עָשָׁן
"מִי זאת עולָה מִן הַמִּדְבָּר כְּתִימְרוֹת עָשָׁן"
שה"ש 3, 6
זה לא יכול להימשך
כך לָנֶצַח
ואם זה לא יֵחָתֵךְ
לכאן או לשם במהרה בְּיָמֵינוּ
יָמֵינוּ יישארו אחרינו
כמו אדמה חרוכה שרק עָשָׁן
עוד עולה ממנה פה ושם –
זה לא יכול להימשך כך לנצח
גם כי בכול היקום כולו
אין שום דבר שיכול
חוץ מהזמן עצמו
אבל גם לו יש מיגבלות
כמו למשל: אין לו שום כוח
על מי ועל מה שאינו –
זה לא יכול להימשך כך כאילו
אִם נשב ולא נעשה
התנאים מעצמם יבשילו
והכול בסופו של דבר יסתדר...
לא! כי שום משך חיים לא מתאים
למשחקי הבשלת תנאים
ולהִסתדרויות שמִסתדרות מעצמן –
זה לא יכול להימשך עוד יום
ועוד יום ועוד יום
כי העבר כבר מאיים
להיות רוב
והעתיד מתחיל לתרץ
למה אין לו עתיד
(למה באמת?)
זה לא יכול להימשך בלי להשתפך
לְים כחול או אדום או שחור
כמו רוב הנחלים
או להיסתם ולְהֵיהָפֵךְ
לאיזור בעייתי של ביצות
ולא את זה אמורים לִרצות כשעדיין יכולים
להגיע ולהִשְׁתַּפֵּך בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה זה לזו...
זה לא יכול להימשך כמו שזה
אבל עובדה שזה מה שזה
ומה שקורה
חוזר וקורה וחוזר וקורה
וחוזר וקורה
ומה אנחנו עושים עם זה
זוהי השאלה –
כן. אילו יכולתי לעשות
מה שאני רוצה כמה שאני רוצה
ההרים היו באמת מתחילים לרקוד
והגבעות להתמוגג
הים היה נסוג לאחור
בין שהוא כחול או אדום או שחור
ואת היית חוזרת ואומרת
שמעולם לא הצלחת לגמור
יותר טוב מזה –
ויכול להיות שכול זה לא קרה
בסופו של דבר
מפני שלא הסברתי את עצמי נכון
או לא הובנתי נכון
ולא הובנתי נכון
ולא הובנתי נכון
עד שהעתיד איבד את השילטון
והתחיל לאבד מידי יום ביומו
גם את זכותו להתקיים.
כ"ד באב – 24.8.2011
אחריות שילוחית
"אחריות-שילוחית חלה על כול בעלי השררה, בין שנקבע כך בחוק ובין שטרם נקבע"
[צדק פואטי]
לפעמים מילה מיותרת
יכולה להרוס שיר שלם
שהיה קרוב ליצור רֶטֶט
גם בְּלב שמזמן התאבן
לפעמים גם מילה חסרה
יכולה לְחָרֵב שיר שלם
ובגללה כול הנאמר
לא אומר בסופו של דבר
שום דבר –
ובכלל: כול מילה עלולה
להיות מאוד רעילה
להמית במקום להחיות
כשהיא לא במקום הנכון
זה נכון לגבי בריאת שיר
זה נכון לגבי כול בריאה
שמעשה או מחדל
ישיר או עקיף
יהפוך אותה למידבר –
לכן מי שבורא דבר-מה
אחראי על מלוא תפקודו
גם כשאותו נברא
עומד כבר ברשות עצמו
זה יכול להיות דבר חי
או צומח או דומם
זה יכול להיות עומד
או זורם או מסתובב
זה יכול להיות כול דבר
זה יכול להיות כמו מי
שקורא את זה כאן ועכשיו
זה יכול להיות על עצמי
או עליך או עליו
אבל מה שזה לא יהיה
אם זה עורר מתים
או רק הרטיט איזה לב
זה שכרי והוא כול-כך שווה
שאני לא זקוק ליותר.
כ"ט באב – 29 באוגוסט 2011
{"המלך יכול לעולל עוולה, נשיא יכול לעולל עוולה, ראש-ממשלה יכול לעולל עוולה, שר יכול לעולל עוולה, ממשלה יכולה לעולל עוולה, בית-משפט יכול לעולל עוולה, אפילו אלוהים, אילו היה קיים, היה יכול לעולל עוולה גם מבלי להיות כול-יכול, מתוך פזיזות ו/או רשלנות ו/או טמטום, ואפילו בכוונה-תחילה, במעשה או במחדל, ישירות ו/או באמצעות שלוחים" [תיקון עממי לכול החוקים, התקנות, הכללים, הוראות השעה והצווים הנוגעים לאחריות שילוחית]}
באהבה ובמלחמה
"All is Fair in Love and War"?
כשבני זוג מתחילים לא לדעת
אם הייתה ביניהם אהבה
אין סיכוי בעולם שהדלעת
תהפוך שוב למרכבה –
איך אפשר להתחיל לא לדעת
דברים שצרבו תודעה
ובשר ודם – והפכו
פעם שניים זרים לאחד?
מסתבר שאפשר – ועובדה
שבאהבה כמו במלחמה
הכול צפוי מלבד
מה שלא נִצְפָּה ...
כשבני זוג מתחילים לא לדעת
מה הם רוצים זה מזה
זה סימן שהגיעה העת
לקום ולהיפרד –
ישנן פרידות בְּהַשְׁקֵט
וגם פה ושם בְּבִטְחָה
וישנן (והן הרוב)
שרק במלחמה
וממש כמו במלחמה
שגם בה לא הכול מותר
אף צד לא באמת שומר
על כללים כשהכול בוער –
כשבני זוג מתחילים לא לדעת
מה הם עושים זה עם זה
טוב עושה מי שקם בשקט
ומסתלק ל... הכי רחוק
בלי להשאיר עֲקֵבוֹת.
31.8.2011
סבירות גבוהה
"טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּיבּוֹר, וּמוֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלּוֹכֵד עִיר"
משלי י"ו, ל"ב
אני עד כדי כך סַבְלָנִי
עד כדי כך מְאוּפָּק
עד כדי כך מַמְתִּינָן
עד כדי כך אֲרִיך-רוּחַ
עד כדי כך יודע לְחַכּוֹת
עד כדי כך כובש יֵצֶר
עד כדי כך לא דוֹחֵק אֶת הַקֵּץ
עד כדי כך נושא מֶשֶׁך-זֶרַע
עד כדי כך לא נִלְאֶה מִנְשׂוֹא
עד כדי כך מַתְמִיד
עד שלא אתפלא אם אהיה
זה שישכב איתך אחרון.
2.9.2011
פרי הדמיון
פְּרִי הַדִּמְיוֹן שטעמתי אצלךְ
היה הטעים ביותר מִבֵּין
כול הפירות שטעמתי מאז
ביקורי הראשון בגן-עדן;
פירות דמיון מסוגים שונים
טעמתי לאורך חיי
לא כולם היו עָרֵבִים לחֵיך
אף אחד לא עָרַב כמו שלך:
שלך היה גם הכי ריחני
וגם עד-כדי-כך משכר
שאיבדתי דרכִּי לימים רבים
בצאתי מִגַּן-עֲדָנךְ
כן.ימים רבים לא מצאתי אֵיך
לחזור לִמציאוֹת יומיומית
ותָעִיתִי לשמאל ותעיתי לימין
ושום כיוון לא פִּיכַּח
והלכתי סחור-סחור שוב ושוב כשיכור
לא מיין ולא מעָרָק
כי שיכרון חושים שכזה קורה רק
מִפְּרִי דמיון טהור
אולי לא תאמיני אבל גם כיום
וחלפו כבר שָׁנִים עַל שָׁנִים
אני חש לפעמים באותו שיכרון
מִפְּרִי אותו גַּן-עֲדָנִים
זה בא לי לרוב בעונות הנשיבה
של רוחות הזיכרון
שתמיד מְעָרְבוֹת מציאות בדמיון
ומקשות על כול הפרדה
לכן לקח לי שָׁנִים על שנים
לבדוק מֵעַל וּמִתַּחַת
ולקח לי אלף שירים להבין
שגם במציאות וגם בדמיון
אַתְּ האַחַת.
9.9.2011
מקרה עין
"ואולי לא היו הדברים מעולם"
רחל
ואולי שם ואז עלתה המציאות
על כול יכולות הדמיון
של אותם שאינם יכולים להיות
בו-זמנית עֵרִים ולחלום –
אולי שם ואז זו היתה אהבה
גורלית שכמותה יכולים לחוות
רק אותם שאינם יכולים לחיות
בלי אהבה גורלית –
ואולי כול אותם שחושבים שמופרך
ולא כך או בכלל לא היו הדברים
פשוט לא יודעים מה שאנו יודעים
ושלעולם לא נשכח.
11.9.2011
