אני לעולם לא אודה
מרצוני החופשי
במעשים שלא עשיתי
לא במעשים רעים
שלא עשיתי
ולא במעשים טובים
שלא עשיתי

מעשים טובים
השתדלתי כמיטב יכולתי
לעשות בסתר
כי ככה לימדוני משחר ילדותי
אבי ואמי
הנאהבים והנעימים
שאהבתם מלווה
ושומרת עליי
בכול דרכי
ומחיה את נפשי
במצבים אבודים
בכוח על-אנושי
ולכן בכול רגע ורגע מחיי
זיכרונם לברכה

למרות הכול
אם יצליחו זדים ועוזריהם
בשיטות ובאמצעים
ששום אדם שפוי
לא יכול לעמוד נגדם
לכפות עלי
להודות במעשים שלא עשיתי
יופיע בעקבותיי
במוקדם או במאוחר
צדק פואטי
לנקום את נקמתי
באופן הכי אֵימְתָנִי
שאדם מוטרף יכול
להעלות בדעתו
 
נכון
אפילו במלחמה
לא הכול מותר
אבל אחרי מלחמות
הודיתי תמיד
מרצוני החופשי
בכול המעשים הרעים
שכן מותרים
כי את אלה שלא מותרים
לא עשיתי עד כדי סיכון חיי
כמו אידיוט
למרות שהבטחתי לאהוביי
לעשות כמיטב יכולתי
להישאר בחיים

אבל
אם עשיתי
באיזשהו אופן
משהו רע
למישהו טוב
מקרוב או מרחוק
ישירות או בעקיפין
ומשום מה אפילו אני עצמי
לא יודע על כך דבר
ואולי גם
לא אדע על כך לעולם
אני מתנצל בזאת
ומבקש סליחה ומחילה
בכול לשון של ריצוי
בכול נימה של פיוס
ובמלוא מובנן ויכולתן
של מילים
 
ועִם זאת
כול נדריי ושבועותיי
והבטחותיי וגזֵרותיי
ונידויי ואלותיי
ואיסוריי וחרמותיי
וחובותיי וְיִסּוריי
גם על אחד מהם
לא התחרטתי
ולא הצטערתי
והם לא חָדֵלִים ולא בְּטֵלִים
והם יהיו שרירים וקיימים
עד קץ הימים
בתנאי מפורש שלא נעשו
בִּשְׁגָגָה

נפלאות העומק האסטרטגי

העומק האסטרטגי שלה היה רב

מצפון מדרום ממזרח וממערב

והיו לה גבולות בטוחים

עד כדי כך שרק מתי-מעט

שהיו אמיצים במיוחד

או מטורפים במיוחד

העזו לחפש נקודת תורפה

ממנה יוכלו לחדור לתוכה בליל  חשיכה

וסוֹעָה וסופה וסער ופרץ וגשם זלעפות

כשהארץ כולה רועדת מקור

ואפילו כלב שמירה מיומן ונאמן לא מוציא את אפו

מפתח מלונתו כדי לרחרח מי בא

ולהשמיע נביחה חטופה כדי להזכיר

שהוא קיים

אין בעולם

נפש נאמנה יותר לאדם מנפשו של כלב

ואת זה אמור לדעת כול מי

שחווה אפילו פעם אחת בחייו

נאמנות מוחלטת כזאת

אבל נחזור לעצם

העניין שלפנינו:

גם עורפה וגם אגפיה היו מוגנים

לא פחות מחזיתה

באופן מובהק ומדויק וברור

בשילוב מתוחכם של אמצעים קטלניים

טבעיים ומלאכותיים

כך שכול ניסיון חדירה

היה צפוי להסתיים

באבידות כבדות מנשוא

תרתי משמע

ולא פלא

שאפילו חשיבה על חדירה

הסתיימה תמיד

בתסכול עמוק

ויוֹק

עד כדי כך יוק

שאילו הציע מישהו לנקוט

באמצעים שהצליחו

במקומות אחרים

בזמנים אחרים

כמו למשל

"סוס טרויאני"

הוא היה גורם לרוב שומעיו

להשתין במכנסיים ולהזיל דמעות

מרוב צחוק

אבל תמיד היו נמצאים כאלה

שהיו מתייחסים להצעה ברצינות תהומית

כי לא למדו דבר

ולא שכחו דבר

וגם זה לא מפליא

כשרואים במבט לאחור

מי הם ומה הם

המנהיגים הגדולים

והמצביאים הגדולים

או להפך...

כמובן שמבט לאחור

מתאפשר רק לאלה שהצליחו לשרוד

את המהלכים ההיסטוריים

של מנהיגים גדולים

ומצביאים גדולים

שעדיין נחשבים לכאלה

או כבר להפך...

גם אלה שהצליחו לשרוד

אהבות גדולות

יודעים ששום דבר בהן

לא ברור ולא מובן

ולא מובהק ולא מדויק

ושכמו במלחמות גדולות

עומק אסטרטגי ומיטב כלי הזין

לרבות ניסיון מוכח בהפעלתם

באימונים או מוטב במלחמות קודמות

לא מבטיחים אפילו

ניצחון פירוס

ולפעמים גם אין בכוחם למנוע

תבוסה מוחצת

שאין ממנה תקומה

כן. זה מה שגורם לי להשתומם

במשך כול השנים

על כך שאני עדיין כאן

ויכול לספר לכם בפרוטרוט

איך שרדתי שלוש מלחמות גדולות