בהעלותך
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת. וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה".
כז, כ-כא) וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְֹרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד.
שבת כב:): "מתיב רב ששת, מחוץ לפרוכת העדות יערך, וכי לאורה הוא צריך והלא כל ארבעים שנה שהלכו בני ישראל במדבר לא הלכו אלא לאורו, אלא עדות הוא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל
אמר רב: זו נר מערבי שבמנורה שנותן בה שמן כמדת השמן שהיה נותן בחברותיה, שאר הנרות, ובכל זאת ממנה היה מדליק ובה היה מסיים, שהנר המערבי היה ממשיך לבעור במשך כל היממה, בעוד ששאר הנרות דלקו רק בלילה, ובכל ערב היו שבים ומדליקים את שאר הנרות מהנר המערבי.
במדרש תנחומא (תצוה אות ג') מובא: א"ר חנינא סגן הכהנים אני הייתי משמש בבית המקדש ומעשה ניסים היה במנורה, משהיו מדליקין אותה מראש השנה לא היתה מתכבה עד שנה אחרת.
בכל יום היה מחליף פתילה חדשה והדליק אותה מהפתילה הישנה.
הדלקת הנרות בבית המקדש היא מצווה מדאורייתא שקוימה מדי יום בשעת בין הערביים, ההדלקה נעשתה בנרות של מנורת שבעת הקנים. המצוה זו כוללת בתוכה גם את מצות הטבת הנרות והכנתם להדלקה מדי בוקר. (ישנה את שיטת הרמב"ם פ"ג מתמידין ומוספין הלכה י-יב כשיטת יחיד, הסובר שמצוות הדלקת המנורה כוללת הדלקה בבוקר מלבד ההדלקה בערב).
הדלקת האש במנורה מבטאת את האור , האור הוא התורה ומבטא את החוכמה והדעת, "כי נר מצווה ותורה אור",
אמרו רז"ל: אור שנברא ביום ראשון היה אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו, ראה שאין העולם כדאי לו גנזו לצדיקים. והיכן גנזו הקב"ה, בתורה.
הורה - חוכמה מלמדת אותנו את המהלך האלוקי הגשמי והרוחני, ובכך מאירה את החיים.
והתורה מצווה אותנו להתחדש ולהאיר. ולכן יש צורך בהדלקה יומית של המנורה,
לא מספיק הדלקה חד פעמית, יש צורך להעלות את האור בכל יום ויום, לעשות ולהאיר.
כמאמר חז"ל שתורה היא אחד מהדברים שצריכים חיזוק תמידי. מאידך, חז"ל אומרים לנו שהנר המערבי היה דולק באופן תמידי וממנו היו מדליקים את שאר הנרות, כלומר, צריכה להיות באדם מוטיבציה פנימית-תמידית לחיות וליצור, לתקן ולהאיר. ומתוך אותה נקודת יסוד פנימית האדם לוקח את העוצמות לחדש את חייו ואת כוחו בכל יום.
הנר המערבי היה דולק באופן תמידי
כל בית ראשון השמן במנורה החזיק שנה שלמה לא היו צריכים כל יום למלא שמן רק להחליף את הפתילות
האדם צריך לדעת את שליחותו ויעודו בעולם, ושאותם הוא רוצה להפיץ ולהופיע בעולם. וזהו נר התמיד.
אדם צריך להקדיש יום יום כדי להאיר את הערכים הללו בעולם.
