פרשת שלח
במדבר יג-ב} שלח לך אנשים אמר ריש לקיש שלח לך מדעתך וכי אדם זה בורר חלק רע לעצמו והיינו דכתיב {דברים א-כג} וייטב בעיני הדבר אמר ריש לקיש בעיני ולא בעיניו של מקום {דברים א-כב} ויחפרו לנו את הארץ אמר ר' חייא בר אבא מרגלים לא נתכוונו אלא לבושתה של ארץ ישראל כתיב הכא ויחפרו לנו את הארץ וכתיב התם {ישעיה כד-כג} וחפרה הלבנה ובושה החמה וגו' {במדבר יג-ד} ואלה שמותם למטה ראובן שמוע בן זכור אמר רבי יצחק דבר זה מסורת בידינו מאבותינו מרגלים על שם מעשיהם נקראו ואנו לא עלתה בידינו אלא אחד {במדבר יג-יג} סתור בן מיכאל סתור שסתר מעשיו של הקב''ה מיכאל שעשה עצמו מך אמר רבי יוחנן אף אנו נאמר נחבי בן ופסי נחבי שהחביא דבריו של הקב''ה ופסי שפיסע על מדותיו של הקב''ה
ויקרא משה להושע – יהושע. תנא רבי הושעיא, יו"ד שניטל מאמנו שרה עלה ונשתטח לפני הקב"ה ואמר, רבון העולמים, עקרתני מן הצדקת הזאת, אמר לו הקב"ה, צא לך, לשעבר היית נתון בשם נקבה ובסוף תיבה, חייך שאני נותנך בשם זכר ובראש תיבה, הדא הוא דכתיב ויקרא משה להושע בן נון יהושע .
במדבר יג-ב} שלח לך אנשים אמר ריש לקיש שלח לך מדעתך וכי אדם זה בורר חלק רע לעצמו והיינו דכתיב {דברים א-כג} וייטב בעיני הדבר אמר ריש לקיש בעיני ולא בעיניו של מקום {דברים א-כב} ויחפרו לנו את הארץ אמר ר' חייא בר אבא מרגלים לא נתכוונו אלא לבושתה של ארץ ישראל כתיב הכא ויחפרו לנו את הארץ וכתיב התם {ישעיה כד-כג} וחפרה הלבנה ובושה החמה וגו' {במדבר יג-ד} ואלה שמותם למטה ראובן שמוע בן זכור אמר רבי יצחק דבר זה מסורת בידינו מאבותינו מרגלים על שם מעשיהם נקראו ואנו לא עלתה בידינו אלא אחד {במדבר יג-יג} סתור בן מיכאל סתור שסתר מעשיו של הקב''ה מיכאל שעשה עצמו מך אמר רבי יוחנן אף אנו נאמר נחבי בן ופסי נחבי שהחביא דבריו של הקב''ה ופסי שפיסע על מדותיו של הקב''ה
ויקרא משה להושע – יהושע. תנא רבי הושעיא, יו"ד שניטל מאמנו שרה עלה ונשתטח לפני הקב"ה ואמר, רבון העולמים, עקרתני מן הצדקת הזאת, אמר לו הקב"ה, צא לך, לשעבר היית נתון בשם נקבה ובסוף תיבה, חייך שאני נותנך בשם זכר ובראש תיבה, הדא הוא דכתיב ויקרא משה להושע בן נון יהושע .
(ירושלמי סנהדרין פ"ב ה"ו)
"רבא אמר: איוב בימי מרגלים היה, כתיב הכא: 'איש היה בארץ עוץ איוב שמו' (איוב א', א), וכתיב התם: 'היש בה עץ' (במדבר י"ג, כ). מי דמי? הכא עוץ, התם עץ! הכי קאמר להו משה לישראל: ישנו לאותו אדם, ששנותיו ארוכות כעץ ומגין על דורו כעץ?" (בבא בתרא טו ע"א).
ויעלו בנגב ויבא. ויבאו מבעי ליה, אמר רבא, מלמד שפירש כלב מעצת מרגלים והלך ונשתטח על קברי אבות והתפלל שינצל מעצת מרגלים, והיינו דכתיב (י"ד כ"ד) ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו .
"רבא אמר: איוב בימי מרגלים היה, כתיב הכא: 'איש היה בארץ עוץ איוב שמו' (איוב א', א), וכתיב התם: 'היש בה עץ' (במדבר י"ג, כ). מי דמי? הכא עוץ, התם עץ! הכי קאמר להו משה לישראל: ישנו לאותו אדם, ששנותיו ארוכות כעץ ומגין על דורו כעץ?" (בבא בתרא טו ע"א).
ויעלו בנגב ויבא. ויבאו מבעי ליה, אמר רבא, מלמד שפירש כלב מעצת מרגלים והלך ונשתטח על קברי אבות והתפלל שינצל מעצת מרגלים, והיינו דכתיב (י"ד כ"ד) ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו .
(סוטה ל"ד ב׳)
ושם אחימן וגו׳. תניא, אחימן – מיומן שבאחים,
ששי – שמשים את הארץ כשחתות, תלמי – שמשים את הארץ תלמים תלמים, דבר אחר אחימן – שבנה ענת, שש, בנה אלש, תלמי בנה תלבוש, ילידי ענק – שמעניקים את החמה בקומתם
נראה דלכן מפרש כל השמות הללו במובן איזו מלה, יען כי לא יתכן שכל אלה הם שמות העצם, משום דלאיזו נ"מ פירש הכתוב שמותיהם, ולכן מפרש שכל אלה הם כנויים לגבורתם ועזותם ואימתם של אנשי המדינה, ואע"פ כן לא הלך כלב בעצת המרגלים. ודריש אחימן – מיומן שבאחיו, ואולי צ"ל מיומס שבאחיו והוא מלשון ראש ונשיא,
ושם אחימן וגו׳. תניא, אחימן – מיומן שבאחים,
ששי – שמשים את הארץ כשחתות, תלמי – שמשים את הארץ תלמים תלמים, דבר אחר אחימן – שבנה ענת, שש, בנה אלש, תלמי בנה תלבוש, ילידי ענק – שמעניקים את החמה בקומתם
נראה דלכן מפרש כל השמות הללו במובן איזו מלה, יען כי לא יתכן שכל אלה הם שמות העצם, משום דלאיזו נ"מ פירש הכתוב שמותיהם, ולכן מפרש שכל אלה הם כנויים לגבורתם ועזותם ואימתם של אנשי המדינה, ואע"פ כן לא הלך כלב בעצת המרגלים. ודריש אחימן – מיומן שבאחיו, ואולי צ"ל מיומס שבאחיו והוא מלשון ראש ונשיא,
וישאוהו במוט בשנים. ממשמע שנאמר במוט איני יודע שבשנים [י"ב] ומה תלמוד לומר בשנים – בשתי מוטות, א"ר יצחק, טורטני וטורטני דטורטני, הא כיצד, שמונה נשאו אשכול, אחד נשא רמון ואחד תאנה, יהושע וכלב לא נשאו כלום, או משום דחשיבי או משום שלא היו באותה עצה
סוטה ל"ד ב
חשבון הל"ט יום הוא משום דכפי שיתבאר להלן ריש פרשה י"ד שלח משה את המרגלים בכ"ט בסיון וחזרו בט' באב. הרי חד דסיון וכ"ט דתמוז וט' דאב, ומשני שעשו חודש תמוז של אותה השנה מלא, משום דכתיב קרא עלי מועד לשבור בחורי, ונקטינן שחודש חסר שבא אחר חודש מלא עבדינן ב' ימים ר"ח והוי יום ראשון השלמה לר"ח שלמעלה ממנו לעשותו מלא ונמצאו ב' ימים טובים בחודש מלא, אחד בתחילתו ואחד בסופו, וה"ק, זימן עלי מועד לשבירת בחורי בט' באב, שמגלגלין חובה ליום חייב, וכמ"ש בסנהדרין ק"ב א' עת היא מזומנת לפורעניות, בט' באב שבו מרגלים, ונגזר על אותו הדור שלא יכנסו לארץ, בו נחרב הבית בראשונה ובשניה, בו נלכדה ביתר ונחרשה העיר ירושלים
מקץ ארבעים יום. והא ארבעים נכי חד הוו, אמר אביי, תמוז דההיא שתא מליוה מליא, דכתיב (איכה א׳:ט״ו) קרא עלי מועד לשבור בחורי [י"ד]. (תענית כ"ט א׳).
משה שולח מרגלים
המרגלים שבים ובפיהם בשורות רעות
הכעס – והעונש – האלוקי
המעפילים
הקורבן מנחה
העשויה מסולת חיטים ונסכי יין.
לכל קורבן יש כמות מוגדרת של מנחה ונסכים;
העשויה מסולת חיטים ונסכי יין.
לכל קורבן יש כמות מוגדרת של מנחה ונסכים;
מכל עיסת בצק
בגודל מסויים יש להפריש
חלק הנקרא 'חלה' הניתנת לכוהנים
בגודל מסויים יש להפריש
חלק הנקרא 'חלה' הניתנת לכוהנים
במידה ובית הדין פסקו בשוגג
אדם פרטי שחטא בשוגג
אדם שחטא במזיד ומקושש העצים
וכמובן מצוות ציצית
באה להזכיר לנו את המצוות
ע"י ראיה של הציצית
אנו זוכרים את המצוות ומקיימים אותם
וברגע של משבר
מצווה זו מסייעת לנו
לא ללכת אחרי הרהורי הלב ולא מראי עיניים.
באה להזכיר לנו את המצוות
ע"י ראיה של הציצית
אנו זוכרים את המצוות ומקיימים אותם
וברגע של משבר
מצווה זו מסייעת לנו
לא ללכת אחרי הרהורי הלב ולא מראי עיניים.
אדם צריך ע"י המח " למן תזכרו "
ו העיניים רואות את הציצית
"וראיתם אותו וזכרתם
את כל מצוות ה'
ועשיתם אותם
ולא תתורו אחרי לבבכם
ואחרי עיניכם
אשר אתם זונים אחריהם.
למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי
את כל מצוות ה'
ועשיתם אותם
ולא תתורו אחרי לבבכם
ואחרי עיניכם
אשר אתם זונים אחריהם.
למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי
גם שאדם עושה מצווה לשם שמיים.
אדם צריך להיזהר שלא יחטא
אדם צריך להיזהר שלא יחטא
כיצד ע"י והייתם קדושים לאלוקיכם
נשאלת השאלה מדוע דווקא פרשה זו
נכללת בקריאת שמע, ולא פרשות רבות אחרות שבהן מצויה הזכרה של גאולת מצרים.
נכללת בקריאת שמע, ולא פרשות רבות אחרות שבהן מצויה הזכרה של גאולת מצרים.
הגמרא במסכת ברכות (יב:)
שואלת שאלה זו,
שואלת שאלה זו,
פרשה זו צורפה לקריאת שמע
וכיוון שמצוות ציצית,
כוללת בתוכה מצוות נוספות
ובעיקר עיקרי אמונה,
כוללת בתוכה מצוות נוספות
ובעיקר עיקרי אמונה,
הגמרא במסכת מנחות מג:
קובעת
"שקולה ציצית כנגד כל המצוות".
"שקולה ציצית כנגד כל המצוות".
רש"י (במדבר, ט"ו, לט)
מסביר כי
הגימטריא של המילה "ציצית"
היא 600 ו 8 פתילים ו5 קשרים,
סה"כ 613,
מסביר כי
הגימטריא של המילה "ציצית"
היא 600 ו 8 פתילים ו5 קשרים,
סה"כ 613,
הגמרא במסכת מכות כג:
מציינת כמספר המצוות בתורה.
מציינת כמספר המצוות בתורה.
ישנן מצוות שהקיום שלהן
היא פעולה חד פעמית כגון מזוזה
היא פעולה חד פעמית כגון מזוזה
מצוות ציצית היא שונה ,
היא מצווה שאדם חייב בה
בכל רגע משעות היום
בלילה פטור
הרא"ש שסובר
שרק בגד המיועד ללילה
כמו פיג'מה או שמיכה
פטור מציצית
אפילו ביום,
ואילו בגד המיועד ליום
חייב בציצית גם בלילה.
היא מצווה שאדם חייב בה
בכל רגע משעות היום
בלילה פטור
הרא"ש שסובר
שרק בגד המיועד ללילה
כמו פיג'מה או שמיכה
פטור מציצית
אפילו ביום,
ואילו בגד המיועד ליום
חייב בציצית גם בלילה.
ולכן הציצית תפקידה
כהגנה בפני חולשה
של האדם בקיום המצוות
כהגנה בפני חולשה
של האדם בקיום המצוות
הגמ' במסכת מנחות מד.
מביאה דוגמא לתפקיד
הציצית להזכיר לנו תמיד
את חובותינו,
גם כאשר הגענו למצב
של פריקת עול מצוות.
מביאה דוגמא לתפקיד
הציצית להזכיר לנו תמיד
את חובותינו,
גם כאשר הגענו למצב
של פריקת עול מצוות.
הציצית מצויה
כל הזמן על בגדנו,
ומכריזה עלינו כעל עובדי ה'
כל הזמן על בגדנו,
ומכריזה עלינו כעל עובדי ה'
