הִצְטַדְּקוּת
לאורך היום הארוך ביותר בשנה
את טובה מדי בשבילי
ובמבט מפוכח
נִרְאֶה שזה לא יתאזן
לָנֶצַח וכול זמן יתאים
שתקומי ותלכי –
לשנינו ברור כמו אוויר
ששטף אותו גשם שוטף
שהוצפנו תשוקה זַלְעָפִית
ואין מה לסמוך על זה
כי כשהתשוקה תִתְמַתֵּן
תִשְׁתַּכֵּךְ תידום תִתְאַבֵּן
וזה מה שתמיד מתרחש
מה יצדיק את הישארותך?
מה מצדיק את הישארותו
של עָרוּץ אַכְזָבִי בַּמדבר
בשיאם של ימות החמה
כשהכול בו יָבֵשׁ וְחָרֵב?
כן-כן התקווה הטבעית
שחורף חדש יציף
ת'ערוץ שֶׁיָבַשׁ וְחָרַב
ויגרום לו לשצוף שנית
זה נכון לגבי נחלים
אבל מה לנו ולהם
הם לא ואנחנו כן
יודעים מה שאנו יודעים...
את טובה מדי בשבילי
אז כדי להקדים רפואה
לאותה דעיכה אכזרית
הצפויה לכול תשוקה
מוטב שתלכי כבר עכשיו.
21.6.2010
פגעי הזמן
עד שעובר יום אחד בלי אהבה
נדמה שמזדחלת לפחות שנה
ואז יורד בזחילה לילה בלי אהבה
והוא זוחל והוא רוֹמֵשׂ והוא מתנחל
תחת אַבְנֵי הַדַּקּוֹת וְסַלְעֵי השעות
כמו נחש חולה שלא מצא מחבוא
טוב יותר להסתתר בו עד שיבריא
אִם בכלל
וזה המצב גם כשיש אהבה אבל
בין הנאהבים והנעימים מפרידים
שִׁבעה נהרות ושבעה אגמים ושבעה ימים
ושבעה הרים ושבע בְּקָעוֹת ושבעה מִדְבָּרִים
או אפילו רק מחסום אחד וגדר אחת
מעשה ידי בני-אדם נְחָשִׁיּים חובבי מחסומים
וגדרות והפרדות ושאר רָעוֹת חולות
המחליאות ומבזות את כבוד האדם וחֵרוּתוֹ
וזה בימים ולילות אלה המצב
המקולל והאומלל שגם אנו אשמים בו
אשמת היושבים ואינם עושים
להפוך שמיים וארץ
ולדפוק ולזרוק
לכול הרוחות
את ההשגחה התחתונה
כי הרי עליונה אין.
25.6.2010
