בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ וָאֶרְאֶה אֶת אֲ-דֹנָי יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת הַהֵיכָל:

תרגם יונתן בשתא דאתנגע בה מלכא עזיהו,- והוא כשנכנס מלך עזיהו להקטיר קטרת בהיכל והצרעת זרחה במצחו,

נאמר בספר דברי הימים ב פרק כ"ו טז. וכחזקתו גבה לבו עד להשחית, וימעל בד' אלקיו, ויבֹא אל היכל ד' להקטיר על מזבח הקטֹרת.

רש"י סובר שהנבואה בפרק ו היא הנבואה הראשונה של ישעיהו, והנבואות שבפרקים א' – ה' נאמרו לאחר נבואה זו.

מה שנאמר מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ

ויש לפרש לא מיתה ממש, כמו כן פרעה 

בשמות רבה א לד

"וימת מלך מצרים" – שנצטרע, והמצורע חשוב כמת, שנאמר: "אל נא תהי כמת" (במדבר יב יב), ואומר: "בשנת מות המלך עוזיהו" (ישעיה ו)

כאשר מלך מת לא מופיע המילה מלך לפני שמו 

נאמר בשאול "כִּ֣י מֵ֣ת שָׁא֑וּל"

וכן בדוד וישכב דוד עם אבותיו

וכן בשלמה וַיִּשְׁכַּב שְׁלֹמֹה עִם אֲבֹתָיו וכו'

מנשה בן חזקיהו, מלך יהודה. שנחשב לאחד המלכים החוטאים ביותר ביהודה, הרג את ישעיהו הנביא שהיה סבו, אבי אמו על ידי כך שדן אותו למיתה כיוון שהוא אמר ואראה את ה' הגמרא יבמות מט, ב) מספרת כי מנשה מצא אמתלא משפטית, בטענה שישעיהו נתנבא נבואות שקר או סתר את דברי התורה.

 אמר ישעיהו "ואראה את ה' " ראה במראה הנבואה כבוד ה' כי פי ה' כבוד ה', וכן תרגם יונתן יקרא דה', וכן נאמר על הכבוד וירד ה' על הר סיני, ותרגם גם כן אנקלוס ואתגלי יקרא דה' וכן אמר יחזקאל על דמות הכסא ועל דמות הכסא כמראה אדם עליו מלמעלה, וזהו שאמר ואראה את ה' יושב על כסא רם ונשא, ורם ונשא הוא על הכסא, והכל הוא דמות במראה הנבואה, ורבותינו הקשו הפסוקים ואמרו כתיב כי לא יראני האדם וחי וכתיב ואראה את ה', לא קשיא כאן באספקלריא המאירה כאן באספקלריא שאינה מאירה,

ואמרו רבותינו ז"ל כל מה שראה יחזקאל ראה ישעיהו, יחזקאל למה הוא דומה? לבן כפר שראה את המלך. ישעיהו לבן כרך שראה את המלך. כלומר שיחזקאל ספר פרטי הדברים לפי שהי' חדוש גדול אצלו או אצל בני דורו

אבל ישעיה לא ספר אלא דרך כלל כי הוא היה שלם יותר מיחזקאל , יחזקאל נבואתו הייתה בגולה על נהר כבר ולא היה המראה כל כך חדוש אצלו או בני דורו היו שלמים יותר מבני דורו של יחזקאל וישעיהו זכר שרפים ולא זכר החיות.

ושוליו – הכנוי כנגד הכבוד, וכן תרגם יונתן ומזיו יקריה אתמלי היכלא, או יהיה הכנוי כנגד הכסא והשולים הם תחתית הבגד או זולתו, והמשל הנה כי ההיכל מכוון כנגד כסא הכבוד: מלאים את ההיכל – כמו ממלאים וכן וכבוד ה' מלא את המשכן וההיכל הוא היכל בית המקדש, או פירוש ההיכל השמים כמו ה' בהיכל קדשו ה' בשמים כסאו:

ואראה את ה' – העצם הנשגב לא יושג בעין בשר, והראיה הנאמרת פה היא ראיית השכל והשגה בלבד,

ואחר שמן הנמנע להשיג את הבלתי בעל תכלית מצד עצמו רק מצד פעולותיו, מבואר כי ההשגה שהשיג לא היה מצד עצמותו רק מצד דרכי הנהגתו, באספקלריא שאינה מאירה (היינו להשיג רק דמות כבודו על ידי מעשיו וקשר המסובבים עד הסבה הראשונה, כמשיג אור השמש לא בעצמו רק האור החוזר המתפלש מן הגשם המקבל האור, זה אפשר ודע כי ההנהגה העליונה תתראה בשני פנים,

א] ההנהגה הטבעיית הסדורה מראשית קבועה ועומדת לא תשתנה, והכלים אשר על ידם ינהיג ההנהגה הזאת הם צבא השמים, אשר ע"י מהלכם ותנועותיהם ימזגו היסודות יפרדו יורכבו ויוכנו לקבל מזגים וצורות שונות,

ב] ההנהגה הנסיית ההשגחיית שיהרוס סדר הטבע בעת הצורך, וכלי ההנהגה הזאת הם צבא המלאכים, שהם גבוהים במעלה מצבא השמים והם ישדדו כח המערכת בפקודת רם ונשא, אולם הנהגה זאת אינה מתמדת, כי לא יבטל הסדר הטבעי רק לצורך גדול. החוזה פה צייר תחלה ההשגה שהשיג מן ההנהגה הטבעיית, וצייר המנהיג העליון הזה כמלך יושב על כסאו – שיען שהנהגה זאת קבועה, צייר המנהיג יושב, כי הישיבה תורה מנוחה וקביעות, והכסא הם צבא השמים, כמו שכתוב השמים כסאי והארץ הדום רגלי, ה' בשמים הכין כסאו, עליהם יושב וישם משטרו על ההנהגה הקבועה הטבעיית המתמדת,