הַדֶּרֶךְ בָּהּ הִתְעוֹרֵר דָּוִד בַּחֲצוֹת הָיְתָה על ידי כנורו

שהתנגן מאליו בשָׁעָה מדיקת זו,
וכדי להבין כיצד הָיָה הַדָּבָר  
א הכנוֹר הוא אב כלי הנגון. בכנוֹר דָוִד הָיָה אַצילי. רוח צפונית היא מקוֹר הָרוּחוֹת. התעוררות לעבודת ה' על ידי כנור,

זה ראשיתה של תפיסת חָכְמַת הַנְגוּן קְשׁוּרָה אֵל הַכּנּוֹר! כַּכָּתוּב: "הוּא הָיָה אֲבִי כָל תפש כנור ועוגב".
תרגם אנקלוס: "הוּא הָיָה מוֹרָם וְרַבָּם שֵׁל כָּל הַמְמנים על פי [מיתרי] הנבל - יוֹדְעִי זֶמַר כנוֹר וְאַבּוּב" (בראשית ד/כא).
כלי מיתר אלה הם אֲבוֹת כְּלֵי הַנְגִינָה וְהִוּוּ אֶת הַבָּסִיס לְהִתְפַשְׁטוּת כלֵי הַנְגִינָה הַשׁוֹנים בָּעוֹלָם.
שׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ שֶׁל דָוִד הַמֶּלֶךְ חֲצוּבָה מֵחַיָּיו של אָדָם הָרִאשׁוֹן - אַבִי הָאנושות 

. כמו כֵן כִּנּוֹרוֹ שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ לֹא הָיָה כִּנּוֹר פָּשׁוּט, אֶלָא הָיָה קְשׁוּר לשרש הַבְּרִיאָה, וּמֵיתָרָיו נַעֲשׂוּ מְגִידָיו שֶׁל הָאַיִל שֶׁנִּבְרָא בְּעֶרֶב הַשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל בְּרִיאַת הָעוֹלָם, בֵּין הַשָּׁמָשׁוֹת - לִפְנֵי כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת אֶת הָאֵיִל הַזֶּה הִקְרִיב אַבְרָהָם אָבִינוּ בַּעֲקֵדַת יִצְחָק . 

קולו שֶׁל הַכִּנּוֹר - אֲבִיהֶם שֶׁל כְּלֵי הַנְגִינָה בָּעוֹלָם, מִגְדָּר בְּחַזַ"ל כ"קוֹל מָתוֹק" (מגילה ו/א). בְּכֹחוֹ שֶׁל נִגּוּן מָתוֹק זֶה לְעוֹרֵר אֶת הַכֹּחוֹת הָרוּחָנִיִּים הַטָּמוּנִים בַּנֶּפֶשׁ, לְהַעֲפִיל לִפְסָגוֹת רוּחָנִיּוֹת שֶׁל רוּחַ הַקְדֶשׁ וּנְבוּאָה. כַּכָּתוּב: "וְהָיָה כְּנַגֵן הַמְנַגֵן, וַתְּהִי עָלָיו [=עַל אֱלִישָׁע] יַד ה'" מלכים ב פרק ג מסופר על המלחמה בין יהורם בן אחאב לבין מישע מלך מואב שמרד בישראל אחרי מות אחאב. עַל מַה שֶׁנֶּאֱמַר: "כְּנַגֵן הַמְנַגֵן", פס' טו הנביא אלישע אומר ועתה, קחו־לי מנגן; והיה כנגן המנגן, ותהי עליו יד־ ה' דָּרְשׁוּ חֲזַ"ל: נִגּוּן זֶה הָיָה קוֹלוֹ שֶׁל הַכִּנּוֹר - כְּלִי שֶׁהַנִּגּוּן מִתְנַגֵן בּוֹ מֵאֵלָיו (תלמ' ירושלמי , המשווים זאת לכינור דוד כְּמוֹ כֵן נֶאֱמַר עַל דָּוִד שנְקְרָא אֶל שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ כְּדֵי לְשַׁמְחוֹ: "וְלָקַח דָּוִד אֶת הַכִּנּוֹר, וְנִגֵן בְּיָדוֹ, וְרָוַח לְשָׁאוּל, וְטוֹב לוֹ, וְסָרָה מֵעָלָיו רוּחַ הָרָעָה" (ש"א טז/כג). עַל כָּךְ כָּתַב הָרַמְבָּ"ם: "לְפִיכָךְ בְּנֵי הַנְבִיאִים, לִפְנֵיהֶם נֵבֶל וְתֹף וְחָלִיל וְכִנּוֹר, וְהֵם מְבַקְשִׁים הַנְבוּאָה" (יסוה"ת ז/ד).

כָּךְ כָּתַב גַם רַבִּי יְהוּדָה הֶחָסִיד: "שׁרֶשׁ הַתְּפִלָה - שִׂמְחַת־לֵב בַּקְבָּ"ה שֶׁנֶּאֱמַר: "הִתְהַלְלוּ בְשֵׁם קָדְשׁוֹ" (דבה"ייא טז/י). לְפִיכָךְ הָיָה דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מְנַגֵן בַּכִנּוֹר עַל כָּל תְּפִלּוֹתָיו וּזְמִירוֹתָיו - כְּדֵי לְמַלֵא אֶת

לְבָבוֹ בְּשִׂמְחָה וּבְאַהֲבָתוֹ שֶׁל הַקָּבְ"ה (ספר החסידים י"ח).

בְּכִנּוֹרוֹ שֶׁל דָּוִד הָיוּ עֲשָׂרָה מִיתָרִים. ונתו הָיָה לְהָפִיק ממנוּ סַלָם שֶׁל עֲשְׂרָה תָּוִים אֲצִילִייִם וּצְלִילִים רוּחָנִיים מיחָדִים .

להבדיל משאר כינורות שיש בהם רק שבעה מיתרים, בימות המשיח יהיו שמונה, ולעתיד לבוא ינגן דוד בכינורו בן עשרת המיתרים. דָּוִד הַמֶּלֶךְ יְדַע לְכַוּן אֶת כִּנּוֹרוֹ, שֶׁיִּקְלט מַשַׁב רוּחַ מיוחָד הַנּוֹשֵׁב לִזְמָן קָצָר אַךְ וְרַק פַּעַם אַחַת בִּימָמָה - בַּחֲצוֹת הַמְדַויָּק שֶׁל הַלַיְלָה. מַשַׁב הַנּוֹבֵעַ מֵהַקְטב הַצְפוֹנִי, שֶׁבּוֹ נִמְצָא מֶרְכַּז הָאַקְלִים שֶׁל כַּדּוּר הָאָרֶץ וְשֶׁל מַשָּׁבֵי הָרוּחַ הַפּוֹעֲלִים בּוֹ . הכינור היה כלי רגיש לתנודות אויר, וכל לילה הציב אותו בהתאם למשבי הרוח). כַּאֲשֶׁר נָשְׁבָה הָרוּחַ הַצְפוֹנִית, הִיא הֵפִיקָה מִכּנּוֹר זֶה אֶת הַצְלִילִים הַצְפוּנִים בּוֹ, וְעוֹרְרָה אֶת נִשְׁמָתוֹ שֶׁל דָּוִד לָקוּם לְהוֹדוֹת לַקְבָּ"ה. כַּאֲשֶׁר גַּם בִּשְׁנָתוֹ הָיוּ מֵעָיו דְּרוּכִים לִקְלט אֶת תְּהוּדַת נִגּוּן הַכּנּוֹר שֶׁיְעוֹרְרוֹ לַעֲבוֹדַת ה'. כַּכָּתוּב: "מֵעַי - - - כְּכִנּוֹר יְהמו" (ישעיהו טז/יא