|
מצב חיובי
"אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ וְאֵין מַחֲרִיד" [מיכה ד', ד'}
*
לא היה להם רגע של שקט-נפשי
לכול אורך יִתְרַת-הדרך
והם לא הגיעו שלמים לסוֹפה
כי בדרך הוכו שׁוֹק עַל יָרֵךְ
וכול אֵיבָר שלהם השחיר ונרקב –
לא היה להם רגע של שקט-נפשי
ולא רגע של נַחַת-בְּשָׂרִים
עד היום שבּו הִתפגרו סופית
ונִהְיוּ מַאֲכָל שִׁגְרָתִי לרִמָּה
כי פָּשְׁעוּ בי כדי לְהֵיטִיב עִם עצמם
והם לא יזכּו לסליחה ומחילה
גם שנות-דור אַחֲרֵי הִתפגרם
כי זְדוֹנָם נגדי היה סידרתי
והם לא בָּחֲלוּ בשום נְבָלָה
כשניסו לקדם את עצמם על דמי –
אִילוּלֵא נחלץ פתע לעזרתי
צדק-פואטי מַעֲשִׂי
הייתי עלול להיות מנוצח
על-ידי אותם חֶלְאוֹת-אדם
ואולי אפילו לְהֵרָצַח
אֲבָל צדק-פואטי מַעֲשִׂי
לא חיכה לניסים – ולמזלי
בטרם עלה אַז וְשָׁם בידם
לשפוך את דמי ולרקוד על הדם
עשה בחלאות-האדם האלה שפטים
ועשה שפטים גם בעוזריהם
עד שמכול רדיפת השררה
רדיפת-הבצע-הפירסום-הכבוד
נותרה מהם צחנת נפיחה
וגם היא כבר מזמן התנדפה –
עכשיו אני יושב לי בנחת
תחת גפני ותאנתי
ורימוני וזיתי ותמרי
ויכול בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה
לגרד לעצמי ת'ביצים וְת'תחת
ויכול גם לתקוע נאד בריא
בכול עת שאני נזכר לְתוּמִי
באותה כנופייה של חלאות-אדם
שנמחקה מֵעַל פְּנֵי-אֲדָמָה
בזכות אותו צדק-פואטי.
11.2.2015
איש תחת גפנו
ואישה תחת תאנתה :
Van Gogh / Nude Woman Reclining, Seen from the Back :1887
כָּרָגִיל
אֶת המשפט
"זה היה מוות מיותר"
לעולם לא יֹאמַר
בזמן-אמת (וגם לא לְאַחַר)
מי שאחראי למוות מיותר;
"יש לציין" יתלהמו לְמשל
ראש-הממשלה וגֶנֶרָל-עָל
אֶל מול חסידיהם ומתנגדיהם
"שכּול מי שנפל בְּמלחמה זו
נפל למען המולדת ועַם הַנֶצַח
וראוי לְצִיּוּן לְשֶׁבַח
(אבל בינם לבין עצמם
ימלמלו: "ראוי לְאוֹת
שהוא אידיוט")
וכרגיל וכנהוג וכמקובל וכתמיד
ככול שמלחמה היא יותר מיותרת
מחולקים אחריה יותר ויותר
אותות ועיטורים
וקַבַּיִם ותוֹתָבִים
ונישאים במהלכה ואחריה
יותר ויותר ויותר
נאומים חוצבי קברים
שהמון לאומני מִתְלַהֵם
עוֹנֶה אחריהם "אָמֵן!
אָמֵן! אָמֵן! אָמֵן!”
כאן מן הראוי לרענן
את זיכרונם של אלה
שעדיין מְחַכּים לְגוֹדוֹ
שאף אחד מהנושאים
באחריות מיניסטריאלית-פָטָלִית
לְמלחמה מיותרת זו
ולכמה מקודמותיה
ולבאות אחריה
לא יודה בזמן-אמת
ולא בשום הזדמנות אחרת
שמדובר בעוד מלחמה מיותרת
שהניבה כרגיל שפע
של מוות מיותר
ועוד דבר:
אפילו ציפורי הנוד המבשרות
כרגיל את חילופי העונות
תחדלנה לנחות ולחנוֹת
בארצנו (שבזמן אחר
הייתה מהמבטיחות ביותר)
כשמרוב מלחמות מיותרות
לא תישאר בה שום חלקה טובה
לעשות עליה אהבה.
3.3.2015
"אֲשֶׁר-תַּחַת כָּל-הַשָּׁמָיִם"
[ בראשית ז ]
John Silver / Derriere
בלי תנאים מוקדמים
"נדיר ביותר שדברים גדולים וחשובים נעשים בלי תנאים מוקדמים" [עובדה]
מאז שחייכת אֵלַי לראשונה
חיוך שהזמין אותי חד-משמעית
לבוא בשעריךְ
בכול עונותיךְ
גם כשאת יְשֵׁנָה
חֵלֶק-הָאֲרִי שֶׁל שִׁירַי
הוּא מִמֵּךְ וְאֵלַיִךְ
ואני בא אֵלַיִךְ
פעם דֶּרֶךְ שַׁעַר בֵּין הַחוֹמוֹתַיִם
פעם מִדֶּרֶךְ שַׁעַר הָעֶלְיוֹן
ולפעמים גם דֶּרֶךְ שַׁעַר הָאַשְׁפּוֹת
הכול לפי רצונךְ הטוב והחופשי
שמשתדל תמיד לעשות לי
אֶת הכי-טוב האפשרי
בלי תנאים מוקדמים.
מאז שחייכת אֵלַי לראשונה
חלפו כבר כמה וכמה וכמה
שָׁנִים טובות ורעות לְסֵירוּגִין
זרמו הרבה מים
אפילו בערוצים מדבריים
התחלפו ממשלות – רובן רעוֹת
וכמה מהטובים ביותר
מבין יקירינו
אבדו לנו לְעולם –
נכון שהזמן
כמו אלוהים אמיתי
שׂם זין על הכול
גם על הטוב וגם על הרע
גם על היש וגם על האין
וגם על מה שבין לבין
אבל אין טעם להאשימו
כי מִטבע בריאתו וראשית קיומו
כמו פסיכופת מובהק
הוא חסר תכונת אִיכְפַּת
ואפשר לנצחו
וגם זה רק באופן זמני
אך ורק בעשיית דברים
שהוא כשלעצמו
לא מסוגל לעשות
ומי כָּמוֹך
יודע לְמה אני מתכוון
אַתְּ שעדיין לא נָס לֵחֶךְ
אַתְּ שבזכותך עדיין לא תַּשׁ כוחי
אַתְּ שמוּכֶלֶת בי כמו תרכובת-נפיצה
של תשוקה וקינאה
אַתְּ אהובתי הנצחית –
28.3.2015
https://www.youtube.com/watch?v=t3217H8JppI
בסמכות וברשות
"וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ" [שמות לג, כג]
*
אַתְּ הִרְשֵית לי מִמבט ראשון
לְהַחֲמִיא לָךְ על הכול
במילים בלתי-מכובסות
שאִם הן לא היו מִפִּי
היית רואה בַּן הטרדה-מינית
במבט ראשון ראיתי לָךְ
טֶפַח קָט מחֵלֶק הָאֲרִי
אבל די היה בטפח זה כדי
שאראה את כול המכוסה
רם-צלול-ברור בדימיוני
ואכן כשחשפת הכול
גם-מלפנים גם-מאחור
עד המכוסה האחרון
לא נותר אפילו צל ספק
שהדמיון היה מציאותי...
אחר-כך הרשית לא רק לראות
והפעם להפתעתי
המציאות עלתה על כול דימיון
והיה ברור כשמש בְּגִבְעוֹן
שאִם יש אלוהים – זה אלוהים ! :
אִם לא להדהים ת'מתחסדים
והַפְּרוּשִׁים והַצָּדוֹקִים והצבועים
אומַר זאת במילים מכובסות:
אלוהים הוא פּוֹת
שבלעדיה אין חיים.
31.3.2015
amadeo modigliani / nude
עֵת לְדַבֵּר
לא אני ולא אַתְּ נועדנו
לאהבות שקטות ויציבוֹת
שלא קורה בן שום שינוי שהוא
מרגע שנולדו ועד שהן גוועות
שלא רק לא קורה בן שום שינוי:
הן מְקַבּעוֹת וּמְאַבּנוֹת
אֶת הרצון והיכולת לְשַנּוֹת
עד שהכול הופך צפוי
וגם אִם הרשות עוד נתונה
היא נשארת כמו רכוש נטוש
שלא שׁוּמַר – גם לא פּוּנָה
והתכסה אבק מֵאִי-שימוש.
גם אני וגם את נועדנו
כניראה להיות רָטוֹשִׁים
וככה לא פעם הִגענו
לְמצב שאין מה להפסיד
ומצב שאין מה להפסיד
יש בו כוח בראשיתי
שעשוי לברוא עולמות
ועלול להרוס עולמות
וזה מה שיש בידינו
נכון לָעֵת הזאת:
כוח לברוא עולמות
או להרוס עולמות –
לדוֹרְשֵׁי טובתנו
יש לְמה לְקַווֹת.
לחוֹרְשֵׁי רעתנו
יש מִמה לַחֲרוד.
11.4.2015
Egon Schiele / Seatet Woman with bnt knee -1917
בֵּין לְבֵין
בין הוֹפָעַת האהבה ההיא
לבין היום שֶׁפֶּתַע נֶעֶלְמָה
האדמה הספיקה להקיף
אֶת השמש כמה וכמה –
כל ההקפות עברו בהצלחה
היא שלטה כמעט עַל כל דבר:
היא היתה כמו כוח-המשיכה
שאין לו שום תַּחֲלִיף ושום הֶסְבֵּר –
ככה הִתחלפו עליה לפי תּוֹר
אור וחושך וכול העונות
והכול היה יציב עד שפתאום
נֶעֶלְמָה הותירה חור-שחור –
חור-שחור מוקף חומר-אָפֵל
שטיבו ניסתר מהמַדָּעָנִים
אֲבָל בלעדיו אין גם הסבר
לְגעגועים אינסופיים
מין געגועים שלא נִירְאוּ
סִיכּויִים לְהִתְעַשֵּׁת מהם
שֶׁשׁיבשו לי כול סידרֵי-עוֹלָם
עַד-כְּדֵי רצון לְהֵיעָלֵם –
ככה זה נמשך אצלי שנה
ועוד ועוד ועוד ועוד אחת
עַד שֶׁאַתְּ הופעת וְ-בְּבַת-אַחַת
מִילֵאת בְּמוּשְׁלָמוּת אֶת מְקוֹמָהּ.
24.4.2015
Nikolai Kornilievich Bodarevsky 1850-1921 / Nude in the studio
Anders Zorn 1860-1920 / Helga
ל"ז
"צִנַּת בֹּקֶר, צְרִיחַת עוֹרֵב / הֶעִירוּנִי – וָאִיקָצָה”
[ח.נ. ביאליק / משירי החורף ]
צינת הבוקר וצריחת העורב
לא העירו אותי ולא קמתי
למרות שישנתי על ספסל בַּשְׂדֵרָה
ונחליאלית, שאולי רק חלמתי,
נָחֲתָה ממש לְָידִי ובישׂרה
שהסתיו שוב הוֹלֵךְ וְקָרֵב –
לא פקחתי עינַי, לא הֵקַצְתי, לא קמתי
כי בדיוק באותו זמן חלמתי
שאני במיטת אפיריון
על שִׁבעה מִזְרוֹן ומִזְרוֹן
שאין תחתם שום עדשה
לשבש לי שינה דְשֵׁנָה
שינה דשנה וקדושה
כמו שנתו של פריץ יהודי
שכמותו יש כיום רבים
בכת הון-שלטון חדשה
אבל רובה בורים גמורים
שאין לי איתם דיבורים
מלבד דיבורֵי סתם וסרק – ולכן
אני עושה כמיטב יכולתי
לא להיזכר בהם בשנתי
ולא בְּעֵרוּתִי ולא בין לבין
וכשזה מצליח לי אני אומר
אָמֵן!
הִינֵה כִּי-כֵן
מתנהלים להם חיי
במדינה פְּרוּצָה תרתי-משמע
שמָלְאָה זה מכבר עֶרְוַת דָּבָר
ועוד דבר ועוד דבר והכול מצחין ומכוער
עד בלי די –
לכן שום שִׂמחה לא קופצת עלַי
כשאני מתעורר מחלומותַי
לתוך מציאות זנותית מסופלסת
שכולה מעשה ידיהם של מנהיגים
רודפי כבוד ושררה ובצע
ולא נותר לי אלא לשים
זַיִן עליהם ועל עוזריהם.
30/4/2015
Leonid Afremov / Lonely Bench
| 
