"דיו" דאורייתא [מן התורה] הוא!
דתניא [שכן שנויה ברייתא] בביאור המדות שהתורה נדרשת בהן: מה ששנינו שהתורה נדרשת מדין קל וחומר, כיצד (מנין לנו)? שכן נאמר במרים אחות משה, לאחר שננזפה על ידי ה' ונצטרעה: "ויאמר ה' אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים, תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה" (במדבר יב, יד). כלומר, אם אביה היה גוער בה דינה בנידוי שבעה ימים — קל וחומר כשגער בה הקב"ה. ויש לתמוה: אם בדרך קל וחומר, הנזופה לשכינה ראוי לה להיות מורחקת ארבעה עשר יום! אלא דיו לבא מן הדין (הנזוף על ידי השכינה) להיות כנדון (הנזוף על ידי אביו).
