אמר ר' יהושע בר אבא, אמר רב גידל, אמר רב: שמנה פסוקים אחרונים שבתורה, מ"וימת משה" עד "לעיני כל ישראל" (דברים לב ה— יב), יחיד קורא אותן בבית הכנסת, ואין מחלקים אותם לשנים. ואומרים: כמאן [כשיטת מי] נאמרו הדברים האלה, שפסוקים אלה נשתנו מן התורה כולה? שלא כשיטת ר' שמעון.
דתניא [ששנויה ברייתא]: נאמר "וימת שם משה עבד ה' "(שם ה), ותמוה: אפשר משה עדיין חי וכתב בעצמו: "וימת שם משה"? אלא עד כאן כתב משה, מכאן ואילך כתב יהושע בן נון והשלים את הספר, אלו דברי ר' יהודה, ואמרי לה [ויש אומרים] שדברים אלה הם דברי ר' נחמיה.
אמר לו ר' שמעון: אפשר שספר תורה חסר אפילו אות אחת? וכתיב [והרי נאמר] קודם לכן בדברי משה אל הלויים: "לקח את ספר התורה הזה ושמתם אותו בארון" (שם לא, כו), ואם כן בשעה שמסרו להם, בחייו, כבר היה זה ספר תורה שלם!
אלא, עד כאן בכל התורה — הקדוש ברוך הוא אומר ומשה כותב וגם אומר מה שכותב, מכאן ואילך ממה שנאמר "וימת משה" — הקדוש ברוך הוא אומר את הדברים ומשה כותב בדמע, ולא היה אומר את הדברים, מרוב צערו, כמה שנאמר להלן, בנבואת החורבן שאמר ירמיהו לסופרו ברוך בן נריה: "ויאמר להם ברוך מפיו יקרא אלי את כל הדברים האלה ואני כתב על הספר בדיו" (ירמיהו לא, כו).
