תורה, פרשת ואתחנן

*פרשת ואתחנן*

משה חוזר ומתאר את מעמד קבלת התורה. לקראת קבלת התורה, בספר שמות, מצווה הקב"ה על משה להגביל את העם מעלייה להר: "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת". בנוסף להגלבה שמטרתה אולי למנוע מהעם לפרוץ להר מהתרגשות, ישנה הגבלה נוספת הנדרשת לשם קבלת התורה - הגבלת העם ממערכת החיים הרגילה: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם ... וַיֹּאמֶר אֶל הָעָם הֱיוּ נְכֹנִים לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה.".

מטרתה של הגבלה זו לתחום בין שני עולמות: עולם ההר, שאליו שואף העם להגיע, ועולם החוץ, ממנו אמור העם להתנתק ולפרוש כדי להיות ראוי לקבל את התורה.

לכאורה נראה שדווקא מתוך פרישות מסוימת מחיים רגילים, יכול העם להיות מוכן "ליום השלישי". אולם מהאמור בפרשתנו נראה שההסבר מעט שונה - ההגבלה מהווה מצד אחד הפרדה מעולם הקדושה שבראש ההר, ומצד שני הרחקה מעולם החולין שבתחתיתו.

היה אפשר לחשוב שמוקד העניין הוא השוני הבולט שיש בין ההגבלות, אך נראה שהעניין הוא לא השוני שבין ההגבלות אלא בשילוב שלהם: ההגבלה מן ההר נועדה להתמודד עם החשש שמא דווקא מתוך התלהבות והתלהטות תהיה פריצה לתוך הקודש, ואילו ההגבלה מעולם היום-יום הרגיל נועדה לדאוג שהעם יוכל להתרומם מעל לרובד החיים האפרורי הרגיל ולהתעלות לעבר ההר. הציווי בפרשתנו מאפשר לנו להביט בתמונה המלאה: "לֵךְ אֱמֹר לָהֶם שׁוּבוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם."

הקב"ה אומר למשה שחובת הפרישות שצווה עם ישראל לפני מעמד הר סיני - ההגבלה מחיים רגילים, היא לזמן מוגדר בלבד. המשמעות של הדברים היא שמעולם לא הייתה כוונה שעם ישראל יפרוש מהחיים לעולם.

הניתוק והפרישה באו מתוך מגמה ליצור התחברות מחודשת לחיים ולעולם. אחרי שהיסודות נבנו ניתן לחזור לחיים רגילים. השאיפה היא שהחיים הרגילים יהיו חיים שמלאים בתכנים החדשים וכחלק מהתפתחות הנפשית-הרוחנית של כל אדם.

החזרה אל האוהל היא אל אותן יריעות ויתדות, אותם ברזנטים – אבל מבחינת המשמעות והתכנים הנמצאים באותו אוהל, מדובר במקום שונה לגמרי.

מעמד הר סיני מלמד אותנו שלפעמים התחברות בריאה ונכונה עם העולם והדברים הנמצאים בו מצריכה פרישות או ניתוק זמניים מחיי היום יום, אך לא הפרישות היא המהות אלא היא רק האמצעי.

ואתחנן אל ה' בעת ההוא לאמר" ,

משה רבנו מבקש מאת הקב"ה שתי בקשות

לזכות להיכנס לארץ ישראל ולראות את הארץ הטובה

אומר לו הקב”ה – אמנם להיכנס לא תזכה, אך מה שביקשת “ואראה את הארץ הטובה”, לתפילה זו איענה, ותוכל לראות את הארץ.

בקדושת ארץ ישראל

ישנם שתי מצוות

אחת .

קיום המצוות התלויות בה הילוך ד’ אמות בארץ ישראל וכו’

שתיים.

ראיית ארץ ישראל.

ולכן אנשי כנסת הגדולה תקנו ברכה מיוחדת על ראיית בתי ישראל ביישובן. כך שנינו בבריתא בגמרא (ברכות נח, ב): הרואה בתי ישראל, ביישובן - אומר: ברוך מציב גבול אלמנה

אשרינו שזכינו לקיים את שתי המצוות

ואולי אפשר להמשיך את מה שכתבת יפה מאוד

סיבה נוספת

יכול להיות ש משה היה פטור מהמצוות המעשיות כיוון ש הקב"ה אומר למשה "ואתה פה עמד עמדי"

הר”ן הביא את דברי רש”י שפירש במשנה ” שלוחי מצוה פטורים מן הסוכה, אפילו בשעת חנייתן“, והקשה עליו את קושיית התוספות הנ”ל שלכאורה “אם יכולים לקיים את שתיהן, אמאי פטורים”. ונקט הר”ן כי העוסק במצוה פטור מן המצוה אף על פי שיכול לקיים את שתיהם “לפי שכל שהוא עוסק במלאכתו של מקום לא חייבתו תורה לטרוח ולקיים מצות אחרות אע”פ שאפשר”.

כיוון שמשה היה עסוק במצווה ללמד את העם הוא פטור מכל המצוות ולכן לא שייך בו כניסה לארץ הוא היה בדרגה אחרת.

אבל לראות את הארץ הוא חייב

שבת שלום ומבורך

שבתי וראה תחת השמש כי לא לקלים המרוץ ולא לגבורים המלחמה וגם לא לחכמים לחם וגם לא לנבנים עשר וגם לא לידעים חן כי עת ופגע יקרה את כלם קהלת ט' י"א

וגם לא לחכמים לחם

וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וְגוֹ', וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךְ וְגוֹ'. מִצְוָה זוֹ לְבָרֵךְ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כָּל מַה שֶּׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְנֶהֱנֶה בָעוֹלָם הַזֶּה. וְאִם לֹא בֵרַךְ, נִקְרָא גַזְלָן לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁכָּתוּב (משלי כח) גּוֹזֵל אָבִיו וְאִמּוֹ. וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ הַחֲבֵרִים. מִשּׁוּם שֶׁהַבְּרָכוֹת שֶׁמְּבָרֵךְ אָדָם אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּאוֹת לְהַמְשִׁיךְ חַיִּים מִמְּקוֹר הַחַיִּים לִשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַקָּדוֹשׁ, וּלְהָרִיק עָלָיו מֵאוֹתוֹ הַשֶּׁמֶן הָעֶלְיוֹן, וּבָא לְהַמְשִׁיךְ מִשָּׁם לְכָל הָעוֹלָם.

ויתקיים בנו

וְאָֽכַלְתָּ֖ וְשָׂבָ֑עְתָּ וּבֵֽרַכְתָּ֙ אֶת-ה' אלוקיך עַל-הָאָ֥רֶץ הַטֹּבָ֖ה אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן-לָֽך

שבת שלום ומבורך

שב