שמואל ב, ה: דוד מולך בירושלים

מבוא
תלתן פעילות
כל ישראל אהבו את דוד . ושם בחברון, מושחים אותו למלך. הרב דוד לאו  



 
דוד נבחר ע"י הקב"ה למלך על ישראל "כי האדם יראה לעניים וה' יראה ללב" . 
שמואל מושך את דוד למלך, אולם מלכותו עדיין לא התקבלה ע"י העם. 
 נלמד על המעבר של דוד ממלך על יהודה למלך על כל ישראל. 
מתוך מעשיו נלמד על דרכו של דוד, ועל פעולותיו להחזיר את האחדות בעם ישראל.

דוד מולך ביורשלים

ביסוס מלכות דוד

לאחר רצח איש בושת שמלך על שבטי ישראל, 
פנו נציגי השבטים אל דוד
והביעו את רצונם להמליכו למלך עליהם.

טקס משיחת דוד למלך על כל ישראל
נערך בחברון בנוכחות זקני ישראל.

דוד מומלך על כל ישראל

 נימוקי הזקנים לדוד ( עיין פרק ג דברי אבנר )

 "ויאמרו לאמר : הננו עצמך ובשרך אנחנו" (פס' א).

"גם אתמול גם שלשום בהיות שאול מלך עלינו
אתה היית המוציא והמביא את ישראל" (פס' ב).

 "ויאמר ה' לך אתה תרעה את עמי את ישראל,
ואתה תהיה לנגיד על ישראל" (פס' ב).

1.                      מנהיגי השבטים
העלו שלושה נימוקים עיקריים להמלכת דוד.
קראו שמואל ב, ה' א'-ב' (1-2) 
א. צטטו את הנימוקים והסבירו במילים שלכם:

זו הפעם השלישית  שדוד נמשח למלך.
בפעם הראשונה
נמשח דוד בסתר ע"י שמואל.

בפעם השנייה
נמשח למלך על יהודה,
 בפעם השלישית
 נמשח למלך על כל ישראל.

דוד כובש את ירושלים ובונה אותה כעיר מלוכה ובונה בה ארמון - אתר

המעשה הראשון של דוד כמלך על כל ישראל
( מדוע קודם לא כבש את ירושלים )

כיבוש ירושלים והפיכתה לבירת הנצח של ישראל. בבחירה זו הוכיח דוד את חזונו המדיני.

במדרש פרק כב
  ירושלים ההייתה  שתי עיירות
אחת  נפלה בגורל יהודה - בני יהודה וכבשו  את חלקם (שופ' א ח) 
ואחת  נפלה בנימין.  בני בנימין לא כבשו את חלקם (שופ' א כא), 

 דוד. לכד את ירושלים עבור שבט בנימין
 עשה שתיהן לעיר אחת שם אחד –ירושלים. שנאמר :

"ויבן העיר מסביב" (דה"א יא ח).

 חשיבותה של ירושלים

 ירושלים היבוסית הייתה בין שבטי בנימין ואפרים מצפון ובין שבטי יהודה

 במלכו על כל העם היה צורך בעיר בירה ניטראלית  שלא תעמוד בתחום אחד השבטים

   הר המוריה בירושלים  (בר' כב יד).  

מקום עקדת יצחק (דה"ב ג א) 

 מסורת בפי הנביאים שם נבחר מקום המקדש 

6.      מדוע דוד החליט לכבוש את ירושלים, ולהפוך אותה לעיר הבירה של ממלכת ישראל כולה? (3 סיבות)

הסיבתיות כפולה בבחירת ירושלים כעיר בירה

יש לשים לב ששמה של עיר הבירה אינו מפורש בתורה אלא התורה נאמר באופן כללי "כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה (דברים פרק יב, ה). מצד אחד רצון ה' יקבע את המקום מצד שני רק לאחר בחירת המקום על ידי דוד (גורם אנושי) נודעה שירושלים היא "המקום אשר יבחר ה'" כפי שמובא במלבי"ם:

המלבי"ם מצביע על סיבתיות כפולה: סיבה מדינית - אנושית, וסיבה אלוקית - רצון ה', שגורמים לדוד לבחור בירושלים כעיר בירה שתאחד את העם. בהמשך הספר נראה שוב ושוב את הסיבתיות הכפולה. למשל כשנגיע לשמואל ב' פרק כ"ד נלמד על הרגע בו התגלה לדוד כי בחירתו האנושית מחוברת לבחירה הא-להית בירושלים.  

7. מה משמעות בחירת ירושלים לעיר בירה?

חדשות התורה  --   סרטון

929  - סרטון

 כיצד כבש דוד את ירושלים הבצורה?

כיבוש ירושלים

פסוק ו': "...וַיֹּאמֶר לְדָוִד לֹא-תָבוֹא הֵנָּה כִּי אִם-הֱסִירְךָ הַעִוְרִים וְהַפִּסְחִים"

8.      רבו הפירושים, מה המשמעות של תשובת היבוסים לדוד: "לֹא-תָבוֹא הֵנָּה כִּי אִם - הֱסִירְךָ הַעִוְרִים וְהַפִּסְחִים" הסבר את דבריהם לפי הפירוש של האב"ע המובא בפירושו של הרד"ק ויוספוס פלביוס.

פסוק ח': וַיֹּאמֶר דָּוִד בַּיּוֹם הַהוּא כָּל מַכֵּה יְבֻסִי וְיִגַּע בַּצִּנּוֹר..."

9.      דברי דוד קשים ולא מובנים. עיין במקורת הבאים והצע פירוש לשני הקשיים הבאים:

א. "כָּל מַכֵּה יְבֻסִי" - בפסוק נאמר התנאי אך לא נאמרת התוצאה (שכר או פרס). מה שכר?

               (להשוואה יהושע פרק טו, טז: "וַיֹּאמֶר כָּלֵב אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת קִרְיַת סֵפֶר וּלְכָדָהּ וְנָתַתִּי לוֹ אֶת עַכְסָה בִתִּי לְאִשָּׁה")

ב. "וְיִגַּע בַּצִּנּוֹר" - ביטוי לא מובן. מהו הצינור ומהי משמעות הנגיעה בו?

חפירות עיר דוד פותחות בפנינו אפשרות הבנה למשמעות הביטוי 'ויגע בצינור'

קישור לסרטון של עיר דוד על פיר וורן - יש גם את הסרט בקובץ על המחשב שלי

עמיחי מזר, ספר ירושלים תקופת המקרא, עמ' 210-211

זמן קצר לאחר גילוי פיר וורן העלה ברץ' את ההצעה לזהותו עם ה'צנור' הנזכר במסורת המקראית על כיבוש ירושלים על ידי דויד: 'וילכד דוד את מצדת ציון היא עיר דוד, ויאמר דוד ביום ההוא כל מכה יבסי ויגע בצנור' (שמואל ב , ה ז-ח)... ברץ, ובעקבותיו ונסאן וחוקרים כמו ברסמן, סימונס, דינור ואחרים סברו כי מעשה הגבורה המצוין בשמואל ב ה, ח מתייחס לטיפוס בפיר וורן וחדירה לעיר בהסתר...

זיהוי ה'צנור' עם פיר וורן התקבל על דעת רבים, (אם כי חוקרים אחרים שללו זיהוי זה והציעו שלל הצעות חליפיות) . המונח 'צנור' מופיע במקרא במקום נוסף אחד בלבד : 'תהום אל תהום קורא לקול צנוריך כל משבריך וגליך עלי עברו' (תהילים מב ח). כאן בא 'צנור' בהקשר לקולות מים, וייתכן שמשמעותו: המיית המים, זרמי המים. המילה מופיעה בספרות התלמודית מספר פעמים בהקשר לזרימת מים, כגון : 'צנור המקלח מים לרשות הרבים', 'המניח כלים תחת הצנור' ועוד . גם בחלק מהפרשנות היהודית מקובל לפרש 'צנור' במשמעות 'מרזב מים' (רד''ק, רלב"ג). העלייה בפיר וורן אפשרית מבחינה פיסית, אם כי קשה ביותר, כפי שהוכח בעת עבודת משלחות פרקר ושילה במקום. לדעת ונסאן, דווקא הקושי בעלייה מחזק את גורם ההפתעה בפעולה זו, וגבורתו של יואב היא בכך שבכוחו האישי הצליח להכריע את המלחמה, בדומה למלחמת יונתן במכמש (שמואל א יד, א). חדירה לעיר דרך מבוא סתרים מתוארת גם בסיפור על כיבוש בית אל דרך 'מבוא העיר' שהתגלה לכובשים על ידי חקירת אחד התושבים (שופטים א, כד-כה).

העוורים והפיסחים - בפסוק ח

סיפור העיוורים והפיסחים חוזר שוב בפסוק ח" "וַיֹּאמֶר דָּוִד בַּיּוֹם הַהוּא כָּל מַכֵּה יְבֻסִי וְיִגַּע בַּצִּנּוֹר וְאֶת הַפִּסְחִים וְאֶת הַעִוְרִים שְׂנֻאֵי נֶפֶשׁ דָּוִד עַל כֵּן יֹאמְרוּ עִוֵּר וּפִסֵּחַ לֹא יָבוֹא אֶל הַבָּיִת" נראה שההכרזה של דוד הוא שכר למי שיכה את היבוסי, ויגע בצינור וינצח את העיוורים והפסחים שנואי נפש דוד.

בחלק השלישי של הפרק מתואר כיצד מכריע דוד את הפלשתים, אשר נלחמו בישראל שנים רבות. עניין זה קשור באופן מובהק לביסוס שלטונו של דוד, כמלך המושיע את עמו מיד אויביו. דוד מקפיד לשאול בה' לפני צאתו לקרב, ובכך מצביע על היותו מלך מושיע ופועל, הפועל תמיד מתוך קשר לקב"ה.

מתוך אטלס כרטא לתקופת המקרא

 צעד רביעי: דוד נלחם בפלישתים.

המלחמה הראשונה (פס' יז-כא)

13.      מדוע הפלשתים יוצאים למלחמה נגד ישראל? הוכח את תשובתך מתוך דברי הכתוב.

11.      מדוע הפלשתים ממהרים לצאת למלחמה מיד לאחר שדוד הופך להיות מלך על ישראל?

ý   פסוק כא: "וַיַּעַזְבוּ שָׁם אֶת עֲצַבֵּיהֶם וַיִּשָּׂאֵם דָּוִד וַאֲנָשָׁיו"

"עצביהם" - פסילי אלוהיהם וזו מידה כנגד מידה במלחמת אבן העזר נסו ישראל והארון נלקח ע"י הפלשתים, וכאן נסו הפלשתים ועצביהם נלקחים על ידי דוד .

המלחמה השניה (פס' כב-כה)

12.      במה שונה המלחמה הראשונה מהמלחמה השנייה?

דמותו של דוד כפי שעולה מתוך המלחמה עם פלשתים
13.מה ניתן ללמוד על דמותו של דוד מהדרך שבה הוא מנהיג את שתי המלחמות הראשונות שלו כמלך מול פלשתים?

13.   עיין במדרש הבא, והסבר:

א. מהו הניסיון הגדול שעמד בו דוד במלחמה השנייה מול פלשתים?

ב. במה דוד פועל באופן שונה משאול?

להדגיש שלא מדובר בהתנהגות חד פעמית אלא שזה עקרון של דוד שמנחה אותו כל חייו - להישמע לציווי ה' המפורש אליו

סיכום הפרק

בפרק זה הופך דוד ממלך על יהודה למלך על כל ישראל. המלוכה על ישראל אינה נתפסת בכוח אלא בהסכמה. כל שבטי ישראל באים אל דוד לחברון ומבקשים שימלוך. עם ישראל מכיר בכך שהקב"ה בחר בדוד למלך. כדי לחזק את האחדות בוחר דוד לעזוב את חברון הנמצאת בנחלת יהודה, ולעבור לירושלים הנמצאת בגבול המשותף ליהודה ובנימין. הפלשתים מנסים למנוע את המצב החדש בו דוד הוא מלך על כל ישראל. דוד נועץ בה' ומושיע את עם ישראל. במלחמות המתוארות בפרק זה דוד גירש את הפלשתים מגב ההר אך הפלשתים נשארו כוח חזק ומשמעותי במישור החוף (מקומם הטבעי) רק בהמשך מלכותו של דוד (בפרק ח) הוא מכניע לחלוטין את הפלשתים, ומאז ואליך הם אינם נחשבים עוד לגורם אויב משמעותי כלפי ישראל, אך תחילת המפלה שלהם היא כאן, בפרק ה'.

שמואל ב'- פרק ה'

פס' 1-5 -המלכת דוד על כל ישראל

וַיָּבֹאוּ כָּל-שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, אֶל-דָּוִד--חֶבְרוֹנָה; וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר, הִנְנוּ עַצְמְךָ וּבְשָׂרְךָ אֲנָחְנוּ.  ב גַּם-אֶתְמוֹל גַּם-שִׁלְשׁוֹם, בִּהְיוֹת שָׁאוּל מֶלֶךְ עָלֵינוּ, אַתָּה הָיִיתָה מוציא (הַמּוֹצִיא) וְהַמֵּבִי, אֶת-יִשְׂרָאֵל; וַיֹּאמֶר יְהוָה לְךָ, אַתָּה תִרְעֶה אֶת-עַמִּי אֶת-יִשְׂרָאֵל, וְאַתָּה תִּהְיֶה לְנָגִיד, עַל-יִשְׂרָאֵל.  ג וַיָּבֹאוּ כָּל-זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל-הַמֶּלֶךְ, חֶבְרוֹנָה, וַיִּכְרֹת לָהֶם הַמֶּלֶךְ דָּוִד בְּרִית בְּחֶבְרוֹן, לִפְנֵי יְהוָה; וַיִּמְשְׁחוּ אֶת-דָּוִד לְמֶלֶךְ, עַל-יִשְׂרָאֵל. 

לאחר רצח אבנר (על ידי יואב בפרק ג') ולאחר רצח מפיבשת (על ידי אנשיו בפרק ד') הגיעו נציגים מכל שבטי ישראל אל דוד לחברון כדי לקבל על עצמם את מלכותו של דוד ובדבריהם הם מציינים שלוש סיבות לכך שדוד ראוי להיות מלך על ישראל:

1. הִנְנוּ עַצְמְךָ וּבְשָׂרְךָ אֲנָחְנוּ- ביטוי שמציין קירבה משפחתית ונאמנות (אולי אפילו חנפנות)

2. אתָּה הָיִיתָה מוציא (הַמּוֹצִיא) וְהַמֵּבִי (קרי וכתיב) – ביטוי זה מתייחס למנהיגות צבאית. דוד היה המנהיג הצבאי של עם ישראל, הוא היה זה שמוציא את העם למלחמה ומביא אותם בניצחון חזרה .

3. אַתָּה תִרְעֶה אֶת-עַמִּי אֶת-יִשְׂרָאֵל-  נציגי השבטים מדמים את דוד לרועה צאן. ישנו שימוש רב בדימוי זה בתנ"ך כדימוי למנהיג טוב וחיובי משום שהתכונות הנדרשות מרועה הצאן מקבילות לתכונות הנדרשות ממנהיג כמו: לדאוג לכלכלה (מזון ומים) לדאוג לביטחון מפני אוייבים/טורפים, לדאוג לפתור בעיות העולות כמו מחלות או מגפות, להוביל את העדר/ העם מאוחדים ועוד.

תיאור זמן מלכותו של דוד:

"בֶּן-שְׁלֹשִׁים שָׁנָה דָּוִד, בְּמָלְכוֹ; אַרְבָּעִים שָׁנָה, מָלָךְ.  ה בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ עַל-יְהוּדָה, שֶׁבַע שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים; וּבִירוּשָׁלִַם מָלַךְ, שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה, עַל כָּל-יִשְׂרָאֵל, וִיהוּדָה."

דוד מלך בסך הכל 40 שנה כאשר 7 שנים וחצי מלך בחברון  ו33 שנה מלך על כל ישראל.

פס' 6-8- כיבוש ירושלים

 וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ וַאֲנָשָׁיו יְרוּשָׁלִַם, אֶל-הַיְבֻסִי יוֹשֵׁב הָאָרֶץ; וַיֹּאמֶר לְדָוִד לֵאמֹר, לֹא-תָבוֹא הֵנָּה, כִּי אִם-הֱסִירְךָ הַעִוְרִים וְהַפִּסְחִים לֵאמֹר, לֹא-יָבוֹא דָוִד הֵנָּה.  ז וַיִּלְכֹּד דָּוִד, אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן--הִיא, עִיר דָּוִד.  ח וַיֹּאמֶר דָּוִד בַּיּוֹם הַהוּא, כָּל-מַכֵּה יְבֻסִי וְיִגַּע בַּצִּנּוֹר, וְאֶת-הַפִּסְחִים וְאֶת-הַעִוְרִים, שנאו (שְׂנוּאֵי) נֶפֶשׁ דָּוִד; עַל-כֵּן, יֹאמְרוּ, עִוֵּר וּפִסֵּחַ, לֹא יָבוֹא אֶל-הַבָּיִת. 

הפעולה הראשונה המתוארת לאחר שהיה דוד מלך על ישראל כולה היא כיבוש ירושלים שהייתה בשליטת עם כנעני שנקרא "יבוסי"

הסיבות לכך שדוד בחר דווקא את ירושלים ולא נשאר בחברון הם:

1. ירושלים נמצאת במרכז ארץ ישראל והיא מחברת בין שבט יהודה שנמצא בדרום לבין שבטי ישראל שנמצאים בצפון (לעומת חברון המרוחקת מהדרכים המרכזיות)

2. ירושלים היא עיר שקשה לכבוש אותה בגלל מיקומה הגיאוגרפי:

     -  במקום הררי שנותן יתרון של גובה.

    - לירושלים מבחינת אסטרטגיה צבאית חומה טבעית – "הרים סביב לה" מוקפת הרים. 

3. ירושלים הינה עיר ניטראלית- לא שייכת לאף שבט וכך לא יגרמו סכסוכים של חשיבות בין השבטים.

4. בירושלים מקור מים טבעי- מעיין הגיחון.

סיפור כיבוש ירושלים הוא קצר מאוד ולא כל כך ברור וניתן להיעזר בתיאור הכיבוש המופיע בספר דברי הימים א' פרק י"א כדי לנסות ולהבין אותו.

חיילי דוד מגיעים לירושלים והמל היבוסי טוען שאין לדוד סיכוי לכבוש את העיר תוך שהוא מציג את "העיוורים והפיסחים":

זהו כינוי לאנשים בעלי מום ומוגבלות ויתכן שמלך יבוס ניסה להפעיל לוחמה פסיכולוגית על חיילי דוד בכך שמי שינסה לכבוש את ירושלים יהפוך לעיוור או פיסח – מעין קללה לחיילים.

יש המפרשים שזהו זלזול בחיילי דוד שלא יצליחו לכבוש את ירושלים המבוצרת ומלך יבוס יכול להגן על העיר על ידי אנשים בעלי מום ואין לו צורך באנשי מלחמה מיומנים.

בפסוק 8 חסר לנו מידע לגבי המשך דברי דוד שניתן להשלים על פי הכתוב בספר דברי הימים שם נזכר כי דוד הבטיח לכל מכה יבוס- למי שיצליח לכבוש את העיר להפוך לשר חשוב.

וכיבוש העיר הצליח על ידי "ויגע בצינור":

יש המפרשים צינור- שער הבריח בכניסה לעיר אותו הצליח דוד לפרוץ וכך לכוש את העיר ויש המפרשים צינור כתעלת המים שהובילה מים ממעיין הגיחון אשר מחוץ לחומות ירושלים אל תוך חומות ירושלים –לתעלה זאת נכנס יואב וחייליו תוך סיכון חייהם וכך נפרצה הדרך לתוך חומות ירושלים ובעקבות זאת כיבושה על ידי צבא ישראל.

פס' 8- 15- ביסוס הממלכה בירושלים

 וַיֵּשֶׁב דָּוִד בַּמְּצֻדָה, וַיִּקְרָא-לָהּ עִיר דָּוִד; וַיִּבֶן דָּוִד סָבִיב, מִן-הַמִּלּוֹא וָבָיְתָה. –

 וַיֵּלֶךְ דָּוִד, הָלוֹךְ וְגָדוֹל; וַיהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, עִמּוֹ. וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ-צֹר מַלְאָכִים, אֶל-דָּוִד, וַעֲצֵי אֲרָזִים, וְחָרָשֵׁי עֵץ וְחָרָשֵׁי אֶבֶן קִיר; וַיִּבְנוּ-בַיִת, לְדָוִד.  יב וַיֵּדַע דָּוִד, כִּי-הֱכִינוֹ יְהוָה לְמֶלֶךְ עַל-יִשְׂרָאֵל; וְכִי נִשֵּׂא מַמְלַכְתּוֹ, בַּעֲבוּר עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.  יג וַיִּקַּח דָּוִד עוֹד פִּלַגְשִׁים וְנָשִׁים, מִירוּשָׁלִַם, אַחֲרֵי, בֹּאוֹ מֵחֶבְרוֹן; וַיִּוָּלְדוּ עוֹד לְדָוִד, בָּנִים וּבָנוֹת.  יד וְאֵלֶּה, שְׁמוֹת הַיִּלֹּדִים לוֹ--בִּירוּשָׁלִָם:  שַׁמּוּעַ וְשׁוֹבָב, וְנָתָן וּשְׁלֹמֹה.  טו וְיִבְחָר וֶאֱלִישׁוּעַ, וְנֶפֶג וְיָפִיעַ.  טז וֶאֱלִישָׁמָע וְאֶלְיָדָע, וֶאֱלִיפָלֶט.

- דוד קורא לעיר על שמו, בונה ומתקן את החומה סביב.

- דוד קושר קשרים עם חירם מלך צור והוא מספק לו עצי ארזים כדי לבנות את ביתו בירושלים (עצי הארז הם   עצים משובחים וחזקים ביותר)

- דוד בונה את ארמון המלך ובכך קובע את עיר הבירה המדינית של ישראל – בירושלים!

- דוד מרחיב את משפחתו ומתוארים הילדים הנוספים שנולדו לו בירושלים.

פס' 17-25- מלחמות דוד בפלשתים

הפרק מסתיים בתיאור שני קרבות שבהם נלחם דוד בפלשתים שנערכים קרוב מאוד לירושלים באזור שנקרא "עמק רפאים" והקרב השני באיזור "בית לחם".

בשתי הקרבות דוד מנצח כאשר המחבר מדגיש במיוחד בתיאור הקרבות את ההתייעצות  וקבלת הרשות מה' בכל צעד וזאת בניגוד למלך שאיבד את מלכותו מפני שלא שמע בקול ה'.

שמואל  ב פרק ה'

1) משיחת דוד למלך על כל ישראל . ציינו מראה מקום   _______________

א)    הסבר מדוע פנו נציגי השבטים אל דוד­­______________________

ב)     צטטו את הנימוקים והסבירו במילים שלכם _________________

ג)      כיצד מגיב דוד לדברי העם? _____________________________

ד)     כתוב את דברי ה' במשיחת דוד למלך. _____________________

2) זו הפעם השלישית  שדוד נמשח למלך.

        א) מה הן שלושת השלבים בהמלכת דוד ______________________

        ב) מדוע יש צורך שהעם ימליכו את דוד אחרי שכבר נמשח למלך ע"י נביא? 

3) ציין את הצעדים החשובים שנוקט דוד מיד עם המלכתו למלך על מנת לבסס את מלכותו.( 4 מעשים)

4) הסבר מדוע דוד החליט לכבוש את ירושלים, ולהפוך אותה לעיר הבירה של ממלכת ישראל כולה ולא נשאר למלוך בחברון? (3 סיבות)

5) תאר כיצד כבש דוד את ירושלים הבצורה?

        א) כִּי אִם-הֱסִירְךָ הַעִוְרִים וְהַפִּסְחִים   __________________

        ב)  וַיֹּאמֶר דָּוִד בַּיּוֹם הַהוּא כָּל מַכֵּה יְבֻסִי וְיִגַּע בַּצִּנּוֹר..."__________

        ג) עיין דברי הימים א, פרק יא פס' ו 'למי מתיחס הפסוק  " וְיִגַּע בַּצִּנּוֹר" ______

        ד) ומדוע הוא נגש לפעולה? _____