|
אין מצב
"הכול עכשיו במצב כזה"
אחד העם
מה שאנחנו עושים עכשיו זה הרֵי
בזבוז זמן נורא שיכולנו להרשות לעצמנו
רק כשהיינו באמצע שנות הָעֶשׂרֵה
וכבר אז זה לא היה בחוכמה
כי כול יום שעבר לא חזר ואיננו
לְעולם כאילו בלעה אותו האדמה –
מה שאנחנו צריכים לעשות עכשיו
זה לדהור זה לזרועות זו יומם ולילה
במהירות חסרת-רסן כמו באותן שנות חשק
ראשונות שהיו מהממות מכול כיוון ובכול מצב
עד כדי להשיב רוח ולהוריד גשם
במקומות שרוח לא נשבה וגשם לא ירד
מאז שמשה עמד על פסגת נבו
והשקיף על הארץ שאליה לא יבוא –
אֶת זה שאנחנו יודעים להזדיין בסבלנות
חסרת תקדים במשך שנים על שנים
להסתפק בְּמוּעָט שֶׁבְּמוּעָט כמו נוודים; לדמיין
שהוא מחזיק את המרובה בביצים ולהתמקד
בעבר ובעתיד כאילו אין הווה
כבר הוכחנו לא פעם ולא פעמיים
באופן שמחזיק לא רק מַיִם אלא גם
בשר ודם
אבל כמה בשר ודם יש למי
שזמן כה רב לא אכלו
מפרי עץ החיים ולא שתו
ממעיין הנעורים
אה?
אה?!
אה!!!???
מה גם שהאביבים והסתווים כבר לא רק רצים – עפים
במהירות שכְּמותה אין מֵעֵבֶר לארצות החום
ומשאירים לנו אחריהם חורפים וקֵיצִים
צפופים סרוחים מִשְׂתָרְכִים לְאִטָּם
יְבֵשי חציר וּנְבוּלֵי צִיץ
ומרחבי-מִחיה טְרוּשִׁים לעייפה
עד כדי לְסַכֵּל כול סִקּוּל
ואם לא די בזאת להתיש
אפילו את רוחם של אוהבים צעירים
שסבלנותם לא מגיעה אפילו לקרסוליה
של סבלנותנו; שההסתפקות במועט היא מהם והלאה;
שהעבר והעתיד נוגעים להם בקושי לקצה התחת; שהאל
היחיד שלהם מורכב מזיונים מזדמנים
ושאיפה למה שיותר מזומנים במה שפחות זמן – אז במה
די?
10.6.2011
בלי
בלי תנאים
מוקדמים או מאוחרים
בלי אִם
בלי מעצורים
בנאמנות תמידית
גם כשהייתי רחוק
מֵעֵבֶר לַגְּבוּלִין
ולא היה ידוע
מתיי אחזור
ולא היה בטוח
שאחזור ואיך
ומה אצטרך
ולא הייתה פעם
ולא היה מצב בְּלִי
גילויי שמחה לקראתי
ולא היה רגע
במשך כול השנים
בלי השתוקקות
להיות איתי
ללכת אחריי
באש ובמַיִם
בבריאות ובחולי
בטוב וברע
עד קצה העולם
בלי להתלונן
בלי אֲבָל
בלי אִילּוּ
בלי סְיָגִים
כאלה ואחרים
בלי צורך לנהל
משא ומתן
ישיר או עקיף
כדי לסלק מכשול
כזה או אחר
או גם וגם
בכול מזג אוויר
ותנאי ראות וכו'
בלי לשאול
לאן
ומה הסיכוי
שנגיע אֵי-פַּעַם
לִמְנוּחָה וּלְנַחֲלָה
כן
היא באמת
אהבה אותי
מההתחלה
ועד הסוף.
14.6.2011
כיבוש נאור
"לפני שיהיה מאוחר מדי – יהיה מאוחר" [מעוּבדות החיים]
מי שלא יָדַע אז – כדאי שיֵדע לפחות עתה:
לא הייתה דרך אחרת לכבוש אותה
מלבד לזרום אליה לעולם
כמו נהר שנשפך תמיד לאותו ים
לא הייתה דרך אחרת לכבוש אותה
ואם הייתה היא בצדק לא נוסתה
כי כמו נהר שנשפך תמיד לאותו ים
הכי טבעי היה לזרום אליה ובה
דרך אחרת לא נוסתה
גם כי כאז כן עתה
הכי טבעי היה לזרום אליה ובה ולהיטמע
לאט אבל בטוח בתוך עצמה
גם כי כאז כן עתה
כול שפיכוּת כמו של נהרות לימים
או כמו איתה בתוך עצמה
עדיפה אֵינְסְפוֹר מונים על שפיכוּת-דמים
כי כול שפיכוּת כמו של נהרות לימים
תמיד ניתנת להתפלה
בניגוד גמור לשפיכוּת-דמים
שהיא לעולם בלתי-הפיכה
תמיד ניתן להתפיל
מֵי נהר שהפכו לְמֵי-ים
אבל לעולם לא ניתן להציל
דם שנשפך באוויר בים או ביבשה
לא ניתן להציל – זאת עובדה
שום תּוֹרָה אחרת מעולם לא עבדה
לא באוויר ולא בים ולא ביבשה
מי שלא יָדַע זאת אז – כדאי שיֵדע לפחות עתה
(לפני שיהיה מאוחר מדי).
17.6.2011
| 
