"ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ויציגם לפני פרעה" (בראשית מז, ב)
אמר ליה [לו] רבא לרבה בר מרי: כתיב [נאמר] ביוסף: "ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ויציגם לפני פרעה" (בראשית מז, ב), מאן נינהו [מי הם אותם] חמשה? אמר ליה [לו]: הכי [כך] אמר ר' יוחנן: אותן שהוכפלו בשמות בברכה שבירכם משה, דן, זבולון, גד, אשר, ונפתלי (ראה דברים, לג), משום שהיו חלשים, ואותם הביא יוסף לפני פרעה.
ושואלים: הרי יהודה נמי איכפולי מיכפל [גם כן הוכפל] בברכה, ובוודאי שהיה גיבור!
אמר ליה [לו]: למילתיה [לעניינו] הוא דאיכפל [שהוכפל] לשם דבר אחר, שאמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן, מאי דכתיב [מהו שנאמר] בברכת משה: "יחי ראובן ואל ימת ויהי מתיו מספר" (דברים, לג ו) ומיד אחר כך: "וזאת ליהודה" (שם פסוק ז)?
שכל אותן ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר היו עצמותיו של יהודה מגולגלין בארון, ולא היה שלדו מחובר עד שבא משה לפני מותו ובקש עליו רחמים. אמר לפניו: רבונו של עולם, מי גרם לראובן שיודה על מה שחטא בבלהה ועל כך זכה לברכה שלא יצא מכלל מנין שנים עשר בני יעקב (ראה בראשית לה, כב)? — יהודה, לכן נאמר
מיד אחר כך שהתפלל משה "שמע ה' קול יהודה" (דברים, לג, ז), על איבריה לשפא [נכנסו איבריו למקומם] והיה שלדו מחובר ושלם. ועדיין לא הוו קא מסקי למתיבתא דרקיעא [העלוהו לישיבה של מעלה], על כך התפלל משה: "ואל עמו תביאנו" (דברים, לג, ז), שיהא עם "עמו" — שאר החכמים. הועילה תפילה זו, ועדיין לא הוה ידע מאי קאמרי רבנן [היה יודע שם מה אומרים חכמים], ולמשקל ומיטרח בהדי רבנן [ולשאת ולתת יחד עם החכמים], על כך ביקש: "ידיו רב לו" (דברים, לג, ז), שתהיה לו יכולת ללמוד איתם. ועדיין לא הוה סליק ליה שמעתתא אליבא דהלכתא [היתה עולה לו השמועה על פי הלכה], התפלל עליו: "ועזר מצריו תהיה" (דברים, לג, ז). כלומר, שינצח בדבר הלכה.
