וַיְהִי קֹלֹת (חסר וו ) וּבְרָקִים. אָמַר רַבִּי אַבָּא, קֹלֹת כָּתוּב חָסֵר. שְׁנֵי קוֹלוֹת שֶׁחָזְרוּ לִהְיוֹת אֶחָד.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, קֹלֹת אֶחָד, וְהוּא קוֹל גָּדוֹל חָזָק שֶׁאֵינוֹ פוֹסֵק לְעוֹלָמִים, הוּא שֶׁכָּתוּב בּוֹ קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף, שֶׁהֲרֵי שְׁאָר הַקּוֹלוֹת פּוֹסְקִים, שֶׁשָּׁנִינוּ, בְּאַרְבַּע תְּקוּפוֹת בַּשָּׁנָה הַקּוֹל נִפְסָק, וְאָז הַדִּינִים מִתְעוֹרְרִים בָּעוֹלָם, מחזוריות רוחנית שבה בתקופות מסוימות בשנה מעבר בין עונות, כמו משמרות, שינוי ביום, "הקול" השפע העליון, האור הרוחני נחלש או נפסק, מה שגורם להתעוררות וחיזוק ה"דינים". וְקוֹל זֶה שֶׁכּוֹלֵל בּוֹ אֶת שְׁאָר הַקּוֹלוֹת, לֹא נִפְסָק לְעוֹלָמִים וְלֹא עוֹבֵר מִקִּיּוּם שָׁלֵם וְהַחֹזֶק שֶׁלּוֹ. שָׁנִינוּ, קוֹל זֶה קוֹל שֶׁל הַקּוֹלוֹת, קוֹל שֶׁכּוֹלֵל אֶת כָּל שְׁאָר הַקּוֹלוֹת.
