בפרשת תצווה:שמות כ"ז, כ'

 ”וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיהָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד” (שמות כ"ז, כ')

פרשת בהעלותך: ” במדבר ח', ב'

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:  דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת:  וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה

אור שבעת הימים - האור שנברא ביום הראשון במאמר ה' - יהי אור, הוא  אור שבעת הימים.  האור שהאיר בשבעת ימי בראשית שבהם נברא העולם

 האור שנברא ביום הראשון היה אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו - בלי הגבלת מקום, ואף גם בעולמות של מעלה 

במדרש, ובירושלמי מובא שגנזו לצדיקים לעתיד לבא. מובא בזהר אודות רבי אלעזר שאמר ואנא חמינא כו', משמע שביכולתו היה, שיתגלה לו - על ידי התורה - בחינת האור ההוא הגנוז בה, שאדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו. והיינו שגם בזמן הזה קיימת אפשרות של גילוי אור זה בנפש האדם. אך בתנאי שיגלה בנפשו בחינת אהבה רבה לה' שהיא למעלה ממדריגת אהבת עולם - זו המוגבלת וזו אינה מוגבלת בגדרי העולם.

במצוות הטבת הנרות, ומצוות הדלקת המנורה. נחלקו הראשונים: לדעת רוב הראשונים, מצוות הדלקת המנורה היא בלילה בלבד, וממילא מצוות הטבת הנרות הנעשית בבוקר, היא למעשה הכנת הנרות לצורך הדלקתם לקראת ערב. לכן, בבוקר הכהן נכנס, מכבה את הנרות הדולקים, מסיר את הפתילות ומנקה את השמן. ומניח פתילה חדשה. כל זאת - לצורך ההדלקה שתעשה בלילה (רש"י מנחות פו,ב; רבנו גרשום שם, ראב"ד, ספר החינוך מצוות צח). לעומת זאת, לדעת הרמב"ם מצוותה של המנורה שתהיה דלוקה כל היום כולו, ולשיטתו הטבת הנרות בבוקר היא טיפול בנרות על מנת שימשיכו לדלוק עד הלילה. לכן ההטבה היא הוספת השמן לנרות שעדיין דולקים, וניקוי והדלקה מחודשת לנרות, השמן ששימוש למילוי המנורה היה באיכות הגבוהה ביותר. 

על פי המדרש, מטרת הדלקת הנרות לא הייתה לתאורה, אלא כעדות לכך שהשכינה שורה בישראל.

המנורה היתה מוצבת בדרום ההיכל במקדש כנגד שולחן לחם הפנים מחוץ לפרוכת של קודש הקודשים, כמו שנאמר בשמות כ"ו ל"ה: " וְשַׂמְתָּ אֶת הַשֻּׁלְחָן מִחוּץ לַפָּרֹכֶת וְאֶת הַמְּנֹרָה נֹכַח הַשֻּׁלְחָן עַל צֶלַע הַמִּשְׁכָּן תֵּימָנָה".

אדם צריך ללמוד מהדלקת נרות להֵיטיב את דרכיו" משמעותו לשפר את התנהגותו, לעשות מעשים טובים ולתקן את דרכיו ומעשיו באיכות הגבוהה ביותר כמו השמן אבל בסתר וכך השכינה שורה עליו

כהמשך הפסוק  וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה