ברכות ירושלמי דף סח'

פרוש אהבה, כאברהם. אין לך חביב מכולם אלא פרוש אהבה כאברהם אברהם אבינו עשה יצר הרע, טוב הפך את היצר הרע לטוב דכתיב (נחמיה ט) ומצאת את לבבו נאמן לפניך. אמר רבי אחא והפשיר עמו כך היא הגירסה. כלומר, אם אברהם היה מצליח היה מבטל את היצר הרע לגמרי, הלך היצהייר ועשה עמו פשרה ושלום, שנאמר (שם) וכרות עמו הברית והחסד וגומר. אבל דוד לא היה יכול לעמוד בו והרגו בלבבו. מאי טעמא והרמז לכך שנאמר (תהילים קט) ולבי חלל בקרבי. רבי עקיבא הוה קיים מיתדון קומי היה עומד לדין לפני טונוסטרופוס הרשע והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל. רחתת ענתה הגיעה עונת, זמן דקרית שמע שרי קרי התחיל לקרא קרית שמע. וגחך טונוסטרופוס הרשע צחק עליו אמר ליה, סבא זקן שכמוך אי חרש את או שאתה מכשף, שעשית איזה כישוף שלא תרגיש בייסורים אי מבעט ביסורין את או שאתה עושה עצמך שאינך מתייסר כדי להכעיסני. אמר ליה ענה לו רבי עקיבא תיפח רוחיה דההוא גברא תיפח רוחו של אותו אדם לא חרש אנא, ולא מבעט ביסורין אנא. אלא, כל יומי קריתי פסוק זה והייתי מצטער ואומר אימתי יבואו שלשתן לידי (דברים ו) ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך. רחמתיה אהבתי את ה' בכל לבי. ורחמתיה ואהבתי אותו בכל ממוני אבל ובכל נפשי לאהוב את הי בכל נפשי, כלומר, למסור נפשי על הי לא הוה בדיק לי לא עלה בידי וכדון דמטת ועכשיו שבא לידי לקיים בכל נפשי, והגיעה זמן קרית שמע, ולא אפלגא דעתי לא הסחתי דעתי מאהבתו אף שנוטל את נשמתי לפום כן אנא קרי, וגחך לכן אני קורא, וחייך לא הספיק לומר לא הספיק לסיים את הקריאה עד שפרחה נשמתו. נחמיה עימסוני שימש את רבי עקיבא עשרים ושתים שנה, ולמדו אתים וגמים ריבויין היו דורשים שהמלים את, גם, באות לרבות. אכין ורקין אך, רק מיעוטין באים למעט. אמר ליה, מהו הוא ההן דכתיב מה הוא זה שכתוב (דברים ו) את ה' אלהיך תירא מה בא לרבות! את מי יש לירא חוץ

ממנו יתברך? אמר ליה, אותו ואת תורתו