עידן סובול / סל בריאות שיש עמו קלון
מאמרים ותגובות שפורסמו לראשונה ב- NFC "חדשות מחלקה ראשונה"
עובדה מצערת ביותר היא שמשנה לשנה הופכת ישראל יותר ויותר למדינת מצוקה עבור יותר ויותר אזרחים;
עובדה מצערת ביותר היא שכולם שווים בפני סל הבריאות, אבל יש רבים כאלה ששווים יותר, כמו שנאמר ב"חוות החיות" ולא קשה מדי למצוא שהללו, בלי יוצאים מן הכלל, אינם נמנים על שכבות המצוקה;
עובדה מצערת ביותר היא שמדינה המצפה מבניה ובנותיה שיקריבו חייהם למענה בנפש חפצה מרגע שהצליחו להגיע לגיל הגיוס - אינה מתביישת להתנצח איתם עד זוב דם, בשאלה אם מחלותיהם נובעות משירותם הצבאי (כמו שארע לאנשי הדממה שאומנו בזוהמת נחל קישון) או שלקו כמו שבסופו של דבר ילקו כולם, במידה זו או אחרת, מזיהום הסביבה אשר המדינה מטפחת מאז הקמתה, משיקולים השמורים עם משרד האוצר;
עובדה מצערת ביותר היא שמדינה "המתברכת" במיסים ישירים ובמיסים עקיפים שהם, לפחות באופן יחסי, מהגבוהים בעולם, ואשר בה כדי לשכור דירה סבירה צריך לעבוד שעות נוספות רבות מידי חודש בחודשו, וכדי לקנות דירה צנועה צריך למשכן את מחצית החיים; מדינה המתירה לבנקים שבחסותה לקחת ריביות על הלוואות אשר כפסע בינן לבין השוק האפור; מדינה המסוגלת להוציא במשך עשרות בשנים, עשרות מיליארדי דולרים על הרפתקאות של בניית ערים ועיירות בשטחים כבושים, פינויין והריסתן עד היסוד (כמו שכבר קרה בפרשת ימית, אופירה ודומותיהן וכמו שעומד לקרות לתאומותיהן ברצועה ובגדה המערבית); מדינה שיכולה אך אינה מעוניינת לספק שירותי רווחה מכובדים לזקניה וחוליה, ואינה מעוניינת לספק חינוך חינם מתקדם לבניה ובנותיה, החל מראשית דרכם ועד קבלת תואר בוגר אוניברסיטה; מדינה שמנפחת מיום ליום את מוסדות השילטון השונים והמשונים, עם מכרזים ובלעדיהם; מדינה שמטפחת בנחת במשך שנים על גבי שנים מונופולים וקרטלים על גבם המשתוחח של חלק הארי של אזרחיה - מדינה כזאת, אל לה לצפות שהדורות הבאים יתייחסו אליה בכבוד,כשם שהתייחסו אליה הדורות הראשונים.
"סל הבריאות" החולה והמחליא היה רק דוגמא אחת מיני רבות.
* [[תגובה להחלטות "ועדת סל הבריאות" בשנת 2004 ]]
החלטה אומללה!
מכתב גלוי ליועץ המשפטי לממשלה
תמהני מי שמך לקבוע בעניינים של חיים ומוות של בני-אדם - בכלל, ושל אנשים חפים מכול פשע, בפרט?
לא מדובר פה בשימוע; לא מדובר פה בהמלצה להעמיד לדין או לא להעמיד לדין; לא מדובר פה במעצר של יום או של שבוע ואפילו לא במעצר עד תום ההליכים (למרות שאינך אמור להקל ראש גם בכול אחד מההליכים וההחלטות הנ"ל, שהם חלק מהמערכת המשפטית שאתה מייצג);
פה מדובר, אם לא הצלחת עדיין להפנים את הדבר, בשאלות מיידיות של חיים ומוות - ולזאת לא אלוהים הסמיך אותך ממעל ולא בוחריך מתחת!
מוטב לך לחזור בך ללא דיחוי, בטרם יפול על מצפונך (ואני יוצא מתוך הנחה שיש לך כזה ושרק בטעות הוא לא פעל לרגע) מותו של חולה אחד או "רק" סבלו הבלתי-נסבל של מי שתרופה, שלא נכללה עדיין בסל הבריאות האבסורדי, יכלה להקל עליו לאלתר ולהציל את חייו בהמשך - ולעזאזל כול שיקולי הבחירות!
ולשר יעקב אדרי: הכרזתך שאתה מקבל את החלטתו הבלתי-אנושית בעליל של היועץ המשפטי לממשלה, היא הכרזה שדגל שחור מתנוסס עליה, והיא, לפחות לעניות דעתי, הרבה יותר מבושה וחרפה עבור המפלגה שדברת בשמה.
15/3/2006
******************************************************************************************************************************************************
[תגובה למאמר "החפוז של מזוז" ]
שופטי בג"צ הוציאו מתחת ידם פסיקה בלתי אחראית בעליל, באשרם את החלטתו החפוזה, הפזיזה, הרשלנית והדראונית-לעולם של היועץ המשפטי לממשלה - טוב יעשו אם ידונו את עצמם למעצר עד תום הליכי הכנסתן לסל הבריאות של כל התרופות שיש בהן להציל חיים, להאריכם ולהקל סיבלם של החולים.
והיכן הרופאים המצווים לתת לחולה את הטיפול הטוב ביותר שמדע הרפואה מעמיד לרשותם? מדוע אינם יוצאים להפגין מול משרד ראש הממשלה ומקימים זעקת-אזעקה שתישמע בכול קצווי הארץ הזאת בכול ומכול אמצעי התקשורת? הרי בשתיקתם הבלתי-רועמת הם נותנים יד למעשה נפשע הנוגד את שבועת הרופא, את תפקידו ואת כל עקרונות הרפואה.
אכן, החלטת היועץ המשפטי ואישרורה על-ידי בג"צ הן מעשים שיש עמם קלון, אם לא למעלה מזה.
24.3.2006 *******************************************************************************************************************************************************
[תגובה על ראיון רדיופוני עם מזוז]
ברגע זה אני שומע ברדיו את היועץ המשפטי מתרץ את החלטתו לעכב הכנסת תרופות מצילות חיים לסל הבריאות עד אחרי הקמת הממשלה הבאה
וחמתי עולה בי יותר ויותר מרגע לרגע לנוכח גיבוב התירוצים האמור לבייש אפילו תלמיד גרוע במכינה למשפטים.
לא ליועץ כזה התפללנו.
אני מציע שתצטרפו אלי בדרישה ממבקר המדינה לחשוף את כל עובדי המדינה שמגבלות סל הבריאות אינן חלות עליהם, על בני/בנות זוגם ועל צאצאיהם שטרם מלאו להם 18 שנה.
לחשוף ללא משוא פנים, גם אם מדובר בשופטי ישראל.
16.3.2006
*******************************************************************************************************************************************************
[תגןבה על החלטת מזוז לדחות את הדיון בסל עד לאחר הבחירות והקמת הממשלה החדשה]
מסכנים בקלות בלתי ניסבלת את חייהם של חיילי צה"ל בכול מיני מבצעי חירום וחירום למחצה וכאילו חירום שאליבא דקברניטי המדינה לא היה אפשר
לדחותם עד לאחר הבחירות, ואשר רק במזל גדול לא נהרגים בהם חיילינו. והינה היום לא שיחק המזל ונהרג חייל בן עשרים שעדיין לא ראה אפס קצה של חיים שלמים והותיר אחריו הורים שכולים לנצח.
זוועה היא בעיניי מאז ומתמיד שהחלטות העלולות לעלות בחייהם של חיילים מתקבלות הרבה יותר מהר מאשר החלטות העשויות להציל חולים.
והרי רבים מן החולים של היום הזקוקים להצלה מן המדינה, היו החיילים הצעירים של אתמול שאותה מדינה ציפתה מהם בזמן אמת להקריב את חייהם למענה.
כול "הפרוצדורות התקציביות" שהיוע"מ נאחז בהן עתה כבקרנות המזבח כדי להצדיק את החלטתו - הן מקוממות ביותר לנוכח העניין שבו מדובר.
איזה מן תירוץ זה להיאחז בסחבת שהמדינה נהגה בטיפול בסל הבריאות עד כה , כדי להצדיק את הסחבת העכשווית?
האם זה תירוץ היאה למשפטן האמור להיות מהמעלה הראשונה?
מן הראוי שהכנסת תתכנס כינוס חירום ותחליט לכלול בסל הבריאות את כול התרופות מצילות החיים שהמדע מסוגל לספק לחולים.
כשממשלותינו החליטו על פרויקטים הזויים שעלו למדינה עשרות מיליארדי דולרים, והיה ברור לכול בר-דעת שהם יהפכו בסופו של דבר לתלי חורבות - המיליארדים האלה נמצאו והוצאו בכול דרך אפשרית ובמהירות מדהימה, ועל-כן לא יכול להיות כול ספק בדבר שניתן, בקלות רבה עוד יותר, למצוא מיליארד דולר כדי למלא לאלתר את סל הבריאות.
ושוב ושוב עולה השאלה ונותרת תלויה באוויר כערפל כבד ורעיל המסרב להתפזר :
על מי מאזרחי מדינת ישראל לא חלות מגבלות סל הבריאות, וגם אם תרופה תעלה מאה אלף שקלים בחודש - הם יקבלו אותה על חשבון המדינה?
16.3.2006
*******************************************************************************************************************************************************
[תגובה על התבטאותו של מזוז "שוחד תרופות"]
יועץ נכבד ככול שתהיה: מי שמך לקבוע בעניינים של חיים ומוות של בני-אדם - בכלל, ושל אנשים חפים מכול פשע, בפרט?
לא מדובר פה בשימוע, לא בהמלצה להעמיד לדין או לא להעמיד לדין;
לא מדובר פה במעצר של יום או של שבוע ואפילו לא במעצר עד תום ההליכים;
לא מדובר פה בדילים לקידום או אי-קידום שופטים או פרקליטים כאלה או אחרים;
כל העניינים הנ"ל, צידוקם או אי-צידוקם, כבודם או אי-כבודם מונח במקומם.
פה מדובר, אם לא הצלחת עדיין להפנים את הדבר, בשאלות מיידיות של חיים ומוות - ולזאת לא אלוהים הסמיך אותך ממעל ולא בוחריך מתחת!
מוטב לך לחזור בך ללא דיחוי, בטרם יפול על מצפונך (ואני יוצא מתוך הנחה שיש לך כזה) מותו של חולה אחד או "רק" סבלו הבלתי-נסבל של מי שתרופה שלא נכללה עדיין בסל הבריאות האבסורדי, בגלל אכזריות חייתית של מנהיגים מעוררי בחילה, יכלה להקל עליו לאלתר.
ולשר יעקב אדרי: הכרזתך שאתה מקבל את החלטתו הבלתי-אנושית בעליל של היועץ המשפטי לממשלה, היא הכרזה שדגל שחור מתנוסס עליה, והיא, לפחות לעניות דעתי, הרבה יותר מבושה וחרפה.
15.3.2006
*******************************************************************************************************************************************************
סל הבריאות חולה אנוש
מי היא המפלצת ארוכת הטלפיים המוציאה תרופות אל מחוץ לסל?
כמעט דבר בוקר בבוקרו, יום ביומו וערב בערבו, אנו רואים ושומעים בכלי התקשורת חולים המתענים עינויים ממושכים וקשים מנשוא בשל הזדקקותם לתרופות ולטיפולים אשר ידם קצרה מלהשיגם, באשר הם נמצאים מחוץ לאותו כלי מפלצתי שזכה בפי מנהיגינו לכינוי התמים והעממי: "סל הבריאות".
השולטים במנגנוני-התִפעוּל של מדינת-ישראל הפכו אותה זה מכבר לעלוקה מפלצתית או נכון יותר - למדינת-עלוקה:
היא רוקנה את הביטחון האישי עד כדי-כך שאינו קיים עוד לאורכה ולרוחבה של מדינתנו המזדקנת, מאחרון יישובי-הספר ועד לב דיזנגוף;
היא הפכה את החינוך לסרח-העודף המתפורר של החברה;
היא הפכה את התרבות למקבצת נדבות בלויה, במקום להעניק לה סעד ראוי כמו שמעניקות לה כל המדינות המפותחות;
היא הפכה את האוויר שאנו נושמים לסִרחה;
היא הפכה את מערכת המשפט שלנו מאור גדול בקצה המנהרה לפלונטר של דילים חשוכים ומעוררי בוז;
היא מצצה את לשד החקלאות, שהייתה תפארת המדינה, עד כדי-כך שאפילו את פרדסי האביב הפורחים, אשר הניבו את מיטב תפוזי העולם, אפשר למצוא כיום רק בשיר נשכח למדי של שאול טשרניחובסקי;
היא שלחה במשך 37 שנים, וממשיכה עדיין לגייס ולשלוח בלי-בושה, נערות ונערים בני 18 לשרת כקלגסים בקרב אוכלוסייה-כבושה בשטחים-כבושים, במקום להפוך אותם לצבא הגנה אמיתי על הגבולות האמיתיים של המדינה, כפי שהיה בראשית עצמאותנו.
היא מטפחת בצעיריה אדישות חברתית ותאוות ממון, וזונחת את זקניה לאנחות עם קיצבאות ביטוח לאומי שמספיקות בקושי למאור, לכביסה, ולחימום מים לרחצה יומיומית; ומה עם אכילה ראוייה, חימום בחורף וקירור בקיץ, ספרים, תיאטרון, קונצרטים, ואפילו מסעדה פעם-פעמיים בשנה?
אבל עיקר שכחנו כמעט: הבריאות! כן הבריאות; הדבר הטוב והיפה והעדין והשברירי והזמני הזה...
בבוא היום או הלילה - אוי לו למי שאין לו כסף לטיפולי שיניים ראויים לשמם; אוי לו ואבוי לו למי שנזקק לתרופות חדישות לטיפול במחלות קשות; ואבוי לו ואוי לו למי שנזקק לניתוחים שעדיין אינם נעשים כראוי בארץ; ואוי-וויי לו למי שנזקק לאיבר-תותב, שהרי כדי לקבל תותב-הייטקי צריך לבוא מן ההַיי-סוֹסייאטי. צריך להיות בעל אמצעים לתשלום ביטוח משלים וביטוח מושלם וביטוח סופר-מושלם וביטוח אולטרה-מושלם וביטוח ניאו-מושלם חדשות לבקרים וכו'...
וכדי שלא להכביד חס וחלילה ייתר על המידה על הקורא - אסיים בקריאה המאפיינת כל-כך את הימים האלה: "הבו לנו גילוי נאות!"
תואיל המדינה לגלות לאזרחיה הפשוטים, כמוני וכמוך, מי הם אותם היי-סוסייאטי שמגבלות סל הבריאות לא חלות עליהם?
מי הם אותם היי-סוסייאטי שבשעת הצורך חלים עליהם כל אותם דברים חיוניים ויקרי-ערך הנמצאים הרחק מחוץ לסל-הבריאות?
אני מקווה ביחד עם 99% מהאזרחים במדינה שלנו, שאין מדובר, חס וחלילה בשופטינו, בראשי ממשלותינו, בנשיאינו, ואפילו לא בחברי הכנסת שלנו - שהרי כל אלה אמורים לשמש דוגמא ומופת לכולנו.
שרק נהיה בריאים !
3.6.2004
------
עוד על הסל המנוול:
סל הבריאות ושעתו האחרונה של עו"ד קול
|