בראשית (כג) מסופר שכאשר שרה נפטרה אברהם רצה לקנות את מערת המכפלה מאת בני חת, והתורה מאריכה בפרטי המשא ומתן ומדגישה שאברהם רצה את הסכמת בני חת לקנית המערה. פרקי דרבי אליעזר מוסיף שבני חת האלו היו גם 'היבוסי יושב ירושלים'. ואברהם התחייב להם שבניו לא יירשו את העיר יבוס בלא הסכמתם.
כמו כן אברהם כרת ברית עם אבימלך וצאצאיו שנאמר ועתה הישבעה לי בא-להים הנה אם תשקור לי ולניני ולנכדי…"
זה אבימלך שלקח את שרה בהיותה זקנה בת צ' שנה וה' אומר לו "הנך מת על האשה אשר לקחת"
בילקוט שמעוני
"ר' יהודה אומר... אברהם כרת ברית עם עמי הארץ,
וירא רמז פב ויהושע רמז כח
מדוע התורה מספרת לנו הסכמי אברהם?
שנאמר ועתה השבעה לי באלוקים הנה אם תשקור לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרת בה” (בראשי כ”א, כ”ג). חז”ל מסבירים שאבימלך מבקש שבמשך ארבעה דורות לא יוציאו זרעו של אברהם את זרעו של אבימלך מארצם. כלומר, יודע היה אבימלך כי עתידה ארץ ישראל להגיע לעם ישראל, כפי הבטחת ה’ לאברהם. ומבקש אבימלך שכשיבואו ישראל לכבוש את הארץ יימנעו מהוצאת אנשי עם אבימלך שהוא היבוסי, עד ארבעה דורות. והנה זו בקשה גדולה מאד, אברהם אבינו מסכים להתחייבות זו ואומר :”אנוכי אישבע”, ושבועה זו מעכבת את הכניסה לארץ. כך אומרים חז”ל במדרש (בראשית רבה פרשה נ”ד), כשבאו ישראל בימי יציאת מצרים, והם כבר רוצים להיכנס לארץ, הנה יש עיכוב: “ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלישתים כי קרוב הוא” : “למה לא נחם אלוקים דרך ארץ פלישתים? לפי שעדין נכדו (של אבימלך) קיים” ועדיין עומדת לו זכות שבועת אברהם. עם ישראל מתעכב כולו בכניסה לארץ בגלל ההבטחה הזו לאבימלך מלך פלישתים.
כי ה' אמר לאברהם ידוע תדע כי טרם נתתי לך הארץ הזאת גר יהיה זרעך בארץ לא להם ימים רבים ארבע מאות שנה עד …ודור רביעי ישובו הנה
וכן שמונה מאות וחמישים שנה עם ישראל לא יכולים לכבוש את ירושלים עד תקופת דוד המלך .
מדוע לא יכלו בני יהודה להוריש את היבוסי יושבי ירושלים - כתב רש"י: "לא יכלו בני יהודה להורישם - שנינו בספרי: רבי יהושע בן קרחה אומר: יכולין היו אלא שלא היו רשאין, מחמת השבועה שנשבע אברהם לאבימלך. ויבוסי זה לא על שם האומה היה, אלא מגדל דוד שהיה בירושלים ושמו יבוס, ובני אותו מחוז מפלשתים היו, וכשכבשו בני יהודה את ירושלים לא הורישו את בני אותו מחוז".
לפי רש"י בני יהודה לא הורישו את היבוסי יושבי ירושלים לא מפני שלא יכלו, אלא מפני שהיה אסור להם בגלל שבועת אברהם לאבימלך,
היבוסים העמידו פסלים בכניסה לירושלים ובהם חקוקה שבועת אברהם
אמרו רז"ל לא כבשוהו מפני השבועה. ודוד הסיר העורים והפסחים, שהיו צלמי נחשת והיה כתוב בהם דבר השבועה,
כמו שנאמר וילך המלך ואנשיו אל היבוסי יושב הארץ. כי אם הסירך העורים והפסחים - הם דמויות כמראה אדם , שהציב אברהם לעדות פלשתים כשכרת עמם ברית , שלא יורישו בניו את ההר הזה; שכל זמן שיהו מראין להם דמויות הללו , שלא יהו בניו רשאין להוריש את היבוסי יושב ירושלים. וכשבא דוד לכבוש את היבוסי יושב הארץ , הוציאו לו דמויות הללו , אשר עינים להם ואינן רואין ורגלים להם ולא יהלכו; אמרו לו לדוד: כל זמן שדמויות הללו בידינו , אי אתה רשאי לבוא עלינו , מפני השבועה שנשבע זקינך לאבימלך , דכתיב "ועתה השבעה לי בא-להים... אם תשקור לי ולניני ולנכדי" וגו' (בר' כא , כג). ואותם העורים והפסחים היו תקועים בצינור אחד , כיתד זו שתקועה בארץ; אמר דוד: כל מכה יבוסי ויגע בצינור - שאעפ"י שכיבשו כבר ירושלים , מצודת ציון שהיא מקום חזק בפני עצמו , לא היו יכולין לכבוש מפני אותן דמויות; ולכך היה אומר: לא תבא הנה - כלומר: לא תוכל לבוא הנה , אלא אם כן הסירך אותן דמויות. וילכוד דוד את מצודת ציון - והאיך לכדה? שאמר דוד ביום ההוא: כל מכה יבוסי ויגע בצינור , שהעמיד עליו הדמויות , ויטול מהם העורים והפסחים שהיו מוציאים לעדות , יהיה לראש; שכן כתיב בדברי הימים "ויאמר דוד כל מכה יבוסי בראשונה יהיה לראש ולשר ויעל בראשונה יואב... ויהי לראש" (דה"א יא , ו).
המסר שיש ללמוד שאסור לנו לעשות הסכמים ההסכמים מונעים את הגאולה שאומות העולם לא יציעו ברית שלום כנה לעם ישראל
