה הפרשן הראשון של התורה קבל את כל התורה מילה אחת.ובמה האמינו במשה, במעמד הר סיני, שעינינו ראו, ולא זר; ואוזנינו שמעו, ולא אחר, האש והקולות והלפידים. והוא ניגש אל הערפל, והקול מדבר אליו; ואנו שומעים, משה, משה, לך אמור לעם כך וכך.
וכן נאמר "פנים בפנים דיבר ה' עימכם" (דברים ה, ד), ונאמר "לא את אבותינו, כרת ה' את הברית הזאת" (דברים ה, ג):
ומניין שמעמד הר סיני לבדו היא הראיה לנבואתו, שהיא אמת שאין בו דופי, שנאמר "הנה אנוכי בא אליך בעב הענן, בעבור ישמע העם בדברי עימך וגם בך יאמינו לעולם" (שמות יט, ט)
- מכלל שקודם דבר זה, לא האמינו בו נאמנות שהיא עומדת לעולם, אלא נאמנות שיש אחריה הרהור ומחשבה:
