מלכים א יז הֲרֵעוֹתָ
רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח הַפָּסוּק בְּאֵלִיָּהוּ, שֶׁכָּתוּב (מלכים א יז) וַיִּקְרָא אֶל ה' וַיֹּאמַר ה' אֱלֹהָי הֲגַם עַל הָאַלְמָנָה אֲשֶׁר אֲנִי מִתְגּוֹרֵר עִמָּהּ הֲרֵעוֹתָ לְהָמִית אֶת בְּנָהּ. בֹּא רְאֵה, שְׁנַיִם הָיוּ שֶׁאָמְרוּ דְבָרִים כְּנֶגֶד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מֹשֶׁה וְאֵלִיָּהוּ. מֹשֶׁה אָמַר (שמות ה) לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה. וְאֵלִיָּהוּ אָמַר, הֲרֵעוֹתָ לְהָמִית אֶת בְּנָהּ. וּשְׁנֵיהֶם אָמְרוּ דָבָר אֶחָד
מָה הַטַּעַם? אֶלָּא סוֹד הוּא. מֹשֶׁה אָמַר לָמָה הֲרֵעֹתָה, מָה הַטַּעַם? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לַצַּד הָאַחֵר לִשְׁלֹט עַל יִשְׂרָאֵל. משה אמר הֲרֵעֹתָה - נָתַתָּ רְשׁוּת לַצַּד הָאַחֵר שֶׁל רַע לִשְׁלֹט עֲלֵיהֶם. אֵלִיָּהוּ אָמַר הֲרֵעוֹתָ - נָתַן רְשׁוּת לַצַּד הָרָע לִטֹּל נִשְׁמָתוֹ שֶׁל זֶה, וְזֶהוּ הוּא הֲרֵעוֹתָ, וְהַכֹּל סוֹד אֶחָד.
בֹּא רְאֵה, אֵלִיָּהוּ אָמַר, הֲגַם עַל הָאַלְמָנָה אֲשֶׁר אֲנִי מִתְגּוֹרֵר עִמָּהּ. מִשּׁוּם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לוֹ לְאֵלִיָּהוּ, הִנֵּה צִוִּיתִי שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה לְכַלְכְּלֶךְ, וְכָל מִי שֶׁזָּן וּמְפַרְנֵס לְמִי שֶׁצָּרִיךְ לוֹ, וְכָל שֶׁכֵּן בִּימֵי רָעָב, הֲרֵי נֶאֱחָז בְּעֵץ הַחַיִּים (התחברות רוחנית), וְגוֹרֵם לוֹ וּלְבָנָיו חַיִּים, וְהִנֵּה בֵּאַרְנוּ. וְעַכְשָׁו אֵלִיָּהוּ אָמַר, כָּל מִי שֶׁמְּקַיֵּם נֶפֶשׁ בָּעוֹלָם, זוֹכֶה לוֹ חַיִּים, וְזוֹכֶה לְהֵאָחֵז בְּעֵץ הַחַיִּים, וְעַכְשָׁו שׁוֹלֵט עֵץ הַמָּוֶת, הַצַּד שֶׁל רַע, עַל הָאַלְמָנָה שֶׁאַתָּה צִוִּיתָ לָזוּן אוֹתִי, מִשּׁוּם כָּךְ הֲרֵעוֹתָ למה הרעתה לְהָמִית אֶת בְּנָהּ.
מֹשֶׁה אָמַר לָמָה הֲרֵעֹתָה, שֶׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לַצַּד הָרָע לִשְׁלֹט עַל יִשְׂרָאֵל, לִהְיוֹת בַּשִּׁעְבּוּד שֶׁלּוֹ. דָּבָר אַחֵר לָמָה הֲרֵעֹתָה - שֶׁרָאָה כַּמָּה מֵהֶם שֶׁהָיוּ מֵתִים וְנִמְסְרוּ לַצַּד הָרָע.
