בחירות
"לבחור בקור-רוח אפשר רק כשנמצאים מעבר לאופק האירועים"
אימאן עספור
זמן רב לא יכולתי להחליט
במי לבחור
והיו לכך יותר מאלף ואחת
סיבות שאת רובן אפילו לא ידעתי איך
להתחיל להסביר לעצמי
זה לא היה כמו לבחור
בין חושך לאור
כי בכול מקרה אני תמיד רוצה
לראות מה שאני עושה
בְיִחוּד כשאני עושה אהבה
וּבְיִחוּד שֶׁבְּיִחוּד איתך
אבל זמן רב לא יכולתי לבחור
גם כשניתנה לי אַרְכַּת אוֹר
כמו שמש בגבעון דום
ואחת הסיבות לכך היתה
(טובה או רעה)
שמעולם לא שכחתי למי שהן
אֶת חַסְדֵי נְעוּרֵיהן
זה אחד מאותם מקרים נדירים
שבהם עולה כוחם של זיכרונות
שאותם הרי אי-אפשר למשש
על כול מַמָּשׁ שכאן ועכשיו
והם מכים אותו מכול צדדיו
עד שבמקרה הטוב נותרת ממנו
לִפְלֵיטָה רק שְׁאֵרִית פְּלֵיטָה
אם לא למטה מזה...
זו הסיבה שחזרתי לַמִּדְבָּר
להיות רק עם עצמי
לדבר רק אל עצמי
חופשי מכול הסייגים ויכול להתהלך
עֵירוֹם וְעֶריָה תַּרְתֵּי מַשְׁמָע
תחת השמיים מעל
ועל הארץ מתחת
לְעֵין הַשֶׁמֶש יוֹמָם
ולְעֵינֵי הכוכבים לַיְלָה
רק שם
בלב הַמִּדְבָּר הפרטי שלי
הצלחתי להגיע סוף-סוף
אחרי נדודים ואיבודים רבים
לבחירה שאליה הייתי אמור
להגיע מלכתחילה
כי לראות את שֶׁלָךְ
זה כמו כול פעם מחדש
לראות סנה בוער ואינו אוּכָּל
ומה צריך יותר מזה כדי להבין במה מדובר...
6.5.2012
הפוך על הפוך
א.
"שיר נטול ארוטיקה"
אין המשך
לא נשאיר לכם לנחש
העולם נראה לנו רע
לא עשינו אהבה
לא היתה חדירה
לא התנשקנו לא התמצצנו לא התלקקנו
לא התחבקנו
לא ראינו כול מה שהשתוקקנו
לא התפשטנו
לא נכנסנו
לא הזמנו חדר במלון
לא השתוקקנו
לא נפגשנו שוב
לא קבענו שוב להיפגש שוב
לא התנשקנו
לא התחבקנו
לא הבטנו עיניים לתוך עיניים
לא נגענו
לא נפגשנו שוב
לא קבענו להיפגש שוב
לא הרחבנו את הדיבור
לא הקשבנו
לא דיברנו
לא קבענו להיפגש שוב
לא המשכנו להכיר
לא היה קליק
לא החלפנו מילות נימוס
לא אמרנו "נעים מאוד"
לא לחצנו ידיים
לא נפגשנו.
ב.
"שיר נטול ארוטיקה" בלי הלאווים
נפגשנו
לחצנו ידיים
אמרנו: "נעים מאוד"
החלפנו מילות נימוס
היה קליק
המשכנו להכיר
קבענו להיפגש שוב
דיברנו
הקשבנו
הרחבנו את הדיבור
קבענו להיפגש שוב
נפגשנו שוב
נגענו
הבטנו עיניים לתוך עיניים
התחבקנו
התנשקנו
שוב קבענו להיפגש שוב
נפגשנו שוב
השתוקקנו
הזמנו חדר במלון
נכנסנו
התפשטנו
ראינו כול מה שהשתוקקנו
התחבקנו
התנשקנו התמצצנו התלקקנו
היתה חדירה
עשינו אהבה
העולם נראה לנו נפלא
נשאיר לכם לנחש
את ההמשך –
8.5.2012
דַּגֵּל שֶׁק
"מאי משמע דהאי עליל לישנא דמגלי הוא"
[בבלי, מועד, רוה"ש א, כא ע"ב, גמרא]
כול רצון שלך פקודה הוא לי
וכמו חייל מסור בכול צבא
במלחמה או בתרגיל או במבצע
אני עושה את תפקידי
כול רצון שלך פקודה הוא לי
וכידוע גם פקודה שסתם בלתי-חוקית
יש לבצע ואחר-כך אם מציק
להתלונן בצינורות המקובלים
כול רצון שלך פקודה הוא לי
רק אם פקודה היא בַּעֲלִיל בלתי-חוקית
חייב לבוא סירוב מובהק
באהבה כמו במלחמה!
כול רצון שלך פקודה הוא לי
אבל אם הביצוע הוא לֵילִי
אז איך אפשר לדעת אִם
הדגל מעליה הוא ירוק? אדום? שחור?
כול רצון שלך פקודה הוא לי
אבל אני מבדיל מה בעליל ומה סתמי
ומי שאין לו חוש או עַיִן לִילִיתִית
שלא יֵצא למשימה לֵילִית
כול רצון שלך פקודה הוא לי
ולמרות שכשמדובר עליך ועלַי
מדובר בצבא האהבה
גם בו יש לפעמים דברים של עושים
כול רצון שלך פקודה הוא לי
ואם בצבא האהבה גם כשכול צד מסכים
יש שני דברים שלא עושים בשום פנים
בצבא ההגנה יש פי שישים.
10.5.2012
הֶרְגֵּל-דָּבָר
"האדם אינו אלא קרקע ארץ קטנה,
האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו"
שאול טשרניחובסקי
"אהבתי אותך מעל ואהבתי אותך מתחת,
אהבתי אותך מלפנים ואהבתי אותך מאחור,
אהבתי אותך מכול צדדיך ומכול עבריך
ולמרות כול קִלקוליך אני אוהבת אותך עדיין
מולדתי"
אימאן עספור
כמו מי שלא שם זין
על שום דבר בעולם
הזמן כִּרְגִילוֹ וְכִתְמִידוֹ
עשה את שלו
שלפעמים בלי-כוונה
עזר לנו לשרוד
ועד כדי כך עזר
בלי-כוונה
שלשרוד משנה לשנה
הפך אצלנו להרגל
וההֶרְגֵּל נַעשָׂה טֶבַע
כמו למשל תַשְׁמִיש הַמִּיטָּה
וכך כבר שָׁנִים
אנחנו שׂורדים
בלי יקירים ואהובים
מהמעלה הראשונה
שאין להם תחליף
בכול היקום הנודע –
פעמיים ביום אנחנו עדיין
מקפידים על צִחצוח שיניים
פעמיים בשבוע
על הזדווגות
ופעם בשנה
על זיכרון קולקטיבי
ועדיין למרבה הפליאה חשים
התרוממות- רוח כשעונה משתנה
מחריש לזריעה
מקציר לאסיף
כיאה לצאצאים ישירים
של עובדי-אדמה
בזיכרונות אנחנו עדיין
יוצאים ברינה
לקטיף הדרים
לקציר חִטִּים
לבציר ענבים
לאֲרִיַּת תאנים
לגזיר רימונים
לגדיד תמרים
למסיק זיתים
כי למרות שהמדינה
כבר מזמן רקובה
הארץ עדיין טובה.
14.5.2012
[הכרזה על הקמת מדינת-ישראל:
יום שישי ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948(]
ימין ושמאל
"עֵירוֹם וָחוֹל יָמִין וּשְׂמאל"
[יעקב פיכמן / אורחה במדבר]
הם יצאו מהַדִּמְיוֹן והלכו
לתוּר אותה
לראות מקרוב
מה היא ואיך היא
ומה הסיכוי שיהיה בה טוב
וכו'
הם נשלחו להשיב
על ארבע שאלות:
בְּצוּרָה או פְּרוּזָה?
תַּקִּיפָה או רָפָה?
כְּעוּרָה או יפה?
פּוֹרִיָּה או שְׁדוּפָה?
ארבעים יום צפו בה מכול עבר
אחד-עשר זוגות עֵינֵי-דִּמְיוֹן
הקשיבו לה אַחַד-עָשָׂר זוגות אוזני-דמיון
רִחְרְחוּ אותה אַחַד-עָשָׂר אַפֵּי-דמיון
מיששו אותה אַחַד-עָשָׂר זוגות ידי-דמיון
טעמו אותה אַחַת-עֶשְׂרֵה לשונות-דמיון…
בלכתם לשוב אל המקום שממנו באו
נחלקו בדעותיהם
נחלקו בתחושותיהם
נחלקו בתקוותיהם
נחלקו במטרותיהם
וחלוקים בכול שבו בשלום למקומם
מקומם הִכִּירם כי למרות שהִשתנו מאוד
מאז צאתם וראותם ושמעם והריחם ומששם וטעמם
נשארו בסופו של דבר אותו עצמם
לפי הכלל שכמו בן שבע כך בן שבעים ושבע
אם לא מבחינת הבריאות
אז לפחות מבחינת המַהוּת
לכן לא היה מי שהופתע כשאמרו מה שאמרו:
צד א' (להלן השמאלי) אמר:
"אין טעם לכבוש אותה גַּשְׁמִית
לא מפני שהיא בְּצוּרָה מאחור וּמלפנים
אלא מפני שגם לאחר פריצה וכיבוש ומעיכה
אי-אפשר יהיה להכניע את רוחה!"
צד ב' (להלן הימני) אמר:
"הפלת החומות מובטחת
כשהחדירה תהיה מאובטחת מעל ומתחת
האבֵידות תהיינה סְבִירוֹת
ורוחה של הנִכבשת תִקרוֹס
אם לא בסיבוב הראשון אז בשני"
השמאלי הרחיב:"האבידות תהיינה כבֵדות
בהמשך צפויה מלחמת-התשה ממושכת וכואבת
על כול רגב ובסופה יהיה ממילא פינוי מלא
עד השעל האחרון שנכבש וסופח או רק הוחזק
ולאחר הפינוי תבאנה שנים רבות של שלום קר
עד שהדורות יתחלפו והרוחות יירגעו…"
הימני הרחיב כמובן גם הוא: "השמאלי הוא תבוסתן
ובתור שכזה עדיף שיסתלק מכאן
לכול הרוחות או לפחות אל מֵעֵבֶר לַיָּם
ולא יפריע על-ידי הורדת המוראל
לכבוש אותה לשפוך בה ולפרוץ ממנה
בְּחֵמָה שְׁפוּכָה צפונה ונגבה וימה וקדמה!"
והינה על אף חילוקי הדעות והתחושות
יצאו הימני והשמאלי יחדיו לפרוץ ולכבוש ולנתץ
והמיטו על עצמם ועל סְבִיבוֹתָם
אסון אחר אסון וחורבן אחר חורבן
כי הימני והשמאלי שכנו באותו ראש
ולרוע המזל היה לימני בראש ההוא רוב מוחץ!
במבט לאחור עַד החורבן הראשון
ואפילו לפניו – עַד הר-נבו
כשדוּבר ביציאה למלחמות
גם כשהן היו מלחמות ברירה
וגם כשהן היו מיותרות בעליל
היה לימני תמיד רוב גדול מאוד
וככה זה נישאר עַד עֶצֶם הַיּוֹם.
17.5.2012
