ופרסאי מנא לן [והפרסיים מנין לנו] שמיפת קאתו [הם באים]? ומשיבים: דכתיב [שכן נאמר]: "בני יפת גמר ומגוג ומדי ויון ותבל ומשך ותירס" (בראשית י, ב), ומפרשים: "גומר" — זה גרממיא, מגוג — זו קנדיא, מדי — זו מקדוניא, יון — כמשמעו אלו היוונים, תובל — זאת האומה הקרויה בית אונייקי, משך — זו מוסיא, תירס, פליגי [נחלקו] בה ר' סימאי ורבנן [וחכמים], ואמרי לה [ויש אומרים] ר' סימון ורבנן [וחכמים] נחלקו; חד [אחד מהם] אמר: תירס זו בית תרייקי, וחד [ואחד מהם] אמר: זו‍ פרס. ואם כן לדעה מסויימת, פרס (תירס) נמנה על בני יפת. תני [שנה] רב יוסף בברייתא: תירס — זו פרס.

נאמר עוד ברשימת העמים: "וסבתה ורעמה וסבתכא" (בראשית י, ז), תני [שנה] רב יוסף: אלו סקיסתן גוייתא [הפנימית] וסקיסתן ברייתא [החיצונית], בין חדא לחדא [אחת לאחת] מרחק מאה פרסי [פרסאות], והיקפא אלפא פרסי [והיקפה של ארץ זו אלף פרסאות].

ועוד בפירוש מקראות אלה, נאמר: "ותהי ראשית ממלכתו בבל וארך ואכד וכלנה בארץ שנער" (בראשית י, י) "בבל" — כמשמעה, ארך זו העיר שהיתה קרויה בימיהם אוריכות, ואכד — זהו המקום שנקרא אז בשכר. "כלנה" — זה נופר נינפי.

נאמר עוד: "מן הארץ ההיא יצא אשור" (בראשית י, יא), תני רב יוסף: "אשור" — זה סילק כלומר זה האיזור שבו נבנתה אחר כך העיר סילקיא. "ויבן את נינוה ואת רחבת עיר ואת כלח" (בראשית י, יא), נינוה — כמשמעו, "רחובות עיר" — זו הקרויה לאחר זמן פרת דמישן, "כלח" — זו פרת של בורסיף. "ואת רסן בין נינוה ובין כלח היא העיר הגדלה" (בראשית י, יב). "רסן" — זה המקום הקרוי לאחר זמן אקטיספון. "היא העיר הגדלה" איני יודע אם הכוונה היא שנינוה היא העיר הגדולה, אם רסן היא העיר הגדולה, כשהוא אומר "ונינוה היתה עיר גדולה לאלהים מהלך שלשת ימים" (יונה ג, ג) הוי אומר: נינוה היא העיר הגדולה. וכיון שפירשנו ודרשנו שמות מקומות מן המקרא, מפרשים כיוצא בהם.
ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק" (במדבר יג, כב) תנא [שנה החכם]: "אחימן" נקרא כך — משום שהוא מיומן וגדול שבאחים (אחימן = אח ימין). "ששי" נקרא כך — לפי שמשים את הארץ כשחיתות (בורות), "תלמי" נקרא כך — לפי שמשים את הארץ תלמים (שורות המחרישה) תלמים בפסיעותיו. דבר אחר: "אחימן" הוא זה שבנה את המקום ענת, "ששי" בנה את העיר אלוש, "תלמי" בנה את המקום תלבוש. "ילידי הענק" — שמעניקין החמה בקומתן כלומר שהם גבוהים כל כך עד שהחמה נראית כענק על צואריהם.

ב כיון שהזכרנו כאן את הדעות כי תירס היא פרס, מביאים דבר הקשור לכך. אמר ר' יהושע בן לוי אמר רבי: עתידה רומי שתפול ביד פרס, שנאמר: "לכן שמעו עצת ה' אשר יעץ אל אדום ומחשבותיו אשר חשב אל ישבי תימן אם לוא יסחבום צעירי הצאן אם לא ישים עליהם נוהם" (ירמיה מט, כ).

מתקיף לה [מקשה עליה] רבה בר עולא: מאי [מה] משמע (משמעות), מהו המקור לכך דהאי [שזה הכתוב] "צעירי הצאן" פרס הוא — בוודאי משום דכתיב [שנאמר]: "האיל אשר ראית בעל הקרנים הוא מלכי מדי ופרס" (דניאל ח, כ) והאיל הוא מבני הצאן. ואולם מה הראיה מכאן? ואימא [ואמור] ש"צעירי הצאן" כוונתו ליון והם אשר יפילו את רומי דכתיב [שהרי נאמר] גם בהם דימוי זה: "והצפיר השעיר מלך יון" (ירמיה מט, כא), הרי שגם הם מדומים לצאן!
תירס היא פרס, מביאים דבר הקשור לכך. אמר ר' יהושע בן לוי אמר רבי: עתידה רומי שתפול ביד פרס, שנאמר: "לכן שמעו עצת ה' אשר יעץ אל אדום ומחשבותיו אשר חשב אל ישבי תימן אם לוא יסחבום צעירי הצאן אם לא ישים עליהם נוהם" (ירמיה מט, כ).
מאי [מה פירוש] "צעירי הצאן" — זוטרא דאחוהי [קטן שבאחיו] ולכן הוא כינוי לפרס. דתני [שכן שנה] רב יוסף: תירס זה פרס, והרי תירס נמנה האחרון, והוא הקטן שבבני יפת. וזו היא איפוא מקור דרשתו של רבי, והכוונה של המדרש לגבי צעירי הצאן.