א"ר אלעזר בא להסביר מדוע עומר שיש בו סאתים אינו שכחה כתיב (דברים כב) כי תקצור קצירך בשדך ושכחת עומר בשדה. עומר שאתה יכול לפשוט ידך וליטלו כלומר, להגביהו ולשאתו. יצא זה שעושה סאתים שאינו יכול ליטלו. מכאן אמרו העומר שיש בו סאתים ושכחו אינו שכחה. אית תניי תני יש תנאים האומרים ושכחת עומר, ולא גדיש וזה שיש בו סאתים גדול כמו גדיש. שואל הירושלמי היאך עבידא? מה ההבדל למעשה בין שני הטעמים? עונה הירושלמי ההבדל למעשה הוא אם שכח עומר אחד בצידו ליד העומר שיש בו סאתים אין תעבדינא עומר לר' אלעזר שלומד מלא תשוב לקחתו, לשיטתו אפילו יש בו סאתים דינו כעומר, ואז ד"ה שכחה בין לבייה בין לבייש זה שמונח לצדו שכחה כי העומר הגדול חשוב כעומר ולא כגדיש. לכן גם בייש הסוברים שאם היה מונח ליד הגדיש
ירושלמי פאה ו משנה ה' דף ל
אינו שכחה, כאן שאינו חשוב כגדיש, הייז שכחה
