|
הצלה וניצחון
באופן טבעי הכול התגמד
ואיבד את רוב משקלו
לנוכח אהבתך
שהופיעה לפתע פתאום
כאילו משום מקום
ודברים שהעיקו עלי עד כה
שהכבידו יותר ויותר
משנה לשנה ומיום ליום
החלו להיות נסבלים אִם לא
הרבה מעבר לזה
זה היה מפליא אבל ממשי
שלפתע היה קל לשאת
את מה שהיה קרוב למוטט
את כושר עמידתי
שהיה מהמרשימים
וחשתי אולי לאחרונה בחיי
שאין בטבע שום כוח
שיכול להשתוות
בעוצמתו חשיבותו השפעתו
לכוחה של האהבה –
מבחן התוצאה
[הנחיות כלליות לוועדות חקירה]
"אַל-יָנוּם שומרך"
תהלים קכ"א
אין להאשים את הַיְשֵׁנִים
באחריות לחלומותיהם
באחריות לנפיחותיהם
באחריות להתהפכויותיהם
אין להאשים את הישנים
בכך שתוך כדי שינה
הם הִנחו את הָעֵרִים
לְהֵימִין או לְהַשְׂמִיל
אין להאשים את הישנים
שבעודם ישנים היו מודעים
לכך שביצוע מסוים יהיה מוצלח
ואחר יהיה פְלוֹפּ מובהק
אין להאשים את הישנים
בהגדרת ה'מה' תוך כדי שינה
לא מחוסר ראיות מספיקות
ולא מחמת הספק שעורר ה'איך'
אין להאשים את הישנים
בפליטות פה או קְרִי
כמו שאפשר את המזיינים
ובמקרים מסוימים גם את המאוננים
אין להאשים את הישנים
בהסגרת סודות מדינה
תוך כדי נחירה
או ברגעי דום-נשימה בשינה
אין להאשים את הישנים
להבדיל מהערים
מהחולמים בהקיץ
מהנופחים בהקיץ
והמתהפכים בהקיץ
שכולם ללא יוצא מן הכלל נושאים
באחריות כלפי הסביבה הזולת והאומה
או לפחות כלפי עצמם
גם ל'מה' גם ל'איך' וגם לתוצאה.
11.8.2010
ומה אִם?
"אם לא מתעוררים בזמן
עלול להיות מאוחר מדי
לקום לעשות מה שצריך"
אימאן עספור
ומה אם הציפורים הנודדות
יפסיקו לחנות כאן בדרכן
מארצות הקור לארצות החום?
ומה אם כמו שכמעט קורה עכשיו
לא יהיו כבר פרדסים לבשר את האביב
ולא חצבים לבשר את הסתיו?
ומה אם יותר ויותר תרמילאים לא ישובו לכאן
ממסעותיהם אל העולם החופשי שמעבר לקווים
הצהובים והירוקים והסגולים והשחורים?
ומה אם גם לנשארים הנאמנים
יִשָׁבֵר הזין מהמדינה שהייתה לזונה
והם יחדלו לעשות אפילו ילד אחד לדוגמה?
ומה אם רק אלה הנהרגים כביכול
באוהלה של תורה ימשיכו לעשות עוד ועוד
ילדים בין הֵהָרְגוּת להֵהָרְגוּת?
ומה אם משארית הפליטה של אלה
שלא נהרגו באוהלה של תורה אלא באמת
יישארו כאן רק החופשיים הקשישים והישישים?
ומה אם בוקר אחד יתעוררו אחרוני החופשיים
ויגלו שהמדינה הפכה בחסות החשיכה מזונה רגילה
לזונה יְרֵאַת שָׁמַיִם שמאמינה אמונה שלמה בעולם הבא?
ומה אם כול זה כבר לא יהיה חלוֹם-בָּלָּהוֹת
שמאפשר עדיין להתעורר ולצחוק
אלא (עד כמה שזה נשמע או רחוק או שְׁטוּת) המציאוּת?
12.8.2010
משחקי אהבה
" בלי הבדל דת, גזע ומין"
[מתוך מגילת העצמאות]
לרוב זה מתחיל במבט ואז
אם ההסתכלות היא חד-צדדית
אז לרוב זה גם נגמר בזה
אבל אם ההסתכלות היא הדדית
אז יש סיכוי סביר
שהמשך יבוא
מרגע זה הכול תלוי
בשתיקה שבין דיבור לדיבור
הרבה יותר מאשר בדיבור
יש שלושה סוגי שתיקות:
יש סתמיות שאינן מועילות ואינן מזיקות
יש דוחות שמרחיקות לכול הרוחות
ויש שתיקות שמקרבות
(אלה הן כמובן וכמעט מיותר להגיד
היפות והטובות שבשתיקות)
אם יש התקרבות לטווח נגיעה
אז נגיעה יזומה
היא אפשרות מעשית
אבל עדיין נותרת פתוחה
השאלה מי יִגע ראשון כי
מגע יזום הדדית-מיידית הוא נדיר
אם נגיעה חד-צדדית נתקלת
בדחייה על הסף מהצד השני
זה עלול להיות מביך אבל לרוב לא נורא
אבל אם נגיעה מובילה לחיבוק
אז אפשר לומר "מַבְּרוּק"
וסביר שכול השאר כבר יבוא מעצמו
כלומר: תהיה חדירה עם או בלי
חיזוק של מציצה וליקוק
ויהיה מדהים או לא מדהים
אם יהיה מדהים
אז יש סיכוי שתהיה פריצת-
דרך משותפת לחמש שנים לפחות
אם יהיה מאכזב וגם זה קורה
אז יש כמה אפשרויות
כמו למשל:
אם תהיה אכזבה הדדית
אז כול צד יוכל להגיד יפה שלום
וללכת לדרכו כאילו לא קרה כלום
אם האכזבה תהיה חד-צדדית
אז הצד המאוכזב יוכל להגיד
לעצמו שהצד השני אשם
אם זה לא יהיה מספיק מנחם ואפילו מדכדך
אז צד אחד יצטרך למהר
לחפש צד שני אחֵר
בכול מקרה רצוי לזכור
ולא לשכוח אפילו לרגע שמסוכן
לשחק באהבה
(לשחקני דרמה או קומדיה קל יותר
כי כשהם לא מצליחים להתאהב באמת
הם לפחות יודעים לשחק אהבה).
13.8.2010
תְּאוּצָה
"אם התקבלו בַּדרך תשובות חד-משמעיות
סימן שלא נשאלו השאלות הנכונות"
יוצא בשאלה
משנה לשנה גוברת
המהירות שבה אנו קְרֵבִים
בלי יכולת לעצור לרגע
אל קַו גְּמַר החיים
בלי יכולת לעצור לרגע
או אפילו רק לְהָאֵט
כדי לבדוק בראש שָׁקֵט
אם יש איזו דרך עוקפת
או לפחות אם יש דרך
להגיע לגמר הזה
עייפים מרוצים רגועים
כמו אחרי זִיּוּן ארוך
אבל אין כי אילו היה
לא היה הזמן מה שהוא:
עומד מִנֶצַח לְנֶצַח
ממש כמו האינסוף
עומד מִנֶצַח לְנֶצַח
ואנחנו נעים בתוכו
כמו בְּזִיּוּן ארוך
אבל בעצם לא
כי בזמן אין הלוך וחזור
כמו שיש למשל בחלל
כמו שיש למשל במִשְׁגָּל
ויש רק להתחיל ולגמור
ואין עצירות פתאום
ואין הפסקות יזומות
ואין אפשרות להיסוג
ולגמור במקום אחר
ואין להתעשת
אחרי שזה קורה
ואפילו רק להאט
כבר נֶאֱמַר שלא
ויש יותר אֵין מִיֵּשׁ
וְכוּלֵּי וְכוּלֵּי וְכוּלֵּי
וכולנו יודעים הֲרֵי
שאין שום דבר אַחֲרֵי.
15.8.2010
שיר אהבה תמים
מה שקרה אז ביני לבינך
כבר לא יקרה שוב לעולם
גם כי אין לו כבר די זמן לקרות
וגם כי שום דבר לא יכול להיות
עוד פעם אותו הדבר
אם רוצים או לא...
אבל טוב ששמרת על בתוליך
בחירוף נפש וגוף
ועשית בהם רק שימוש
מעורר מחשבות כיבוש
בלתי ניתנים למימוש
עד שבאתי אליך...
וטוב שבאתי מוכן
וחמוש בהמון סבלנות
כמו שיש לצבא עקשן
שנסיגה לא קיימת אצלו
שזה או לִכְבּוֹש או לָמוּת
כמטפורה לפחות...
לא תמיד טוב להיות הראשון
בייחוד לא במלחמה
או בכיבוש שממה
ועד כמה שזה לא נשמע
לפעמים טוב להיות לא ראשון
אפילו באהבה...
כי מי שזוכה בה אחרון
כמו מי שצוחק אחרון
גם במבט לאחור
שלרוב הוא כמעט אינסופי
וגם במבט לפנים
שלרוב הוא כבר די קצר
הוא זה שניצח.
16.8.2010
| 
