במסכת ראש השנה דף לג עמוד ב

 עוסקת באופן קיום מצות שופר 

כמה תקיעות תוקעים

 וכיצד נשמעות התקיעות תקיעה שברים ותרועה

בגמרא אין דיון מה מהות המצווה -

לשמוע את קול תקיעת השופר 

או לתקוע בשופר

בתקופת הגאונים והראשונים, 

נתגלעה מחלוקת על נוסח הברכה קודם תקיעת שופר. 

 לברך "על תקיעת שופר",

 או "לתקוע בשופר", 

ויש שסברו לברך "לשמוע קול שופר", 

או "לשמוע בקול שופר". 

ההלכה נפסקה כדעה השנייה, 

וכן נוהגים כיום לברך

בָּרוּךְ אַתָּה ה'..ו לִשְׁמוֹעַ קוֹל שׁוֹפָר

לפי נוסח הברכה "לשמוע קול שופר" 

גם הרמב"ם 

סובר שהמצווה היא לשמוע,

 יש הסוברים שהמצווה היא גם בפעולת התקיעה שהיא ההשמעה לפני ה' 

  ולכן בתפילת לחש בברכת שופר מברכים 

"שומע קול תרועת עמו ישראל".

ביום ראש השנה גם התקיעה וגם השמיעה הם מחלקי המצווה

האם השופר נקרא חפץ שבו עצמו מתקיימת המצוה

 או 

שהוא רק אפשרות לפעולת התקיעה והשמיעה

ולכן כותב הזוהר

סִדְרָה רִאשׁוֹנָה - יוֹצֵא קוֹל וּמִתְעַטֵּר לְמַעְלָה, עוֹלֶה רְקִיעִים, וְנִבְקָע בֵּין הָרִים רָמִים, וּמַגִּיעַ לְאַבְרָהָם וְשׁוֹרֶה בְרֹאשׁוֹ וּמִתְעַטֵּר, וְהוּא מִתְעוֹרֵר וּמַתְקִין אֶת הַכִּסֵּא. וּבְסֵפֶר הָאַגָּדָה שָׁנִינוּ, בְּשָׁעָה שֶׁאוֹתוֹ קוֹל רִאשׁוֹן עוֹלֶה, מִתְעוֹרֵר וּמִתְעַטֵּר אַבְרָהָם, וּמַתְקִין אֶת הַכִּסֵּא, וּפוֹקֵד עָלָיו אבא