בפרשתינו,
בתו של פרעה יורדת אל הנילוס עם אמותיה,
רואה תיבה קטנה על המים ובתוכה תינוק. היא שולח את אמתה ותקחה, רואה בתוכה הִנֵּה־נַ֖עַר בֹּכֶ֑ה , למרות שהתינוק בא משפחה עברייה, היא חסה עליו, משיגה מינקת ומביאה אותו לארמון פרעה, שבו היא מגדלת אותו כבנה. מלמד שכל המגדל יתום ויתומה בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו. בארמון לומד להיות מנהיג כמו דוד שגדל בבית שאול.

משה מוציא את עם ישראל מעבדות מצרים לקבלת התורה, בהר סיני. ברור שהקב"ה מסובב כל הסבות, הסיפורים האנושיים שקורים, למרות שבני אדם בוחרים את הדרך, אין דבר שמכריח את בת פרעה לרחם על תינוק יהודי חסר ישע שנמצא בסכנה. זאת החלטה שלה, וההחלטה זאת מקבל תפנית לגורל האנושות בת פרעה נקראה בתיה, בת-יה, 

הגמרא מספר לנו שהתיבה ששטה על היאור הייתה מחוץ להישג ידה של בתיה, ובכל זאת היא הושיטה יד כדי להביא את התיבה אליה. מסייעים להם משמים, ולכן ידה התארכה כדי למשוך את התיבה אליה ולהציל את התינוק.

השילוב בין ההחלטה של האדם לעזרת שמים הוא זה שאחראי לשינוי של האנושות קדימה.

הגמרא מלמד אותנו ש"המתחיל במצווה אומרים לו גמור". ומביאה אותו אל ארמון פרעה, בתיה זוכה לחיי נצח עם כל עם ישראל על המעשה הטוב שעשתה מרצונה עד תום, מעשה של חמלה ורחמים

ותרא את התיבה בתוך הסוף – כיון שראו נערותיה שהיא רוצה להציל את משה, הגמרא במסכת סוטה יב ע"א: אמרו לה: גבירתנו, מנהגו של עולם, מלך בשר ודם גוזר גזירה, אם כל העולם כולו אין מקיימין אותה – בניו ובני ביתו מקיימין אותה, ואת עוברת על גזירת אביך! בא גבריאל וחבטן בקרקע".

הגמרא דנה בשאלה כיצד משתה בת פרעה את משה מן היאור, במחלוקת המפורסמת – האם שלחה את שפחתה או שנעשה לה נס וידה נתארכה?

ותשלח את אמתה ותקחה ר' יהודה ור' נחמיה, חד אמר: ידה, וחד אמר: שפחתה". שלחה את שפחתה או שנעשה לה נס וידה נתארכה?

מה הופך את בת פרעה לחסידת אומות העולם הראשונה בהיסטוריה?

רבי יהודה מדגיש את הנס. לבת פרעה היתה סייעתא דשמיא. ממרום רומזים לה שהיא בדרך הנכונה. אדם שמקבל רמז כזה, כבר אינו יכול לפעול אחרת. לעומתו מדגיש רבי נחמיה כי שום נס לא ארע. בת פרעה צריכה הייתה להפעיל את חופש הבחירה המוחלט שלה, על פי הסבר זה, דעתו של רבי נחמיה מעצימה את דמותה של בת פרעה, ואת גודל ההכרעה שנדרשה לה. 

השאלה האם התערבותו של נס במקרה כזה, עשויה דוקא להקטין את עצמת הבחירה. ואולי דוקא להיפך, אולי ניתן לראות את דברי רבי יהודה לאדם העומד מול רוע גדול ממנו וחושב קצרה ידי מלהושיע? 

בת פרעה למרות חוסר יכולת או לא לכבודה היא מושיטה יד לעזרה. ומן השמיים כבר מסייעים לה, וידה מתארכת, והיא מצליחה להגיע אל התיבה ולהציל את משה.

במגילת אסתר נאמר ויהי כראות המלך את אסתר המלכה עמדת בחצר נשאה חן בעיניו ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב אשר בידו ותקרב אסתר ותגע בראש השרביט אסתר ה,ב. ' ויהי כראות המלך את אסתר המלכה" אמר רבי יוחנן: ג' מלאכי השרת נזדמנו לה באותה שעה, אחד שהגביה את צוארה, ואחד שמשך חוט של חסד עליה ואחד שמתח את השרביט. וכמה? אמר רבי ירמיה: שתי אמות היה והעמידו על שתים עשרה. ואמרי לה: על שש עשרה. ואמרי לה: על עשרים וארבע. במתניתא תנא: על ששים, וכן אתה מוצא באמתה של בת פרעה, וכן אתה מוצא בשיני רשעים, דכתיב (תהלים ג, ח) "שיני רשעים שברת" ואמר ריש לקיש: אל תקרי שברת אלא שריבבת' (מגילה טו,א). 'אמתה של בת פרעה – "ותשלח את אמתה ותקחה" (שמות ב). בשיני רשעים - עוג מלך הבשן במס' ברכות פרק הרואה (דף נד:) שעקר הר בת ג' פרסי להשליכו על ישראל ונתנו על ראשו ושלח הקב"ה נמלים ונקבוהו ונכנס בצוארו בקש לשומטו ונשתרבבו שיניו לכאן ולכאן. אל תקרי שברת אלא שרבבת. 

למדו רמז שהשרביט התארך לששים, ברור שאין הכוונה שזהו פשט שנעשה נס כזה חריג מהטבע, אלא נראה שבא כרמז שנעשה כעין ששים כעין הנאמר ברמז אצל עוג. למה בפס' על עוג נרמז ששים? אלא שבא להרוג את בנ"י שהיו ששים ריבוא, לכן נרמז בששים כרמז שזה מה שפגע בו, שה' משגיח על בנ"י לכן מובן מה הקשר למרים ולאסתר, שגם אצלם נעשה השגחה מלמעלה כדי להציל את בנ"י. אצל אסתר למרות שאחשורוש לא הושיט את השרביט, הנס בהתארכות השרביט לא מתה, שם נפל המן ובנ"י ניצלו, 

וכן גם בבתיה היא הצילה את משה שבהמשך יציל את בנ"י ביציאת מצרים. 

כך שקשורים בעניין השגחת ה' על בנ"י, שזה קשור למעלת בנ"י. בנוסף, בשלושת אלו נעשה בעקבותיהם גילוי תורה בבנ"י, שבתיה (בת פרעה) הצילה את משה, שהוא אח"כ היה מוסר התורה. ואצל אסתר בעקבות נס פורים קיבלו מחדש את התורה, שזה השלמה לתורה: '(שמות יט, יז) "ויתיצבו בתחתית ההר" א"ר אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה מוטב, ואם לאו שם תהא קבורתכם. א"ר אחא בר יעקב :מכאן מודעא רבה לאורייתא. אמר רבא: אעפ"כ הדור קבלוה בימי אחשורוש, דכתיב (אסתר ט, כז) "קימו וקבלו היהודים" קיימו מה שקיבלו כבר' (שבת פח,א). בעקבות מות עוג יכלו בנ"י ליכנס לארץ שעזר לאברהם, וניסה למנוע מבנ"י ליכנס לארץ , שזהו השלמה של התורה, כיון שעיקר שמירת התורה היא בא"י יציאת מצרים היתה כדי לקבל את התורה ובסוף יכנסו לארץ, "והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אתה לכם מורשה אני ה'" (שמות ו,ח). 

הריגת עוג גרמה שלא יעצרם ויוכלו להיכנס לארץ; 

ובאסתר בעקבות כך" ורבים מעמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם" שאם לא היה מושיט את השרביט היה דינה למות כמו שאמרה להגיד למרדכי, נולד לה בן שהורה על הקמת ביהמק"ד וחזרה לארץ 

 כך שבשלושת אלו יש גילוי של שלמות הקדושה, של בנ"י התורה וא"י. שה' פועל כאן ועכשיו בעולם, 'ידו הארוכה' של ה' שמבטא את מלכות ה' בעולם 

שהגביה את צוארה, ומשך חוט של חסד על אסתר ושמתח את השרביט', 

כנגד שלושת יסודות הקדושה הגבהת צווארה מרמז על א"י ששיאה במקדש, שנאמר "כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות" (שה"ש ד,ד) ' ... נמצאו כל ישראל מכוונין את לבם למקום אחד. א"ר אבין ואיתימא ר' אבינא: מאי קראה? (שיר השירים ד, ד) "כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות" תל שכל פיות פונים בו' (ברכות ל,א). חוט של חסד רומז לתורה, שנקראת חסד: "ותורת חסד על לשונה" (משלי לא,כו). ומתיחת השרביט נרמז על הקשר של עם ישראל לא"י,