ויאמר אלוקים
נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל־הארץ ובכל־הרמש הרמש על־הארץ

וירדו-שני לשונות 'רידוי' ולשון 'ירידה':

ויאמר אלוקים נעשה אדם?

אם האדם? בצלמנו כדמותנו

 זכה - רודה בחיות ובבהמות , 

לא זכה - נעשה ירוד לפניהם והחיה מושלת בו. (ראה ב"ר ח , יב)

הכתוב מללמד דרך ארץ ומדת ענוה שיהא הגדול נמלך ונוטל רשות מן הקטן
לא זכה - החיה שולטת בו. למה הכוונה?
וַיָּשֶׂם ה' לְקַיִן אוֹת – חָקַק לוֹ אוֹת מִשְּׁמוֹ בְּמִצְחוֹ. [סְפָרִים אֲחֵרִים, דָּבָר אָחֵר: "כָּל מוֹצְאִי יַהַרְגֵנִי" – הַבְּהֵמוֹת וְהַחַיּוֹת. אֲבָל בְּנֵי אָדָם עֲדַיִין לֹא הָיוּ שֶׁיִּירָא מֵהֶם, רַק אָבִיו וְאִמּוֹ, וּמֵהֶם לֹא הָיָה יָרֵא שֶׁיַּהַרְגוּהוּ. אֶלָּא אָמַר: עַד עַכְשָׁיו הָיָה פַּחְדָּתִי עַל כָּל הַחַיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (להלן ט,ב): "וּמוֹרַאֲכֶם...". וְעַכְשָׁיו בִּשְׁבִיל עָוֹן זֶה לֹא יִירְאוּ מִמֶּנִּי הַחַיּוֹת וְיַהַרְגוּנִי. מִיָּד: "וַיָּשֶׂם ה' לְקַיִן אוֹת" הֶחֱזִיר אֶת מוֹרָאוֹ עַל הַחַיּוֹת

 כיון שהגיע קצו של אדם, הכל מושלין בו, שנאמר: והיה כל מוצאי יהרגני. רבא אמר, מן הדין קרא: "למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך".