|
כוח סמוי
"חוכמה רבה היא להעמיד פני שוטה בשעת הכושר"
[ניקולו מקיאבלי/ "עיונים". מאיטלקית: אפרים שמואלי]
כול-כך נעים כשיכולים להתחיל לשכוח
דברים שאפילו הטובים ביותר
יצטרכו להזיל דמעה וזיעה ודם
ולא פעם אפילו להסתתר
ימים רבים כדי לדעת אותם בעצמם;
כול-כך נעים כשיכולים לזכור מפעם לפעם
כמה כוח סמוי יש למי
שבכול מקום שהוא נקלע אליו
מסוגל לגרום לסובביו להאמין
שאינו יודע דבר וחצי-דבר
מהדברים שהוא יודע הכי טוב שאפשר
כי אלה שלא יודעים כמה אורך-רוח וכמה חוכמה
דרושים לאדם כדי להיחשב לשוטה
בעיני חכמים גדולים וידועי-שם
בשעה שהוא יודע מעל ומעבר להם
לא מתחילים אפילו לסכן אֶת
אַתְּ יודעת מה...
ככה אני יכול ללכת תמיד בלב שקט
לכול מקום שתבחרי ושם או שם
לשכב איתך ולהישאר לצידך
כמה שצריך או כמה שתרצי
שזה היינו-הך בלי לסכן את עברך
כי שום חכם גם אם הוא חושד שאני מאוהב בך
לא מעלה בדעתו שיפה כמוך
וחכמה כמוך ועשירה כמוך
תתאהב בכול כוחה בנווד
שהוא גם שוטה מוכח
פשוט לא.
16.9.2011
התפתחויות
כול-כך הרבה זמן חלף מאז
עמדתי לראשונה על הרגליים
וראיתי את התחת של דודה בלומה
בגובה העיניים
כול-כך הרבה זמן חלף מאז
עשיתי את הצעד הראשון
לזרועותיה הפשוטות לקראתי
של אמי
כול כך הרבה זמן חלף מאז
שמעתי לראשונה בדמיוני
את שירת הזמיר של מלך סין
והבנתי שלעולם שלא יכול להיות שום תחליף
לדבר האמיתי
כול-כך הרבה זמן חלף מאז
שאלתי לראשונה מֵאַיִן משתין האווז
ועוד זמן רב היה הדבר
לפלא בעיניי
כול-כך הרבה זמן חלף מאז
נודע לי לראשונה לתדהמתי
שהשמש לא מקיפה את הארץ ושחד-משמעית
רחב הייתה זונה
כול-כך הרבה זמן חלף מאז
הבנתי סופית שאלוהים הוא שֵׁם
של דבר שאינו קיים בשום
מקום ביקום
כול-כך הרבה זמן חלף מאז
נותרתי להילחם בעצמי על חיי
כי גם אבי שנלחם כול חייו
כדי שיהיה לי בטוח אחריו
כבר לא היה
כול-כך הרבה זמן חלף מאז
שמלחמה ואהבה התערבבו לי
עד כדי כך שלניחוחיִך העדינים התלווה
לא פעם טעם של אבק-שריפה
כול-כך הרבה זמן חלף מאז
ראיתי לראשונה מהיכן את משתינה
וזה היה באותם ימים המראה הכי נועז
שראיתי מאז שראיתי לראשונה
כול-כך הרבה זמן חלף מאז
נוכחתי לראשונה שחור קטן
יכול להיות
מרכז העולם
כול-כך הרבה זמן חלף מאז
הלכת לראשונה מחיי ושום עִקְבָה
שלך לא הובילה לשום מקום
שבו דברים ממשיכים להיות
מה שהיו
כול כך הרבה זמן חלף מאז
הפכה נוכחותך בזיכרונותיי
שהייתה נוחה לי פי שישים
מכר ממולא במוֹךְ אווזים
לְאֶבֶן-כָּתֵף מְפָרֶכֶת
כול-כך הרבה זמן חלף מאז
נשטפו וכבו ונבלעו בים הגדול של הזְמַנִּיוּת
האהבה הנצחית הראשונה והשנייה והשלישית ועוד
אבל באופן שמפתיע אותי כול פעם מחדש
אני עדיין מאמין באהבות נצחיוֹת.
22.9.2011
כַּנִּירְאֶה
כניראה שלא נוכל לחיות
בלי הזיכרונות הכואבים
שביניהם יש לא מעטים
שבזמן-אמת של הסיפור הזה
כמעט הצליחו להמית
כניראה שלא נוכל לשרוד
בלי כאילו להשלים
עם המציאות שכרגיל
אוהבת להיות שִטחית
ומתעבת כול מעוף דמיון
כניראה שלא נוכל לנסוק
בלי להעמיד פנים
שאנחנו מציאותיים
לא פחות מכול יצור חֲסַר
נוצות-מָעוֹף כנפי-דמיון
כניראה שלא נוכל לחצות
את המרחק בינינו שנפער
וגדל להיות בין-כוכבי
אם לא נשבור את מהירות האור
שיכול רק מעוף הדמיון
כניראה שלא נוכל לבלום
את התאוצה של הדמיון
מהצד שלי ומשלך
להגשים עוד פעם לפחות
את האהבה הזאת
כניראה שלא נוכל לנחות
בשלום על אדמה בטוחה
כי אין אדמה בטוחה
לא בדמיון ולא באהבה
ואף פעם לא היתה
כניראה שלא נוכל למשול
ברוחנו גם בגיל שבו
מצפים מכול אחד לנהוג
בְּשַׁלְוָה מְלוּמָדָה
ולנשום לאט ולהלך לאט
כניראה שלא נוכל לחזור
בשום צורה לשום מקום
אחרי שנמלא הפעם עד הסוף
את דרישות האהבה הזאת
שהן או למות או לאהוב
כניראה שמה שצריך לקרות
זה מה שיקרה סוף-סוף
ובְשל עוצמת ההתנגשות
של הדמיון במציאות
יסתיים בזה כול הסיפור –
27.9.2011
לְבַד בַּבִּיצָה
"וַיְשׁוֹרֵר לְבָדָד בַּבִּיצָה"
דוד שמעוני (אידיליה)
המשורר ההוא
לא חָרַד מתככנים
לא פָּק מִתוֹקְפָנִים
לא הִתְמַסֵּר לבעלי-שררה
לא הִתְחַנֵף לשופטים
לא הִתְרַפּסֵ לשׁוֹעִים
לא רָפַס משודדים
לא נִרְעַש מרשעים
לא רָפָה מִרְפָאִים
לא רָטַט מרמאים
לא חָשַׁשׁ מרכלנים
לא רָהָה מרודפים
לא רָעַד מקלגסים
לא שִׁקשק מקושרים
לא נִכְנַע לצרים
לא הִתְפָּרֵק מצוררים
לא נִדְהַם מִצְבוּעִים
לא פָּץ מפורצים
לא עָרַץ מעריצים
לא הִתְאַבֵּן מעוקבים
לא הִתְכַּוֵּוץ מנצלנים
לא חָל מנוכלים
לא נָמוֹג מִנוֹגְשִׂים
לא נִבְהַל מנבלים
לא שָׁתַק למתעללים
לא נָס ממתנקשים
לא נֶאֱלַם ממתלהמים
לא נִפְלַּץ ממשמיצים
לא הִתְאַיֵּם ממקללים
לא נִגַּף ממפגעים
לא נָמַס ממסיתים
לא הִתְקַפֵּל ממכשילים
לא הִתְעַרְעֵר ממטורפים
לא נִרְתַּע ממזיקים
לא יָגוֹר ממבקרים
לא נֶהֱמַם ממאיימים
לא קָדַד לכובשים
לא הִתְמוֹטֵט מחתרנים
לא נִפְעַם מחנפנים
לא חַת מחמסנים
לא חוּלְחַל מחלאות
לא שָתַע מזוממים
לא פָּחַד מזֵדִים
לא נָסוֹג מגזלנים
לא נִמְלַט מאלימים
לא יָרֵא מאורבים
לא נִבְעַת מאויבים
לא נֶהֱלַם מִקְרָבוֹת
לא עָרַק ממלחמות
לא בָּרַח מאחריות
המשורר ההוא
היה מודאג רק
(וזה הִפְרָה אותו באופן טִבְעִי)
שמישהו יופיע פתאום
כאילו משום מקום
ויעשה שירים
טובים משלו.
28.9.2011
והיה אִם
והיה אם ישאלו אותי
אם אני אוהב אותך
התשובה תהיה חד-משמעית
כן! ויש סיבות טובות לכך
למשל שעד כה מעולם
לא הייתה לי אהבה כול כך נוחה
כול כך לא סבוכה כול כך בטוחה
בעצמה ובי ובך
למשל שעד כה מעולם
לא הייתה לי אהבה כה מְלֵאת רוך
כול כך מפרגנת ורחומה
לקודמותיה באשר הן שם
למשל בואה מאי-שם לא צפויה
בדיוק ברגע הנכון
בדיוק אל המקום שבו חסְרה
ובעוצמה הכול-כך נכונה
למשל שמהרגע הראשון
ידעה כול מה שבעולם עלַי
כאילו מוצאה מכול מקום
ומכול זמן ומכול חי
למשל מעוד סיבות רבות
רובן לָנֶצַח בלתי-ידועות
שבלעדיהן אהבה לא יכולה
אפילו להתחיל להתהוות
סיבות שבגללן גם אי-אפשר
לעולם לגמור לומר
לא במילים ולא במנגינה
לא בציור ולא בכול השאר
מה זאת אהבה –
30.9.2011
| 
