"כי טובים דודיך מיין" ( ש"הש א' ב')
מסכת עבודה זרה
דף לה ע"א 
ושאל את ר' ישמעאל
כיצד קורא הוא את המלים "כי טובים דודיך מיין" (שיר השירים א, ב). ושואלים: מאי [מה] פירוש "כי טובים דדיך מיין"? כי אתא [כאשר בא] רב דימי מארץ ישראל לבבל אמר בפשרם של דברים אלה; אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, עריבים עלי דברי דודיך (ידידיך, תלמידי החכמים) יותר מיינה (עיקרה) של תורה עצמה.

ושואלים: מאי שנא האי קרא דשייליה [מה שונה, מיוחד, מקרא זה ששאל אותו] עליו? אמר ר' שמעון בן פזי, ואיתימא [ויש אומרים] שר' שמעון בר אמי הוא שאמר: מרישיה דקרא קאמר ליה [ומראשו של אותו מקרא אמר לו] מה שרצה לומר, שנאמר "ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דודיך מיין" (שיר השירים א, ב), וכך אמר ליה [לו] ברמז: ישמעאל אחי, חשוק (הצמד) שפתותיך זו בזו ואל תבהל להשיב (תמהר להקשות).


. דרש רב נחמן בריה [בנו] של רב חסדא, מאי דכתיב [מהו שנאמר]: "לריח שמניך טובים שמן תורק שמך על כן עלמות אהבוך" (שיר השירים א, ב), למה תלמיד חכם דומה? לצלוחית (מיכל) של פלייטין (שמן בושם), כשהיא מגולה ריחה נודף, אם היא מכוסה אין ריחה נודף, וכך תלמיד חכם המלמד לרבים מתפרסם ומתגלה שמו וטבעו.

ולא עוד, אלא כשהוא מלמד לרבים, דברים שמכוסין ממנו מתגלין לו, שנאמר: "עלמות אהבוך" (שיר השירים א, ב), קרי ביה [קרא בו] כאילו היה כתוב "עלומות"; ולא עוד, אלא שגם מלאך המות אוהבו, שנאמר: "עלמות אהבוך", קרי ביה [קרא בו] "על מות", כלומר, הממונה על המות; ולא עוד, אלא שנוחל שני עולמות, אחד העולם הזה ואחד העולם הבא, שנאמר: "עלמות", קרי ביה [קרא בו] "עולמות".