|
אֱמֶת לַאֲמִיתָּה
"Patriotism is a pernicious, psychopathic form of idiocy"
George Bernard Shaw 1856-1950
מעולם לא רדפתי כבוד ושררה
ולא הִתְאַוֵּויתִי להיות בעל-הון
מעל ומעבר להון-אהבה
שכול מי שיש או היה לו אותו
יודע שאין לו עֲרוֹך
מעולם לא יצאתי לכבוש לי מקום
שרק בו ארצה לחיות ולמות
כי תמיד נראה לי טבעי וחשוב
להיות אזרח העולם כמו
למשל ציפורים נודדות
ואני יודע שזה לא פשוט
להיות אזרח העולם
כי העולם מיושב ברובו
על ידי פטריוטים אידיוטים
שהופכים כול חֶלְקָה חופשית לִקְּדוֹשָׁה
ומי שיודע יודע שקדוּשה היא המצאה
ההמצאה המפחידה ביותר בעולם
אחרי המצאת האלים כמובן לרבות האל האחד
שהוא פיתוח יותר מאוחר אבל קוֹרַץ
מאותם חומרים עצמם
והוא מקור פרנסה עצום ורב
לכוהנים, כוהנות, לְוִיִּים, לְוִיּוֹת ושאר
טיפוסים טפיליים שטפילותם אומנותם
מאז ומעולם וכול עוד ימצאו בעולם
הדיוטות שיקנו את מרכולתם שֶׁבִּשְּׁמה
הועלה על המוקד כול מי
שלא חזר בו בפומבי לאחר שגילה
לבני האדם שהארץ אינה מרכז היקום
שאלוהים הוא פשוט לא כלום
ושרק רמאים משמשים כשליחיו
כול מי שראה מחנה השמדה
ראה את ההוכחה ואם אינו מטומטם
הבין מיד כמה קשה וכמה מסוכן
להיות אזרח של ארץ אחת
קל וחומר – אזרח העולם
והנה ממש בימים אלה אפשר לראות
יוֹרֵי סיסמאות "נטע זר – לך מכאן!"
או "טוב למות בעד הארץ!" או גם וגם
שרק במקרה הטוב הם עוד לא יורים
כדורי עופרת יצוקה
וגם זה יקרה בסופו של דבר
כמו שקרה בסופו של קודמו
וכמו שקורה בכול מקום שבו
רודפי כבוד ושררה וממון
תופסים שִלטון.
31.7.2010
אִילּוּ
"אילו אני הייתי המחזאית הייתי נותנת לדמויות הזדמנות נוספת"
אימאן עספור
אילו יכולנו להיות שוב בני עֶשְׂרֵה
מה היינו עושים אחרת?
היינו מנסים לשנות רק את מה שאפשר
משלימים מראש עם מה שאי-אפשר?
היינו אוהבים יותר ושונאים פחות?
היינו חושבים פעמיים ושלוש ועוד
לפני שהיינו מחליטים איך הכי טוב
לשרת את המולדת הזאת?
היינו הולכים שוב ליחידות קרביות
או שהפעם היינו בוחרים להיות
פציפיסטים גמורים או לכול היותר
לגרבץ באחד מבסיסי הַקְרָיוֹת?
ואיזה מקצוע היינו בוחרים ללמוד?
שוב מתמטיקה ופיסיקה או דווקא
תיאטרון כי הרי כול העולם במה
וכול הגברים והנשים לא יותר משחקנים
ואת זה טוב היינו עושים אם היינו מפנימים
כשנאלצנו לשנן את המונולוג של ז'אק
כדי לזכור בשפת המקור
שהכול ניגמר בקאק –
אז מה? לצאת מחדש לדרך
כדי לעבור אולי קצת אחרת
את שִׁבְעַת שְׁלַבֵּי החיים
או להגיד what the fuck
להעיף את כול הנכסים והשומנים
ולהקדיש בקלילות את שארית הזמנים
למה שבלשון ישירה נקרא לזיין
ובעקיפה – לעשות אהבה. אָמֵן!
4.8.2010
מִקְרִיּוּת מְשׁוּנָּה
אי-אפשר לומר שלא אהבנו
כי היה לנו יותר מטוב יחדיו
ובקצב משוגע פרחנו
יחד גם בחורף הכי קר
אי-אפשר לומר שלא עשינו
תַ'פֵּירוֹת הכי משובחים
כי כשפרחנו הפרחים היו
גם יפים גם עמידים
ובינינו מעולם לא העמדנו
שום פנים בשום פנים ואופן
שאנחנו לא יודעים מה שאנחנו כן
או יודעים מה שאנחנו לא
אבל מעולם גם לא שאלנו
את עצמנו איך קרה
שאף פעם לא באמת הפכנו
כמו באגדות לגוף אחד.
4.8.2010
ככה זה
אילו הספקתי לומר לך
כול מה שהייתי צריך
היו עכשיו פני הדברים
נראים שונים בתכלית
אבל התנאים לא הבשילו
כשהיו בשיא עונתם
ואחריה הם התחילו
להיות פשוט לא לעניין
זה טיפשי לומר זאת עכשיו
אבל מעונה לעונה
זה עוד יותר לא שייך
אז מה שנותר לי ולך
לומר אם בכלל מאז
זה: מה שהיה היה.
5.8.2010
אה?
בקצב הולך וגובר מקלקלת
המדינה הרקובה כול חבל-ארץ
שעוד לא נוּגע ברקב ובנמק
ועדיין נותן מרחבי מחיה
לאדם לחיה ולצמחיה
על יערות אין כבר מה לדבר
ופחות ופחות על שדות וכרמים
וְקָרֵב מאוד יום ששִׁבעת המינים
יֵרָאוּ בעיקר בתמונות ישנות
ובבתי-נְכוֹת
מי ירצה אִם יוכל לא
לחיות בְּאֶרֶץ נַחְס
ששדותיה היו לְמִרְמָס
רגלֵי סרסורי נדל"ן
ונחליה בִּיבֵי-שְׁפָכִים
מי אִם יוכל לנוס על נפשו
יישאר לחזות בחורבן הסופי
של זו שהייתה בעבר לא רחוק
אפופת ניחוחות פרדסים באביב
וחריש וקציר ודַּיִשׁ
מי מבני הדורות הבאים
יבחר להקים פה בית
ויביא בדעה צלולה
מכול המקומות דווקא כאן
ילדים לעולם?
ומה יְשַנֶּה בסופו של עניין
איזה דֶּרֶג – מדיני או צבאי
או גם וגם יואשם שהפך
מֶרְחַב-מִחְיָה לְמֶרְחַב-מִיתָה
לאדם לחיה ולצמחיה
אה?
9.8.2010
| 
