כָּכָה זֶה
גם-אם היא הובילה לשום מקום
והשאירה אותנו בשום מקום
שום אהבה היא לא בזבוז זמן
יהיה אשר יהיה אורכה
גם אם היא הצליחה למחוק עקבות
של אהבות קודמות גדולות וארוכות
והיא עצמה אחרי עונה אחת ויחידה
נעלמה – זו זכותה
וזה היה טבעי עד אֵימָה
שזמן רב אחרי שנעלמה
לא ידענו לאן לִפנות ומה
לעשות עם עצמנו על פני האדמה –
עד כמה שאני זוכר זה היה
להישאר בלב שממה עצומה
בלי מצפן כשגם כוכב הצפון מִשום-מה
נסתר וכול כיוון הוא ניסוי וטעייה...
אז לא פלא שטעינו שוב ושוב
ושוב ושוב ושוב ושוב
ימה וקדמה וצפונה ונגבה
לפני שמצאנו אהבה חדשה
שגם-אם היא תוביל לשום מקום
ותשאיר אותנו בשום מקום
רגישים וחשופים לכול פגע
היא תהיה שווה כול רגע
כי מה אנחנו בלי אהבה – מה?
מה? מה? מה? מה? –
יש על זה תשובות רבות
אף אחת מהן אינה נכונה.
9/12/2011
ולס אחרון
{על פי מלודיה של יון איבנוביצ'י [ Ion Ivanovici (1845 –1902)]
"גלי הדנובה" Valurile Dunării]]}
http://www.youtube.com/watch?v=5Ta2EKfcGe8&feature=related
אהבתי אותו
בלי חשבון
בלי שום סְיָג
כמוהו היה
בחיי רק אחד
נשמתי אותו
אז עם כול נשימה
בלעדיו לא היו לי
חיים בעולם –
יחד עשינו תמיד כול דבר
יחד חווינו כול מה שאפשר
באהבה וכול פעם יותר
מִמַּה שנודע עד אז
יחד צחקנו גם על המחר
כי המחר הוא מן עוֹרבָא פָּרַח
או שיהיה או שלא יהיה
ידענו את זה כבר אז...
אהבתי אותו עד שיגעון
בלי מנוחה בלי נחלה
ובלי לחשוב על המחר
כי הוא או כן או לא
והוא היה "לא" עד שיגעון:
לא מנוחה לא נחלה
לא מטרה לא שום רצון
לצאת מהמצב –
יחד חיינו תמיד את הרגע
יחד חווינו כול מה שאפשר
באהבה וכול פעם יותר
ממה שנודע עד אז
אהבתי אותו
בלי חשבון
בלי שום סְיָג
כמוהו היה
בחיי רק אחד
כולי שלו בהקיץ
וגם בחלום
תמיד הייתי עצמי
בזכות היותו
כן. כך זה היה אז
ושוב יהיה כך
כי הוא עוד יחֲזור
או שזה סוף
זה סוף העולם –
כולי שלו בחלום
וגם בהקיץ
בזכות היותו שלי
עד קצה יכולתו
כן. כך זה היה אז
ושוב יהיה כך:
הוא עוד יהיה רק שלי
או שאין עולם –
12.12.2011
מַסְּקָנַת הַדְּבָרִים
כמו פֵיוֹת מוכרות וטובות
שְׂפָיוֹתיך קיבלו את פני בשמחה
אחרי שאפי הפשיר בין שדייך
והגיע לחום גופך
זה קרה בסָמוּך לשובי
מנדודי בארצות הקור קְפוּא-אַף
עם הזנב בין הרגליים
רדוּף כִּשְׁפֵי שְׂפָיוֹת נוכריות
שכבודן במקומן מונח
אבל אין אִתָּן בין הייתר
שפת-אם משותפת
שאין חשוב מִמנה בשירה
ויכול להיות יכול-מאוד להיות
שזו הייתה הדרך היחידה
לדעת שהבחירה הנכונה
הייתה ונשארה
אַתְּ.
מַצָּבִים
"מצבנו לא היה מעולם טוב יותר"
[סוג הזוי של חשיבה מדינית]
מצבנו הביטחוני
לא היה מעולם טוב יותר
כי מתוך ניסיון עשיר במלחמות
אנחנו פשוט לא סומכים עליהן
מצבנו הכלכלי
לא היה מעולם טוב יותר
כי אנחנו כבר מסוגלים להסתפק
בגעגועים הדדיים
מצבנו החברתי
לא היה מעולם טוב יותר
כי הטובים ביותר
הולכים איתנו עדיין באש ובמים
מצבנו המשפטי
לא היה מעולם טוב יותר
כי צדק פואטי עומד לסיים
לתקן בשבילנו את מה שעיוות הדין
מצבנו הָאֱמוּנִי
לא היה מעולם טוב יותר
כי באלוהים לא האמנו מעולם
ועכשיו גם לא בכול אדם
מצבנו הַתְּשׁוּקָתִי
לא היה מעולם טוב יותר
כי כשאנחנו משתוקקים
היוזמה היא כמעט תמיד הדדית
באופן כללי מצבנו העכשווי
לא היה מעולם טוב יותר
כי הפסקנו זה מכבר
לתת אמון במחר
ומצבנו העתידי
יהיה בסופו של דבר לא פחות טוב
ממצבם של כובשי עולם כמו למשל
אלכסנדר הגדול חניבעל ונפוליאון
ששום דבר ביקום כבר לא קיים בשבילם
לעולם.
20.12.2011
בעיניים עצומות
"כִּי עוֹדֶנִּי מַאֲמִין בָּךְ."
שאול טשרניחובסקי / אני מאמין
... אֲבָל בראויִים לאמוננו נִבְטָח
לא רק בעיניים פקחות לרווחה
ונלך אחריהם בפרץ וסער
בְּארץ זרועה ובלא זרועה
גם-אם מדובר בשנות-דור במדבר
נלך ללא תנאי ובלי שום חרטות
ושום קושי לא יהווה מעצור
כי מי שראוי לאמון מצידנו
וּבָטַח בנו כמו שבטחנו בו
תמיד נהיה שָׁם בשבילו
שום מכשול אותנו לא יעצור
שום פיתוי לא יוכל להחזיר לאחור
כי הבטחה שלנו בעל-פה
שווה יותר מכול חוזה
ומי שמילה שלו היא כזאת
ימצא במילה שלנו אחות
כול מי שיבדוק את עברנו
ימצא שתמיד היינו כאלה
גם בְּשָׁלוֹם וגם במלחמות
ושאֵלֶּה עובדות מוצקות כמו בטון
מזויין שעמיד בגדולה ברעידות –
על אלה שאינם ראויים לאמוננו
נוסיף ונאמר רק עוד זאת
שהם יוכלו לכול היותר
אם יתאמצו מאוד
לנשק לנו בתחת מרחוק.
21.12.2011
http://www.sobolmusic.com
|