בפרשה חיי שרה נאמר גר־ותושב אנכי עמכם .
(בראשית פרק כג פסוק ד)
בפרשת לך לך נאמר
ויאמר לאברם ידע תדע כי־גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה: (בראשית פרק טו פסוק יג)
מדוע אברהם אומר לבני חת גר ותושב אנכי עמכם - אברהם מבקש תנו לי אחזת־קבר עמכם אם תרצו הריני גר , ואם לאו אטלנה מן הדין שאמר לי הקדוש ברוך הוא: "לזרעך אתן את הארץ הזאת" .(בר' יב , ז)
מאז ברית בין הבתרים, שהקב"ה אומר לאברהם אבינו 'כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם' וכו'. כל אחד מצאצאי אברהם אבינו ידע שיש שטר וצריך לפרוע את השטר הזה.
המדרש:
מפני שטר חוב של גזירת כי גר יהיה זרעך המוטל על זרעו של יצחק, אמר [עשו] אלך לי מכאן, אין לי חלק לא במתנה שנתנה לו הארץ הזאת ולא בפרעון השטר.
ברור מכאן שלדעת חז"ל עמד 'פירעון השטר' מעל ראשי האבות והשבטים במשך כל זמן היותם בארץ כנען, עד שאכן הגיע זמן הפירעון. אך כמו בציווי לך לך הקב"ה מצווה על אברהם "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך, אל הארץ אשר אראך ובעקידה, שבו השאיר הקב"ה חלק מפרטי הציווי מעומעמים עד הרגע האחרון, כמו 'על אחד ההרים אשר אומר אליך' - כך גם כאן לא נאמר על מי מזרע אברהם נגזרה הגזירה, לאיזו ארץ,
הקב"ה אומר לאברהם בארץ לא להם - שלא תהיה להם , כלומר: לא יירש זרעך הארץ הזאת מיום שיִוָּלְדוּ; אבל יהיו גרים בארץ לא להם עד תשלום ארבע מאות , מיום שיהיה לו זרע; כי כן אמר לו: כי גר יהיה זרעך.
אברהם אומר לבני חת גר־ותושב אנכי עמכם . אברהם רצה להמעיט לבני ישראל את שנות גזרת השעבוד. ולמרות שעליו לא חלה עליו הגזרה הוא מקבל על עצמו להיות גר בארץ ישראל כאבא טוב לבניו.
המדרש:
