האיר מזרח מתיר.
והא [ודבר זה] של ריש לקיש
לאו בפירוש איתמר [נאמר] בשמו, אלא מכללא [מכלל הדברים] איתמר [נאמר], שמתוך דבריו אפשר ללמוד שהוא סבור כך. דתנן [ששנינו במשנה]: אין מביאין מנחת בכורים כלומר, מנחות ובכורים, ומנחת בהמה (מנחת נסכים, הבאה עם קרבן בהמה) מן התבואה החדשה קודם לעומר. וטעם הדבר — משום דבעינן [שצריכים אנו] שיהא הקרבן "ממשקה ישראל" (יחזקאל מה, טו) — מן המותר לישראל, והתבואה החדשה עדיין לא הותרה, ואם הביא — פסול.
לאו בפירוש איתמר [נאמר] בשמו, אלא מכללא [מכלל הדברים] איתמר [נאמר], שמתוך דבריו אפשר ללמוד שהוא סבור כך. דתנן [ששנינו במשנה]: אין מביאין מנחת בכורים כלומר, מנחות ובכורים, ומנחת בהמה (מנחת נסכים, הבאה עם קרבן בהמה) מן התבואה החדשה קודם לעומר. וטעם הדבר — משום דבעינן [שצריכים אנו] שיהא הקרבן "ממשקה ישראל" (יחזקאל מה, טו) — מן המותר לישראל, והתבואה החדשה עדיין לא הותרה, ואם הביא — פסול.
וכן קודם לשתי הלחם הבאים בחג השבועות לא יביא מנחות וביכורים, משום דאיקרו [ששתי הלחם נקראו] בכורים, והם הראשית לכל הביכורים, ומכל מקום אם הביא — כשר.
ואמר ר' יצחק שכך אמר ריש לקיש: לא שנו שאם הביא מן החדש קודם לעומר שהוא פסול, אלא כשהביא בארבעה עשר ובחמשה עשר בניסן, אבל בששה עשר בניסן, גם אם הביא קודם לעומר — כשר; וקשיא לי [והיה לי קשה]: מדוע יהא מותר בששה עשר קודם לעומר? ליהוו [שיהיו] כמחוסר זמן! אלמא קסבר [אלא מכאן שריש לקיש סבור]: האיר המזרח מתיר, ולכן אין זה מחוסר זמן.
מנחות ה' עב
מנחות ה' עב