|
ההזדמנות האחרונה
[מתוך: לילה בפונדק של סידורי]
פעם... לפני שהחלה הספירה לאחור
היה לנו די זמן לחשוב לפני שעשינו
וכשטעינו היה לנו גם זמן ללמוד מהטעויות
כדי שלא לחזור עליהן שוב ושוב סחור-סחור
כמו הטועים הסדרתיים שתמיד מְתרצים: "נו
מי שלא עושה לא טועה" וממשיכים לעשות
בזו אחר זו טעויות על טעויות על טעויות;
עכשיו שהספירה לאחור בעיצומה
והשמיים מתקרבים במהירות עצומה
לאדמה שעליה מתהלכים בוטחים בכוחם ושאננים
בעלי ההון והשלטון ועוזריהם כאילו לעולם חוסן
כאילו החושך הרע היורד על הארץ הזאת לא יכסה
לְעוֹלָם וָעֶד באופן בלתי-הפיך כמו קַבְּרָן מנוסה
אותם ואת מִשְׁפְּחוֹתָם כמו את אחרון הקבצנים;
עכשיו שכול רגע עומד להיות
מאוחר מדי לתקן אפילו אחת
מכול עשר טעויות קטנות וגדולות שכול אחד
עושה בתוך המעגל הקטן של חייו
בעניינים שלו עצמו ושל אהוביו מתוך תקווה
שהדברים יסתדרו מעצמם כי לא תמיד זוכרים
שהחיים דקיקים ושבירים כמו זכוכית;
עכשיו שכבר אין בכלל טעם לְצפות
לתיקון טעויות גורליות-איומות-קטלניות
שעשו ועושים אלה שעניינים של חיים ומוות
נתונים בידיהם מכוח-חוק כמו שנוהגים לעשות
משרתי-ציבור בארץ הזאת העסוקים עד מעל לראשם
בעשייה לביתם על כול צעד ושעל של אדמתה
שברובה כבר חרוכה או סרוחה או גם וגם;
עכשיו... אפשר רק להצטער ולהתאבל
שלא חפרנו והרמנו והפכנו כול אבן
כדי להציל את מי ואת מה שוודאי או אולי
היה אפשר להציל אילו היינו מתעוררים
מבעוד מועד ונוכחים ששום דבר בעולם
אינו פועל לטובת אלה שאינם קמים נחושים
לעשות את המעשה הנכון בזמן;
פעם... לפני שהחלה הספירה לאחור היו האביבים
נושאים בגאון לאורכה ולרוחבה של הארץ
ניחוח משכר של פריחת פרדסים; חיות הבר
חיו בשלום בשפלה בבקעה ובהר ולא נהרגו יומם
ולילה כמו עכשיו על רשת כבישים צפופה ומוטרפת;
שדות המרעה והנירים (כן היו כאלה) היו רחבי-ידיים;
מַיִם חַיִּים זרמו מכול עַיִן והזורעים קצרו ברינה;
כן... עידן ועידנים ופלג-עידן ייקח לטֶבַע לתקן
את מה שעוללו ומעוללים כאן בני-אדם
בכלי-עבודתם ובכלי-זינם למיניהם ולסוגיהם
לחַי ולצומח ולדומם כאילו לא להם עצמם
הם מעוללים את הזוועות האלה יומם
ולילה בכול מזג-אוויר ממש כמו ברגע זה.
27.2.2011
אולי
"את החיים האבודים שאתה מחפש לעולם לא תמצא"
סִידוּרִי [עלילות גילגמש]
אולי זה בגלל הרוחות
שנושפות לנו בעורף
ונעשות יותר ויותר קרות
מחורף לחורף
אולי זה בגלל שהאביב
כבר לא מצליח להפשיר
בתוכנו שום קיפאון
ולהפריח מחדש אֶת הדמיון
אולי זה בגלל שבלילות הקיץ
במקום לְאַהֵב או לישון
אנחנו מגלגלים עיניים מול החור
ההולך וגדל באוזון
אולי זה בגלל שבסתיו
לפי תַּעֲרִיפָם המטורף
תשבור מצוקת המים
את כול השיאים ששברה עד עכשיו
אולי זה בגלל שאִם לנחליאלים
סכנת נפשות לִשתות פה
אֶת מֵי הנחלים – אז מה עוד
צריך לקרות כדי שנעוף מפה?
אולי זה בגלל ששוב ושוב הוטעינו
אנחנו חייבים להישאר ולדרוש ולחקור כדי לדעת בדיוק
את סיבות המוות של אהובינו
שאולי יכלו לא למות
ואולי זה בכלל בגלל שלהיות עסוק
השכם והערב שוב ושוב
בחיפוש אחר אלמוות
לא משאיר זמן לחיות.
28.2.2011
נְאַת-מִדְבָּר
"ועל נאות מדבר קינה"
ירמיהו ט', ט'
היא כול-כך יָפְתָה
וכול-כך חָכְמָה
שכולם רצו
בה בכול מחיר
ומי לא היו
עבדים שלה
עד ששוחררו
נגד רצונם
וקשה מנשוא
כמו למות לשווא
היה לראותה
בזרועות אחר –
כול מי שזכה
לבוא אל תוכה
בא למעשה
בסוד הבריאה
ואם בא באור
הוא קדוש עכשיו
כמו מי שראה
אלוהים וחי
וקשה מנשוא
להיות קדוש
אחרֵי רְאוֹת
את ערוות דברה
כי ערוות דברה
למי שראה
היא כמו סנה בוער
ואינו אוּכָּל –
כה קדוש היה
המקום שלה
שלא די היה
לעמוד יחף
וזו הסיבה
שבלי לעפעף
שַׁלְתִי כול בגדי
מול הסנה שלה...
ואחרי הכול?
כמו אחרי הכול:
מהסנה בקע
קול דממה דקה.
3.3.2011
עצת אחיתופל
..." ויהוה ציווה להפר את-עצת אחיתופל הטובה
לבעבור הָביא יהוה אל-אבשלום את-הרעה"
שמואל ב, י"ז
אל תעשו לי טובות
אִם אתם חושבים
שלִשְׁעוֹת אֶל דברַי
זה לעשות לי טובה
ולא לעצמכם
אל תרימו את הכפפה
אם אינכם יודעים
אם נפלה לי מִבְּלִי-מֵשִׂים
או הִשלכתי בכוונה תחילה
בפרצופם של דברים
אל תנסו לְפָרֵק דברים
מורכבים כמו אהבה
מסובכים כמו געגועים
(תשוקה היא הרבה יותר
פשוטה לְפֵירוּק)
אל תבזבזו את זמנכם
(שגם באופן טבעי
מתקצר מרגע לרגע)
בחיפוש אחר כוונות נסתרות
בדברים גלויים וברורים
אל תהססו לִרְחוֹק מדברים
ששוב ושוב חוזרים ודורשים
דחיית סיפוקים כי בסופו של דבר
החיבור בין כאן ועכשיו
מתקיים בזמן-אמת רק כאן ועכשיו
אל תעשו בעילום-שם
דבר מִלְּבַד צְדָקָה
שבניגוד לצדק אסור לה
בשום פנים ובשום עת
להיראות
אל תתחילו לחקור
ולפשפש ולחטט ולנבור
ולְהִתְחקּוֹת על עִקְבָה בודדת
זו או אחרת כדי לְגַלּוֹת למי
היו הדברים מכוונים במקור:
הגידו לעצמכם כן-כן-כן
אִם דברַי כמו שהם
מְדַבְּרִים אליכם בטוב וברע
בעושר ובעוני בבריאות ובחולי
והופכים לכם עצב לתקווה –
וְאוֹמַר סחתיין
صَحتين
7.3.2011
נווד מקומי
"אני הלכתי וָאֶדּוֹד אל כל גיא עד לב הארץ אל כל גבע עד לב האדמה"
כתבי אוּגָרִית
דווקא כְּשֶׁתַשׁ וּמְבוֹאָס
הפסקתי לחפש
שקט נפשי
בַּמִּדְבָּרִים רַחֲבֵי הידיים
של החיים
מצאתי אותו להפתעתי
מחכה לי אישית
כאילו מאז ומתמיד
בין שדייך
עכשיו שהם כאן
ממש מתחת לאפי
לוחשים רוחשים מפתים
כמו סחלב חם
מסחלבים אמיתיים
לא נותר לי אלא
לרחרח את ניחוחם
למלא בם את פי
ולהמהם אָמֵן!
אבל איך יכולתי לדעת
לפני שבכלל נודעת לי
שזה יהיה המצב
כמו שיודעים למשל
באופן בלתי אמצעי
שערב בואו של הסתיו
יופיעו נחליאלים
ויפרח לקראתם החצב
כמו שפרחת לי את?
איך יכולתי לנחש
שנס כזה יתרחש
לקראת סוף דרכי
בעולם מלא מפה לפה
מכבסי מילים
מאוננים סדרתיים
וטפילים חברתיים
בכירים ידועים
וזוטרים עלומי-שם
איך?
9.3.2011
בְּאַפִּי וּבַחֲמָתִי
"אֲשֶׁר הִכֵּיתִי בְאַפִּי וּבַחֲמָתִי"
הנביא ירמיהו, לג 5
ולא נכנעתי גם כְּשֶׁהַמִּלְ-
חמה נראתה אבודה
כי כול-עוד חיים יכול לקרות נס
כמו שלא פעם קרה
גם כשבאופק כבר לא נִראה
אפילו שְׁבִיב של תקווה
חובה לזכור שאופל מוחלט
הוליד את אור העולם
איך זה קרה לראשונה
אולי לעולם לא נדע
אך זה לא משנה את העובדה
שֶׁיֵש מֵאַיִן קיים
איך זה קורה שכול אויבי
נופלים בזה אחר זה
אולי יישאר סתום לעולם
אבל עובדה: זה קורה
זה קורה מבלי שֶׁהִכֵּיתִי
אפילו בְּאצבע צְרֵידָה –
אולי זה אומר שצדק פואטי
קיים כאותו יש מֵאֵין.
11.2.2011
הֲכִי
"הֲכִי נִכְבָּד וַיְהִי לָהֶם לְשָׂר"
שמואל ב' , כ"ג.
בני-אדם יכולים להיות
החיות הכי קטלניות
גם כשהם נראים שקטים
מטופחים מתורבתים
בני-אדם יכולים להיות
החיות הכי קטלניות
גם כשהם נראים תמימים
בלתי-מזיקים ואפילו ידידותיים
בני-אדם יכולים להיות
החיות הכי קטלניות
גם כשהם ללא כול עבר פלילי
ונראים הכי סבירים
בני-אדם יכולים להיות
החיות הכי קטלניות
גם כשהם מתפעלים מחֲצָבִים
כלניות וציפורי נוד
בני-אדם יכולים להיות
החיות הכי קטלניות
גם כשהם מגדלים סחלבים ומעריצים
את שלושת הַבֵּיתִים הגדולים
(באך. בטהובן. ברהמס)
בני-אדם יכולים להיות
החיות הכי קטלניות
גם כשהם נראים אפילו מקרוב
הכי אנשים מן היישוב
בני-אדם יכולים להיות
החיות הכי קטלניות
וזה עלול להתגלות לפעמים
ברגעים הכי פחות צפויים
בני-אדם יכולים להיות
החיות הכי קטלניות
וקורות בעלי החיים
מוכיחות שוב ושוב
שעם העובדה הזאת
אין להתווכח
בני-אדם יכולים להיות
החיות הכי קטלניות
וצריך להיזהר מאוד
כשמפתחים ציפיות ונותנים אמון
גם באלה שידועים כהֲכִי מְהֵימָנִים
כמו שלאסוני נתתי אני
בני-אדם יכולים להיות
החיות הכי קטלניות
ולכן ילדים טובים
טוב תעשו לעצמכם
אם תחבקו ותאמצו אל לִבְּכֶם
כלבים שאלה הנראים בני-אדם
בגדו באמונם והשליכו אותם לרחוב.
14.3.2011
כמו
כמו שמיים צלולים שטופי כוכבים
שכולם נראים חיים וקיימים
למרות שרבים מהם כבר מזמן אינם
כך נוהרים אליי ומאירים את לילותיי
זיכרונות אהוביי המתים
אהוביי המתים
שהולכים ומתרבים הולכים ומצטברים
אילו רק הייתם יודעים
שבדמיוני יש לכול אחד מכם
מקום טוב באמצע
כמו בזמן האינסופי שיכול
להכיל בבת-אחת את כול היש והאַיִן
ותמיד יהיה בו מקום לעוד ועוד
אבל דמיון אין לו אפילו כזית
אז מה הוא שווה בסופו של דבר
מול מי שעדיין עומד זקוף על חוף האינסוף
ויכול לראותכם בגודל טבעי
כאילו אתם כאן ועכשיו
למרות שאתם שם ואז
במרחקים עצומים שעבירים רק לאור
ולדמיון ולא לכול דמיון:
רק לזה שכמו לב
יוֹמָם וָלַיְלָה סביב השעון
נח רק בין פְּעִימָה לפעימה
וגם זה בַּחֲטָף
מבחינה דמיונית אין לי על מה להתלונן
מלבד על העובדה
שככול שהזמן עובר
אתם חסרים לי יותר
ויותר ויותר ויותר
אהוביי המתים
אילו הייתי סנונית ואתם הייתם
לא רק נראים לי כמו חיים
הייתי מבשר לכם בימים אלה ממש
אביב חדש –
נ..ב.
ידיד פיזיקאי שקרא את השיר העיר לי
שלא הזמן הוא זה שעובר
זה אנחנו שעוברים בתוכו
(אם זה נכון ומנחם מישהו כאן ועכשיו
שיבושם לו – אותי זה לא
כי בסופו של דבר התוצאה היא
אותה תוצאה קטלנית).
21.3.2011
| 
