בכול הדברים גדולים כקטנים

שָׁנִים על שָׁנִים כמעט בלי שנרגיש

אתה מקבל ואני הנותנת

בכול הדברים גדולים כקטנים

ובאופן טבעי זה תמיד גם להפך:

אתה הנותן ואני המקבלת

ואין טענות – לא לךָ ולא לי

ובאופן טבעי זה תמיד גם להפך

גם במצבים הכי עדינים

ואין טענות –  לא לך ולא לי

ואם יש כשלים זה תמיד הדדי

גם במצבים הכי עדינים

שבהם רק המבין יבין...

אם יש כשלים זה תמיד הדדי

ויש פתרונות יצירתיים

שבהם רק המבין יבין

לעומת פתרונות שחוזרים על עצמם

יש פתרונות יצירתיים

שבוראים כול פעם עולם חדש

לעומת פתרונות שחוזרים על עצמם

שבהם אוחזים ודבקים השוטים...

בוראים כול פעם עולם חדש

רק אלה שלא מתיישרים עם שום קו

ולא מקבלים כמו תורה מסיני

שכול מה שיש ויהיה כבר היה

רק אלה שלא מתיישרים עם שום קו

וכופרים בתורות שפג תוקפן

שכול מה שיש ויהיה כבר היה

יכולים לשנות את העולם

רק כופרים בתורות שפג תוקפן

גם זו מסיני וגם כול השאר

יכולים וצריכים לשנות עולם

שאם לא ישונה – יבוא שוב חורבן:

התורה מסיני וגם כול השאר

מעולם לא הביאו שלום לעולם

שאם לא יבוא – יבוא שוב חורבן

והפעם הוא צפוי להיות מושלם

מעולם לא הביאו שלום לעולם

שום אלילים ושום אלוהים

כי רק בני אדם מסוגלים

להשלים אלה עם אלה

ושום אלילים ושום אלוהים

כי אינם קיימים לא יכולים

להשלים אלה עם אלה

ולא הדוברים בשמם

כי הכול הוא עניין של תן וקח

וקח ותן ולהפך– כמו באהבה

בלי תנאים מוקדמים אֱלוֹהִיִּם

ושנינו הרי כאלה

נותנים אהבה – מקבלים אהבה

והופכים שוב ושוב כול אבן

מחפשים שוב ושוב מחדש מה לתת

כשאנחנו רוצים לקבל

וצריך להפוך שוב ושוב כול אבן

כדי לקיים אהבה

ששווה יותר מכול דבר-ערך

ויותר מכול נדל"ן

ואוי ליושבים איש תחת

גפנו וזֵיתו ותאנתו – בּוֹצְרִים

מוֹסְקִים אוֹרִים מזדווגים בנחת

כשאדמת השכנים בוערת...

בינינו הכול מתנהל כה בסדר

שָׁנִים על שָׁנִים כמעט בלי שנרגיש

ביום ובלילה בכול מזג-אוויר

אבל האם זה מספיק?