(יא) (יד־טו) מלעיל כתיב ויהי כאשר זקן שמואל וגו' בקשו ממנו בנ"י
שימנה עליהם מלך לשפטם ככל הגוים וגו'
ומשח שמואל את שאול משבט בנימין למלך על ישראל,
והיו אנשים בישראל שביזהו ואמרו מה יושיענו זה
כי היה משבט בנימין (שבט הצעיר מהי"ב שבטים).
במלחמה עם העמונים ניצח שאול והיה לעמונים מפלה גדולה
וכיון שראו העם שה' עמו והתשועה באה על ידו
הסכימו כולם למלכותו
ולכן כתיב ויאמר שמואל וגו': הגלגל. ונחדש שם המלוכה - לפי שבראשונה היו עוררין - חולקים על מלכותו של שאול. שמואל מבני בניו של קרח היה, כמו שקרח חלק על משה ואהרון ועתה נתרצו כולם.שם היה הארון והמשכן כשעברו ישראל את הירדן במשך כל הי"ד שנים של כיבוש וחילוק ולכן היו מכבדים את מקום הגלגל:
(יב) (ב) ושבתי. ל' זקנה: ובני הנם אתכם. לאשר תצטרכו להם בדברי התורות והדינין שקבלו ממני:
(ג) הגני. בעוד שאני פה (ענו) העידו בי נגד ה' ונגד המלך הנמשח מה': שור מי. שור של מי: לקחתי. לעבודתי: לקחתי. כשהייתי הולך מעיר לעיר לשפוט אתכם על עסקי צרכיכם הייתי הולך על החמור שלי והיה לי ליטול משלכם ( לא קיבל רכב שרד מהעם ) עשקתי. ל' גזל: רצותי. ל' עשוק ורצוץ (הוא ענין שבירת הגוף): לקחתי כפר. פדיון על פשעו: ואעלים עיני בו. כדי להעלים עיני מן המשפט בשביל הממון: ואשיב לכם. כל מה שתאמרו: (ד) מאומה. שום דבר מה: (ה) עד ה' בכם. הקב"ה יהיה עד שהודיתם לי: ויאמר עד. כל אחד אמר כן הדבר ה' יהיה עד ורז"ל אמרו בת קול יוצאת ואומרת עד: (ו) ויאמר שמואל. אחר שאמרו שלא מצאו בידו מאומה חזר להוכיחם: אשר עשה. להיות נכונים לשליחותו להוציא את אבותיכם ממצרים: (ז) ועתה וגו'. הואיל וידעתם את זה עמדו (ואשפטה אתכם) ואתווכח עמכם להוכיחכם שפשעתם בי לשאול מלך שהרי כמה ניסים עשה לכם הקב"ה בלא מלך: את כל. כמו על כל: (ח) כאשר בא וגו' ויזעקו. ר"ל כאשר בא יעקב למצרים והאריכו הימים שם עד שהעבידום בפרך אז ויזעקו וגו': (ט) ביד סיסרא. שופטים ד, הפטרת בשלח: (י) בעלים ועשתרות. שמות עבו"ז: (יא) ירבעל. זה גדעון שנלחם עם מדין (שופטים ו"ח): בדן. זה שמשון הגבור שבא משבט דן שנלחם עם הפלשתים (שופטים יג טז): יפתח. שנלחם עם עמון (שופטים יא): ואת שמואל, איתא במד' שוח"ט מזמור צ' אר"א משום ריב"ז אף שמואל רבן של נביאים מתנבא ולא היה יודע מה היה מתנבא שנאמר וישלח ה' וגו' ואת שמואל אותי לא אמר אלא ושמואל לפי שלא היה יודע מה היה מתנבא (וכן עיין יחזקאל א ג, הפטרת יום א' דשבועות):
יב) ותראו, וכשראיתם: לא. לא נהיה כאבותינו אשר היה השופט יוצא לפניהם למלחמה כי אם מלך ימלוך עלינו: וה' אלהיכם מלככם. ר"ל הלא ה' הוא מלככם והוא הלוחם מלחמותיכם עם השופט וא"כ לא טוב עשיתם בשאלת מלך, ואף שהסכים המקום עמכם כי כן מעשה ה' אשר ימלא שאלת השואל אף אם היא רעה בעיני ה' אבל האמת הוא שעשיתם הרע בעיני ה': (יג) ועתה וגו'. הנה לפניכם המלך אשר בחרתם וגם ה' הסכים על ידיכם ונתן לכם מלך: (יד) תיראו. ל' מורא: תמרו. ל' מרד: והיתם. תתקיימו לאורך ימים גם אתם גם המלך: (טו) בכם ובאבותיכם. כלומר והיתה בכם אחר שהיתה באבותיכם: (טז) גם עתה וגו'. ר"ל כשם שע"י תפלתי אני יכול לשנות את העתים כך אם פגעה בכם מלחמה היה כח בתפלתי לעמוד על האויב ולא הייתם צריכים לשאול מלך בחיי ואע"פ שאני זקן: (יז) הלוא קציר חטים היום. היום הוא הזמן שקוצרין החטים והגשמים סימן קללה וקשה בעיני הקב"ה להביא פורענות חנם אעפ"כ יש בי כח ואקרא אל ה' ויתן קולות ומטר: ודעו וראו. כי לא הייתם צריכים לשאול מלך ולזלזל בי: (יט) על כל חטאתינו. על החטאים אשר עשינו מאז הוספנו עוד לעשות הרע בשאלת המלך: (כ) אתם עשיתם. ר"ל הלא כבר עשיתם ואין להשיב אך מעתה אל תסורו מה' ויכופר לכם העון הזה: (כא) ולא תסורו. לא תסורו מה' ללכת אחרי עבו"ז שהמה (תהו) דבר שאין בו ממש אשר לא יועילו: (כב) יטש. יעזוב: בעבור שמו הגדול. אשר יצא שמו עליכם שהוא מושיעכם ולמען לא יתמעט שם גדלו: הואיל. נשבע
