|
כ"ט
לשרי
אַת גָּדַלְת וְיָפִית וְהִשְׂכַּלְת
מִכול מלמדיִך
אבל מעולם לא נָשָׂאת
אֶת אפך לשמיִם
אבל מעולם לא שאלת
אֶת ראי-הקסמים בחדרך
אִם יש בעולם כולו
יַעלַת-חֵן מוצלחת מִמך
ולמרות שמִשחר ימיִך
אַת הולכת מֵחַיִל אֶל חַיִל
ובצדק נישאת על כפיים
אַת נִשאַרת עם הענווים
ועל כך תבורכי שבעתיים
כִּי הֵם יִרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ.
7.11.2008
.............................................................
כבר לא תמימה
אל תנסו למכור לי חלומות
חבל על זמנכם וחבל על זמני
אני כבר לא ילדה עם שתי צמות
שמשחקת בקלאס וחמש אבנים
אני כבר יודעת מזמן שאלוהים
הוא לא סבא-טוב עם זקן לבן
שהמציא את הפרחים והפרפרים
ואוהב במיוחד את ילדי הגן
אל תנסו למכור לי אמונה
בבני-אדם ובייחוד לא באותם
רודפי כבוד ושְרָרָה ומִשְׂרָה
שמנהלים את העולם
אל תנסו למכור לי תקווה
שדברים יכולים להשתנות לטובה
אם נותנים להם את הזמן ומקווים
שהם ישתנו לטובה
אל תנסו למכור לי אהבה
כי הרי ביסודו של דבר
כולם רוצים לזיין
ובזה זה מתחיל ובזה
זה ניגמר
אל תנסו למכור לי חלומות
על פִּיוּס ושלום
אני כבר מלאה מציאוּת
עד אפס מקום.
15.11.2008
........................................
בָּחַרְתִי בְּךָ
מוסיקה: עיתאי סובול
http://www.sobolmusic.com//
"דָּרַך כּוֹכָב מִיַעֲקב"
נאום בלעם, במדבר כ"ד, י"ז
בסופו של יום בחרתי בְּךָ
להיות כוכב חדש בְּשמַי
שמהם תוכל לדרוך בחשאי
בְּגַּנֵּי עֲדָנַי אחרֵי כול שקיעה
בסופו של יום בחרתי בְּךָ
כי ידעתי עליך דבר אחד
שגם כשתהיה כוכב חיי
לעולם לא תִתנשא עלי
לעולם לא תזכיר לי לילות חשוכים
שבהם איבדתי לא רק את דרכי
לעתיד אלא גם לעבר
וְנִשארתי תקועה במחשך
לעולם לא תגיד לי "אמרתי לָךְ!"
גם אם אֶטְעֶה ואֶתְעֶה שוב ושוב
למרות שֶׁזָהַרְתָ לי וְהִזְהַרְתָ אותי
ולכן לא היה ואין כמוך אהוּב
עָלַי מכול הכוכבים ביקום
וגם אם תדרוך ממני ובי לילות שלמים ותקום
לפני כול זריחה ותיעלם למקומך אי-שם
במרחקי אין קץ או אפילו בשמיים אחרים
אני אבין ואני אדע ואני אאמין
שתמיד תהיה שם בשבילִי או לפחות גם
בִּשְׁבִילִי –
19.11.2008
.......................................................................
לְקָחִים מחֲצִי הַגְּמָר
ל-ת.ס. בַּעֲלוֹתֵנוּ לגמר
זה ברור שצריך לנצל כול רגע
כדי לייצר זיכרונות טובים
כי הרעים גם בזמן רגיעה
נועדים בחשאי מזדווגים מתרבים
זה ברור שצריך לנצל כול רגע
כדי לחשוב איך לא להיות
בְּהֵמָה גַסָּה אוֹ חַיָּה טוֹרֶפֶת
או סתם שמוק מצוי כמו אַלְפֵי רְבָבָה
זה ברור שצריך לנצל כול רגע
כדי לעשות אהבה – כלומר:
לבוא בנחישות מעודנת ברגש
לְצַפּוֹת לְזוּז – לָתֵת תַּרְטֵימָר
זה ברור שצריך לנצל כול רגע
כדי להיות מוכנים לַרגע הבא
כי הזמן שעשוי להיות אָח ורֵעַ
עלול גם להיות בִּן-יוֹם פֶּגַע רַע
זה ברור שצריך לנצל כול רגע
כי בכול מקרה אין תחליף לַזמן
וכשהוא נִגמר הוא נִגמר לָנֶצַח
בלי כלום בְּלִי זְכוּת שִׁיבָה.
24/12/2008
...............................................................................
איך יודעים?
"בארבעה ביוני
על קו התפר הדמיוני
בין האביב והקַיִץ
שתי ציפורי אהבה"
אימאן עספור
בְּזוֹ אַחַר זוֹ אַחַר זוֹ כְּמוֹ
דוגמניות מנוסות, זריזות,
ארוכות רגליים, ידיים, אצבעות,
ציפורניים, צווארים ומה לא
כשהן פוסעות על המסלול
זקופות מבטים, זקופות גֵּווים,
זקורות אַפִּים, סנטרים, שדיים
באיפוק מְשַׁתֵּק, מְעַקֵּד, מנקר עיניים
עד שהן נעלמות מאחורי הקלעים
ושם... במהירות מפליאה מחליפות
בגדים עליונים, תחתונים, פֵּאוֹת
נעליים, אֶצְעָדוֹת, צמידים, טבעות ומה לא
איך יודעים?
כי לפני שמספיקים לעצור כוח
כי לפני שמספיקים לחפש דופי
בְּמַכַּת-יופי שאין לה הסבר כי
היא פוגעת בְּלֵב-לִבּוֹ של המוח
ולמטה מזה ולמטה מזה ולמטה
מִזֶּה
הן חוזרות בזו אחר זו אחר זו
ברצף מסחרר, מדהים, מהמם, מטמטם
מפיל, מביס, דורס, רומס – כאילו
מדובר עדיין בסיבוב ראשון ולא
בשביעי של בליץ אבל מי סופר
מי מונה מי מחשב מי מסכם כשאין
שום כוח שום רצון לְרַסֵּן, לְהָאֵט, לְמַתֵּן,
לִבלום, לעצור, לחשוב בְּהִגָּיוֹן... ובעצם
למה לחשוב, למה להרהר, למה לבקר,
למה לערער למה לחתור תחת הַקֶסֶם
תחת הַכֶּשֶׁף תחת הַנֵּס
תחת החיבור הַפִּלְאִי בין המציאות
והדמיון (או תִקראו איך שתרצו
לשבע עונות אהבה בזו אחר זו
כשכול אחת מפתיעה יותר
מקודמתה ביכולת לעורר
תשוקה לחצות את גבול
עשרת הסקרנויות, כולל
זו שהרגה את החתול...
אבל זה כבר סיפור אחר).
24.1.2009
| 
