מבוא
ספר יונה אחד מספרי תרי עשר הנביאים, המתמודד עם שליחותו של הנביא ועם השאלה האם נביא יכול להתנגד לשליחות. בספר מתוארת תשובתם של יושבי נינוה, עיר הבירה האשורית, ואנו קוראים בו בתפילת מנחה של יום הכיפורים.
שאלה מכוונות למידה
א. מדוע נשלח נביא מישראל ליושבי נינוה הנוכריים לעוררם לתשובה?
ב. מדוע יונה מסרב למלא את השליחות?
ג. האם יונה חושב שאפשר לברוח מה'?
ד. מה מלמד המפגש בין יונה לבין המלחים, הן ביחס למלחים, הן ביחס ליונה?
השליחות הראשונה ותגובת יונה
פרק א, פסוקים א-ג
מדוע נכתבה נבואת יונה בתנ"ך
רד"ק יונה פרק א
ויש לשאול, למה נכתבה נבואה זו בכתבי הקדש, וכולה על נינוה שהיתה מאומות העולם, ואין בו זכר לישראל, ואין בכל הנביאים זולתה כמוה?
ונוכל לפרש כי נכתבה להיות מוסר לישראל, שהרי עם נכרי שאינם מישראל היה קרוב לתשובה ובפעם הראשונה שהוכיחם הנביא שבו בתשובה שלמה מרעתם, וישראל מוכיחים אותם הנביאים השכם והערב ואינם שבים מרשעם.
...ועוד ללמד שהאל יתברך חומל על בעלי תשובה מאיזה עם שיהיו, ומוחל להם, וכל שכן כשהם רבים.
1. לפי הרד"ק, מדוע נכתבה נבואת יונה בתנ"ך אם היא מכוונת לגויים? (שני הסברים)
מדוע יונה בורח?
יונה פרק א
(א) וַיְהִי דְּבַר ה' אֶל יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי לֵאמֹר:
(ב) קוּם לֵךְ אֶל נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה וּקְרָא עָלֶיהָ כִּי עָלְתָה רָעָתָם לְפָנָי:
(ג) וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי ה'
וַיֵּרֶד יָפוֹ וַיִּמְצָא אֳנִיָּה בָּאָה תַרְשִׁישׁ וַיִּתֵּן שְׂכָרָהּ וַיֵּרֶד בָּהּ לָבוֹא עִמָּהֶם תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי ה':
בפסוקים א-ג התנ"ך מתאר לנו שיונה בורח ומסרב למלא את המשימה שה' הטיל עליו ה', אך התנ"ך לא מסביר כאן מדוע יונה בורח? מה המניע שלו? מדוע הוא מסרב למלא את השליחות שה' הטיל עליו?
2. נסה להציע הסבר מדוע יונה בורח? מדוע הוא מסרב למלא את המשימה שה' הטיל עליו?
"ואיך היה חושב לברוח מפני ה'?"
יונה פרק א, ג
וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי ה'
וַיֵּרֶד יָפוֹ וַיִּמְצָא אֳנִיָּה בָּאָה תַרְשִׁישׁ וַיִּתֵּן שְׂכָרָהּ וַיֵּרֶד בָּהּ לָבוֹא עִמָּהֶם תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי ה':
מכילתא דרבי ישמעאל בא - מסכתא דפסחא פרשה א
ויקם יונה לברוח תרשישה מלפני ה' - וכי מלפני ה' הוא בורח, והלא כבר נאמר "אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח"?!
...אלא אמר יונה אלך לי בחוצה לארץ מקום שאין השכינה נגלית.
רד"ק יונה א, ג
ויקם יונה לברוח תרשישה מלפני ה' - ואיך היה יכול לברוח, ודוד אמר "אָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח?" (תהילים קלט, ז)
אלא אין "מלפני" כמו "מפני", כי הנביא היה מלא חכמה ודעת ואיך היה חושב לברוח מפני ה'?
אלא "מלפני ה' " היה חושב (כי התכוון לברוח "מלפני ה' "ולא "מפני ה' ") כי פירוש "מלפני" מדבר שהוא לפני ה' והוא רוח הנבואה, כי חשב שאם יצא מארץ ישראל לחוצה לארץ לא תשרה עליו רוח נבואה.
3. עיין בפסוק ג' ובדברי המדרש והרד"ק, וענה:
א. מה הקושי שמעוררת התנהגותו של יונה?
ב. הבא ראיה לקושי, מדברי יונה עצמו בפרק א פסוק ט?
ג. הסבר כיצד המדרש ורד"ק מיישבים את הקושי (באופן דומה)?
ד. מה הראיה מן הכתוב שמביא הרד"ק לתשובתו?
o ביטויי ההתנגדות של יונה לשליחות
4. הניגוד בין השליחות שהוטלה על יונה לבין ניסיון התחמקותו של יונה מה' באה לידי ביטוי מעשי בלשון בפסוקים הן בציר הרוחבי והן בציר האנכי.
א. סמן בפסוקים שלפניך את המילים בלשון הפסוק המבטאים את הניגוד בשני הצירים.
ב. הסבר בלשונך את הניגוד הבא לידי ביטוי במילים שסימנת?
הציר הרוחבי הציר האנכי
קוּם לֵךְ אֶל נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה וּקְרָא עָלֶיהָ
וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי ה'...
וַיְהִי דְּבַר ה' אֶל יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי לֵאמֹר:
קוּם לֵךְ אֶל נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה וּקְרָא עָלֶיהָ כִּי עָלְתָה רָעָתָם לְפָנָי:...
וַיֵּרֶד יָפוֹ וַיִּמְצָא אֳנִיָּה בָּאָה תַרְשִׁישׁ
וַיִּתֵּן שְׂכָרָהּ וַיֵּרֶד בָּהּ לָבוֹא עִמָּהֶם תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי ה'...
וְיוֹנָה יָרַד אֶל יַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה
וַיִּשְׁכַּב וַיֵּרָדַם...
וַיִּקְרַב אֵלָיו רַב הַחֹבֵל וַיֹּאמֶר לוֹ
מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ...
הלקח על הים, אין לברוח מלפני ה'
פרק א, פסוקים ד-טז
יונה פרק א
(ד) וַה' הֵטִיל רוּחַ גְּדוֹלָה אֶל הַיָּם וַיְהִי סַעַר גָּדוֹל בַּיָּם וְהָאֳנִיָּה חִשְּׁבָה לְהִשָּׁבֵר:
(ה) וַיִּירְאוּ הַמַּלָּחִים וַיִּזְעֲקוּ אִישׁ אֶל אֱלֹהָיו וַיָּטִלוּ אֶת הַכֵּלִים אֲשֶׁר בָּאֳנִיָּה אֶל הַיָּם לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם
וְיוֹנָה יָרַד אֶל יַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה וַיִּשְׁכַּב וַיֵּרָדַם:
(ו) וַיִּקְרַב אֵלָיו רַב הַחֹבֵל וַיֹּאמֶר לוֹ מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ אוּלַי יִתְעַשֵּׁת הָאֱלֹהִים לָנוּ וְלֹא נֹאבֵד:
(ז) וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ לְכוּ וְנַפִּילָה גוֹרָלוֹת וְנֵדְעָה בְּשֶׁלְּמִי הָרָעָה הַזֹּאת לָנוּ וַיַּפִּלוּ גּוֹרָלוֹת וַיִּפֹּל הַגּוֹרָל עַל יוֹנָה:
(ח) וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הַגִּידָה נָּא לָנוּ בַּאֲשֶׁר לְמִי הָרָעָה הַזֹּאת לָנוּ מַה מְּלַאכְתְּךָ וּמֵאַיִן תָּבוֹא מָה אַרְצֶךָ וְאֵי מִזֶּה עַם אָתָּה:
(ט) וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם עִבְרִי אָנֹכִי וְאֶת ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲנִי יָרֵא אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הַיָּם וְאֶת הַיַּבָּשָׁה:
(י) וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים יִרְאָה גְדוֹלָה וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו מַה זֹּאת עָשִׂיתָ כִּי יָדְעוּ הָאֲנָשִׁים כִּי מִלִּפְנֵי ה' הוּא בֹרֵחַ כִּי הִגִּיד לָהֶם:
(יא) וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו מַה נַּעֲשֶׂה לָּךְ וְיִשְׁתֹּק הַיָּם מֵעָלֵינוּ כִּי הַיָּם הוֹלֵךְ וְסֹעֵר:
(יב) וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שָׂאוּנִי וַהֲטִילֻנִי אֶל הַיָּם וְיִשְׁתֹּק הַיָּם מֵעֲלֵיכֶם כִּי יוֹדֵעַ אָנִי כִּי בְשֶׁלִּי הַסַּעַר הַגָּדוֹל הַזֶּה עֲלֵיכֶם:
(יג) וַיַּחְתְּרוּ הָאֲנָשִׁים לְהָשִׁיב אֶל הַיַּבָּשָׁה וְלֹא יָכֹלוּ כִּי הַיָּם הוֹלֵךְ וְסֹעֵר עֲלֵיהֶם:
(יד) וַיִּקְרְאוּ אֶל ה' וַיֹּאמְרוּ
אָנָּה ה' אַל נָא נֹאבְדָה בְּנֶפֶשׁ הָאִישׁ הַזֶּה וְאַל תִּתֵּן עָלֵינוּ דָּם נָקִיא כִּי אַתָּה ה' כַּאֲשֶׁר חָפַצְתָּ עָשִׂיתָ:
(טו) וַיִּשְׂאוּ אֶת יוֹנָה וַיְטִלֻהוּ אֶל הַיָּם וַיַּעֲמֹד הַיָּם מִזַּעְפּוֹ:
(טז) וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים יִרְאָה גְדוֹלָה אֶת ה' וַיִּזְבְּחוּ זֶבַח לַה' וַיִּדְּרוּ נְדָרִים:
הרב יהושע בכרך, 'יונה בן אמתי ואליהו' עמ' 13
הכתוב הולך ומראה לנו בברור את כל הדרך אשר הסערה עושה עד הגיעה אל יונה. בתחילה מראים לנו את הרוח הגדולה שהוטלה אל הים, ואחרי כן אנו רואים מרחוק את האניה כשהיא מיטלטלת בין הגלים וחושבת להשבר. אולי על כן בחר הכתוב בבטוי מעניין זה 'והאניה חשבה להשבר', כדי לעכב אותנו בתחילה לראות את האניה בסערה מבחוץ ורק אחרי כן תראה לפנינו הסערה שבתוכה...
הניגוד בין יונה ובין אנשי האוניה
5. קרא בעיון את פסוקים ד-טז והשווה בין פעולותיהם של אנשי האניה (המלחים) לפעולותיו של יונה. רשום בלשונך בטבלה שלפניך, בטור הימיני, את כל הפעולות שעושים אנשי האניה (10 פעולות) , ובטור השמאלי את כל הפעולות שעושה יונה (3 פעולות).
אנשי האניה - פעילים יונה - סביל
• יראים וזועקים
• מטילים את כליהם כדי להקל מעליהם
6. שאלות מאתגרות
א. מה ניתן ללמוד מן הניגוד בין הפעילות של יונה לבין הפעילות של אנשי האניה?
ב. כיצד האירועים באניה ותגובות המלחים מתקשרים לסיפור המרכזי של ספר יונה - תוכחת אנשי נינוה ע"י יונה?
מדרש תנחומא (ורשא) פרשת ויקרא סימן ח
ויראו המלחים את כל הנסים והאותות והנפלאות הגדולים שעשה הקדוש ברוך הוא עם יונה ועמדו והשליכו איש אלהיו ... וחזרו ליפו ועלו לירושלים.
ואילו יונה מושלך לים, אל בטן הדגה עד שישוב אל ה'.
o התפתחות ביראת המלחים את ה'
(ה) וַיִּירְאוּ הַמַּלָּחִים ◄ וַיִּזְעֲקוּ אִישׁ אֶל אֱלֹהָיו
(י-יד) וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים יִרְאָה גְדוֹלָה ◄ וַיִּקְרְאוּ אֶל ה'
(טז) וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים יִרְאָה גְדוֹלָה אֶת ה' ◄ וַיִּזְבְּחוּ זֶבַח לַה' וַיִּדְּרוּ נְדָרִים
7. מה הביסוס בלשון הכתוב המבטא את תהלך ההתפתחות של המלחים ביראת האלוקים? סמן במרקר והסבר.
יונה במעי הדג
פרק ב
יונה פרק ב
(א) וַיְמַן ה' דָּג גָּדוֹל לִבְלֹעַ אֶת יוֹנָה וַיְהִי יוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּג שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת:
(ב) וַיִּתְפַּלֵּל יוֹנָה אֶל ה' אֱלֹהָיו מִמְּעֵי הַדָּגָה:
(ג) וַיֹּאמֶר קָרָאתִי מִצָּרָה לִי אֶל ה' וַיַּעֲנֵנִי מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי שָׁמַעְתָּ קוֹלִי:
(ד) וַתַּשְׁלִיכֵנִי מְצוּלָה בִּלְבַב יַמִּים וְנָהָר יְסֹבְבֵנִי כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ:
(ה) וַאֲנִי אָמַרְתִּי נִגְרַשְׁתִּי מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ אַךְ אוֹסִיף לְהַבִּיט אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ:
(ו) אֲפָפוּנִי מַיִם עַד נֶפֶשׁ תְּהוֹם יְסֹבְבֵנִי סוּף חָבוּשׁ לְרֹאשִׁי:
(ז) לְקִצְבֵי הָרִים יָרַדְתִּי הָאָרֶץ בְּרִחֶיהָ בַעֲדִי לְעוֹלָם וַתַּעַל מִשַּׁחַת חַיַּי ה' אֱלֹהָי:
(ח) בְּהִתְעַטֵּף עָלַי נַפְשִׁי אֶת ה' זָכָרְתִּי וַתָּבוֹא אֵלֶיךָ תְּפִלָּתִי אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ:
(ט) מְשַׁמְּרִים הַבְלֵי שָׁוְא חַסְדָּם יַעֲזֹבוּ:
(י) וַאֲנִי בְּקוֹל תּוֹדָה אֶזְבְּחָה לָּךְ אֲשֶׁר נָדַרְתִּי אֲשַׁלֵּמָה יְשׁוּעָתָה לַה': ס
(יא) וַיֹּאמֶר ה' לַדָּג וַיָּקֵא אֶת יוֹנָה אֶל הַיַּבָּשָׁה: פ
מדוע ה' עשה את הנס שהדג יבלע את יונה?
המניעים של ה' במעשה הדג לא מובנים, לשם מה לעשות נס שדג יבלע את יונה? לשם מה ה' מחזיק את יונה בדג במשך שלושה ימים? מה רצה ה' להשיג ע"י כך שיונה ישהה בדג שלושה ימים? בכדי לענות על שאלות אלו היעזר ב"כלל הפרשני" שלפניך, בדברי המדרש - ילקוט שמעוני, ובדברי הרב בכרך.
כלל פרשני (הרב סמט)
כאשר מניעה של דמות (כולל ה') הפועלת פעולה כל שהיא אינם מפורשים בכתוב ואינם מובנים מאליהם, ניתן ללמוד עליהם מהמשך הסיפור - מן התוצאה של אותה פעולה. ההנחה היא שהפעולה הייתה מכוונת לאותה תוצאה.
ילקוט שמעוני תק"נ
והיה יונה שלושה ימים ושלושה לילות במעי הדג ולא התפלל.
אמר הקב"ה: אני הרחבתי לו מקום "במעי הדג" - דג זכר כדי שלא יצטער, והוא אינו מתפלל?!
אני מזמין לו "דגה" מעוברת (שיש במעיה דגיגים רבים ולכן צפוף שם) כדי שיצטער ויתפלל לפני.
הרב יהושע בכרך, 'יונה בן אמתי ואליהו' עמ' 26
וַיְהִי יוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּג שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת - שלושה ימים ושלושה לילות נתון יונה במעי הדג ואין ליבו נוקפו ומעוררו לקרוא אל ה'. האם בעל הנס מכיר בניסו אשר ניצל ממוות והוא חי ונושם במעי הדג? או האם משום שניסו בא לו שלא בטובתו על כן אין הוא מרגיש בו ועל כן אינו מודה עליו?
8. עיין בפרק ב, ב"כלל הפרשני", בדברי המדרש ובדברי הרב בכרך. מה רצה ה' להשיג ע"י נס הדג שבלע את יונה, ומדוע ה' השאיר את יונה בדג שלושה ימים?
o תפילת יונה
במרכז פרק ב' עומדת תפילת יונה, שים לב לשני החלקים השונים בתפילה:
o יונה פרק ב
(א) וַיְמַן ה' דָּג גָּדוֹל לִבְלֹעַ אֶת יוֹנָה וַיְהִי יוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּג שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת:
חלק א: יונה מתאר את צרתו במעי הדג.
(ב) וַיִּתְפַּלֵּל יוֹנָה אֶל ה' אֱלֹהָיו מִמְּעֵי הַדָּגָה:
(ג) וַיֹּאמֶר קָרָאתִי מִצָּרָה לִי אֶל ה' וַיַּעֲנֵנִי מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי שָׁמַעְתָּ קוֹלִי:
(ד) וַתַּשְׁלִיכֵנִי מְצוּלָה בִּלְבַב יַמִּים וְנָהָר יְסֹבְבֵנִי כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ:
(ה) וַאֲנִי אָמַרְתִּי נִגְרַשְׁתִּי מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ אַךְ אוֹסִיף לְהַבִּיט אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ:
(ו) אֲפָפוּנִי מַיִם עַד נֶפֶשׁ תְּהוֹם יְסֹבְבֵנִי סוּף חָבוּשׁ לְרֹאשִׁי:
(ז) לְקִצְבֵי הָרִים יָרַדְתִּי הָאָרֶץ בְּרִחֶיהָ בַעֲדִי לְעוֹלָם וַתַּעַל מִשַּׁחַת חַיַּי ה' אֱלֹהָי:
חלק ב: יונה מודה לה' על הצלתו
(ח) בְּהִתְעַטֵּף עָלַי נַפְשִׁי אֶת ה' זָכָרְתִּי וַתָּבוֹא אֵלֶיךָ תְּפִלָּתִי אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ:
(ט) מְשַׁמְּרִים הַבְלֵי שָׁוְא חַסְדָּם יַעֲזֹבוּ:
(י) וַאֲנִי בְּקוֹל תּוֹדָה אֶזְבְּחָה לָּךְ אֲשֶׁר נָדַרְתִּי אֲשַׁלֵּמָה יְשׁוּעָתָה לַה': ס
(יא) וַיֹּאמֶר ה' לַדָּג וַיָּקֵא אֶת יוֹנָה אֶל הַיַּבָּשָׁה: פ
9. לאור פסוקים א ו-יא מה הקושי המרכזי בתפילתו של יונה?
o אבן עזרא יונה פרק ב
ויתפלל - ... ועתה שים לבך וראה כל תפילת נביא וברכתו היא ברוח נבואה (למשל בברכת יעקב לבניו) יעקב אמר "אשר לקחתי מיד האמורי" כי דבר שנגזר להיות, ידבר לשון עבר...
[אשר לקחתי - אשר יקחו ישראל (אב"ע בראשית מח, כב)].
o הרב מ' הירש (בנו של רש"ר הירש) סדר ההפטרות
יונה נשתכנע שה' חפץ בחייו ולא במותו. וכי בעל החיים, אשר בלעו לא היה אלא שלוחו של ה' להצלתו. הלוא הוא היה קבור כפליים, תחילה על ידי הים שבלעו ואחר כך על ידי הדג שבלעו, ובכל זאת לא מת מיתת חנק כי אם הוסיף לחיות במעי הדג שלושה ימים ושלושה לילות! על כן אין בתפילתו אף מלה אחת של בקשה להצלה, אלא היא כוללת תודה על הצלה אשר לפי הכרתו הברורה כבר חזה אותה מבשרו. בעצם חייו ובתודעתו הצלולה אשר לפי הכרתו הברורה כבר חזה אותה מבשרו. בעצם חייו ובתודעתו הצלולה בתנאים אלה, אשר בלעדי התערבותו הבלתי אמצעית של ה' היו זה מכבר מביאים לו מוות בטוח, הוא הכיר את העדות החיה ביותר לקרבת ה' המושיעה, היא ערבה לו שה' סלח לו על אווילותו ושה' חפץ לקיימו לפעילות נוספת בעתיד
שאלת בגרות קיץ תשע"ד
10. עיין בדברי האב"ע ובדברי רש"ר הירש, וענה:
א. מהי השאלה שבבסיס הפירושים של ראב"ע והרב הירש?
ב. מה ההבדל בין התשובה של ראב"ע לתשובה של הרב הירש?
o הרב יהושע בכרך, יונה בן אמיתי ואליהו עמ' 30-31
לא כל הפסוקים [בתפילת יונה] מוכרחים להתיישב על פי עניינו המיוחד של יונה המתפלל, הלא זו זכותה של כל תפילה להיות גם בקצתה לא מבוררת כי היא כשיר תושר מנפשו של האדם המתרפק על אלוקיו, בקראו אליו מן הצרה או בבואו לפניו בתודה... בכל זאת ציפינו לשמוע בזה מפי יונה משהו מפורש על בריחתו זאת מלפני ה'.
מדוע אין הוא מתוודה ואינו מבקש סליחה על חטאו אם חטא?... ואולי בזאת נבין את המיוחד שבתפילת יונה וזה כוחה בדברים אשר לא פורשו בה... כי על כן עצר יונה מלומר את אשר לבו לא נתן לו... אמנם הסכים ללכת כי הוא רצון ה' כי לכן רדפו ולכן הצילו אך עדיין לבו של יונה מתנגד לשליחות.
יונה ילך אל נינוה גם יקרא עליה, בעל כורחו ילך, אך בליבו הוא שומר עדיין את סירובו. הוא עוד ישאל את הא-לקים וידרוש למען צדקו, הוא עוד עמו יתווכח... אך גם ה' אינו עונה ליונה, במפורש לתפילתו, אם קבל אותה, ואם סלח לו. במקום זה באה אמירה לדג...
תגובה ה' לתפילת יונה
יונה ב, יא
וַיֹּאמֶר ה' לַדָּג וַיָּקֵא אֶת יוֹנָה אֶל הַיַּבָּשָׁה.
