תניא [שנויה ברייתא], ר' ישמעאל אומר: ישראל שבחוצה לארץ עובדי עבודה זרה בטהרה הן, כיצד? גוי שעשה משתה לנישואי בנו וזימן כל היהודים שבעירו למשתה זה, אף על פי שהם באותה שעה אוכלין משלהן ושותין משלהן מאכלים כשרים, ושמש שלהן עומד לפניהם, בכל זאת מעלה עליהם הכתוב כאילו אכלו מזבחי מתים כלומר, זבחי עבודה זרה, שנאמר: "וזבחו לאלהיהם וקרא לך ואכלת מזבחו" (שמות לד, טו), שהרי בסעודה זו הוא זובח לשם עבודה זרה שלו, ונחשב כאילו אכלו מזבחיו אלה.
