|
קָפֶה
במקומות ההם ובזמן ההוא
נאלצתי להיות עֵרָנִי כמו נמר
לֵילוֹת כַּיָּמִים וימים כלילות
כדי לפחות לשרוד
והייתי שותה בכול הזדמנות
קפה שחור בחוזק כפול
מומתק בחמש כפיות סוכר
בדמיוני כמובן
כי קפה וסוכר כמעט לא היו
במקומות ההם ובזמן ההוא
וגם פַּת הבַּג הייתה בִּמְשׂוּרָה
ורק דמיון לא חֲסַר
ובעצם לא רק דמיון לא חֲסַר
כי עד כמה שזה יִשָּמַע מוזר
נשפכו שם בשפע דם וזיעה
והיו שעשו מהם הון עָתֵק
כי גם אז היו כמו כאן ועכשיו
סרסורי הזיעה סוחרי הדם
החיות הטורפות שבלשון נקייה
מְכוּנוֹת "בני-אדם"...
אז מה המסר? מה המסקנה?
שֶׁלמין האנושי אין תקנה?
שבני-אדם רגילים יכולים להפוך
פתאום לחיות טורפות?
אם זה המסר אז חבל על הזמן
כי הדברים ידועים מאלף עד תו
לכול מי שלמד תולדות האדם
ובמיוחד לכול מי שכמעט נטרף...
לא. אין שום מסר ואין מסקנה
רק עובדות. עובדות ותו-לא:
במקומות ההם ובזמן ההוא
כשהדם נשפך כמו זיעה
קפה שחור בחוזק כפול
שהומתק בחמש כפיות סוכר
הצליח לשמור על ערנות
גם כשהיה רק מדומיין.
15.7.2010
באש או במים
כשאהבה נגמרת
וזה הרי קורה הרבה
בכול העולם בכול רגע
יש שתי אפשרויות:
האחת – לקום וללכת
השנייה – להישאר
ולהמשיך בלעדיה
וזה לרוב מה שקורה...
אם להמשיך בלעדיה
אז יש שתי אפשרויות:
האחת – פשוט לשתוק
השנייה – לסכם סיבות
ולרוב יש מספיק סיבות
שבזכותן שווה
להמשיך אות באות כמו שזה
עד המילים האחרונות
ואם לקום וללכת
אז יש שתי אפשרויות:
האחת – לפרק בשקט
השנייה – להפוך עולמות
אם לפרק בשקט
אז יש שתי אפשרויות:
האחת – כמו בסתיו שלכת
לאט-לאט לנשור
השנייה – לחכות שקֶרַח
עבה יכסה ת'נהר
ואפשר יהיה לָבֶטַח
לעבור גדה מעליו
ואם להפוך עולמות
אז יש שתי אפשרויות
אבל שתיהן איומות
ועליהן מוטב לא לחשוב
אם לא לחשוב אז נותרת
רק אפשרות אחת
לנשק לעצמנו בתחת
אבל לא כול אחד אקרובט.
16.7.2010
| 
