מפני מה נתאוה משה רבנו ליכנס לארץ ישראל?

"על מנת להתפלל על עם ישראל "

ויקבר אתו בגי בארץ מואב מול בית פעור ולא־ידע איש את־קברתו עד היום הזה: (דברים פרק לד פסוק ו)עלה ראש הפסגה ושא עיניך… וראה בעיניך (ג, כז)

במענה לתחינותיו של משה רבינו להיכנס לארץ ישראל ולראותה ("אעברה נא ואראה את הארץ הטובה") אומר לו הקב"ה – אמנם להיכנס אל ארץ ישראל לא תזכה, אך מה שביקשת "ואראה את הארץ הטובה", לתפילה זו איענה, ותוכל לראות את הארץ.

ידועה השאלה, במה מועילה למשה "היענות חלקית" זו, שיזכה "לראות" את הארץ? מה התועלת בכך?

ובפירוש אברבנאל על דברים, לד, ו, 

משל – אדם רוצה מאוד לאכול מאכל מסוים, ולאחר הפצרות רבות משיבים לו, שלא יזכה לאכול את המאכל, אך יזכה "לראות" אותו; הרי ברור ש"היענות" כזו רק הופכת את המצב לגרוע יותר מבחינתו.

הגמרא (סוטה יד.) דנה בשאלה מדוע משה חפץ להיכנס לארץ,

"דרש רבי שמלאי מפני מה נתאוה משה רבנו ליכנס לארץ ישראל וכי לאכול מפריה הוא צריך או לשבוע מטובה הוא צריך??

חז"ל מלמדים אותנו כי משה רבנו, אדון הנביאים, התפלל 515 תפילות, תקט"ו כמניין "ואתחנן", וכמנין "תפלה".

ובכל זאת, נענה בשלילה: " וַיִּתְעַבֵּר ה' בִּי לְמַעַנְכֶם וְלֹא שָׁמַע אֵלָי"

גם אברהם אבינו, התפלל על אנשי סדום, וג"כ לא נענה.

ומעניין שמשניהם, אברהם אבינו ומשה רבנו, אנו לומדים הלכות תפילה.

מאברהם- "א"ר חלבו אמר רב הונא: כל הקובע מקום לתפלתו, א-להי אברהם בעזרו; וכשמת אומרים לו אי עניו, אי חסיד, מתלמידיו של אברהם אבינו. ואברהם אבינו מנא לן דקבע מקום? דכתיב (בראשית יט, כז) וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם". (ברכות ו ע"ב)

הגמרא לומדת מהפסוק בבראשית י"ט,כז: "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם אֶת פְּנֵי ה' " הלכה בהלכות תפילה. פסוק זה נאמר אחרי הריסת סדום, אחרי שתפילתו של אברהם לא נענתה.

גם מתפילתו של משה לומדים הלכה:

"דרש רבי שמלאי: לעולם יסדר אדם שבחו של הקדוש ברוך הוא ואחר כך יתפלל. מנלן - ממשה דכתיב (דברים ג') ואתחנן אל ה' בעת ההיא; וכתיב ה' אלהים אתה החלת להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה אשר מי א-ל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורותיך, וכתיב בתריה אעברה נא ואראה את הארץ הטובה וגו'.( ברכות דף לב ע"א)

ויַּעֲבֹ֤ר אַבְרָם֙ בָּאָ֔רֶץ עַ֚ד מְק֣וֹם שְׁכֶ֔ם עַ֖ד אֵל֣וֹן מוֹרֶ֑ה

עד מקום שכם" 

[יב] הוא שכם. דאם לא כן הרי לא הלך רק עד שכם, אלא שהוא שכם, וכתב לך "אילון מורה" מפני שהראה לו שיקבלו ישראל שם שבועת התורה, ואצל זה כתיב אילון מורה-"הלא המה בעבר הירדן אצל אלוני מורה" (ר' דברים יא, ל). ואם תאמר למה הראה לו מקום הר גריזים והר עיבל יותר משאר מקומות, אם בשביל קבלת התורה - די הוי כשיאמר לו הדברים בעל פה, ולמה הוצרך להראות לו, אלא נראה שהראה לאברהם מעלת הארץ שבא לשם, שיש מקומות בארץ ישראל קשורים במעלה העליונה הן לברכה הן לקללה, והראה לו הר גריזים והר עיבל ששם קבלו התורה על ידי ברכה וקללה, ואיך אלו המקומות קשורים בכח האלקים למעלה. ובלאו הכי נמי לא קשה, כי המקום גורם (סנהדרין דף יד:), שכיון שבא למקום שיהיה לעתיד כל אלו הדברים הגדולים - באה עליו הנבואה מכל אלו הדברים

ויַּעֲבֹ֤ר אַבְרָם֙ בָּאָ֔רֶץ עַ֚ד מְק֣וֹם שְׁכֶ֔ם עַ֖ד אֵל֣וֹן מוֹרֶ֑ה

עד מקום שכם" 

ויעבור אברם", 'בארץ' אם כן למה נאמר "עַ֖ד אֵל֣וֹן מוֹרֶ֑ה" "עד מקום שכם" הרי נאמר בארץ 

בדב"ר ח.א התפלה אם אינה עושה כולה

 היא עושה חציה. 

וכן תפלת משה על אהרן הועילה לחצאין

אברהם התפלל על בני יעקב כשיבאו להלחם בשכם

גם משה רצה לעבור על מנת להתפלל על עם ישראל 

שנאמר " ואראה את הארץ הטובה" אתן עיני בה לטובה בברכתי שתהיה טובה לעם ישראל לעולם