|
לדעת אותך
לדעת אותך זה שוב לגלות
שאף פעם לא יודעים יותר מִדַּי
ותמיד תיתכן פריצת-דרך כזאת
שמפריכה כול קנה-מידה;
לדעת אותך זה להיווכח
פעם נוספת (אולי אחרונה?)
שתחת השמש יש חדש
אבל הוא אינו ניתן למדידה;
לדעת אותך זה להתעדכן
שהכול יחסי והכול מִשְׁתַּנֶּה
כולל האמת הכי אמיתית
ששלטה פה לִפְנֵי שנגלית לי;
לדעת אותך זה זמן איכות
שכמותו לא נודע בעולם עד עתה
כי ידיעה ראשונית כבר משליטה
תחושת שייכות חדשה
ואם אפשר לסמוך בעולם על תחושה
שאין לסמוך על דבר מלבדה
אז זוהי ואין בִּלתה התחושה
שזוכה לה רק מי שיודע אותך;
לדעת אותך זה לדעת
לִפְנַי וְלִפְנִים את הכוח שדלעת
יכולה להפוך פתאום למרכבה
ובטון מזויין – לקש וגבבה;
בְּלדעת אותך אין מילה מיותרת
ואין מילה שיכולה להיאמר אחרת
ואם זה חֶזְיוֹן-תעתועים
אז הכול חזיון-תעתועים.
27.10.2010
היסוד הנפשי
מעולם לא רציתי לשלוט בָּךְ
רציתי אותך חופשית
שעוֹשָׂה לפעמים מה שבא לי
אם זה מה שבא אז גם לָךְ
מעולם לא רציתי לשלוט בך
רציתי אותך טִבעית
שלא מסתירה כול פגם
כי שְׁלֵמוּת היא לא אנושית
מעולם לא רציתי לשלוט בך
ולא הייתה לי שליטה ממשית
מעבר לרגעים שרצית
שבאופן טִבעי הם קצרים
מעולם לא רציתי לשלוט בך
כמו צבא בשטחים כבושים
כי שִׁלְטוֹן – גם נאור וזך
בסופו של דבר משחית
מעולם לא רציתי לשלוט בך
לא למשול לא לִרְדּוֹת לא לִטְרוֹד
ולכן מעולם לא היה לך
ואין לך במי למרוד
מעולם לא רציתי לשלוט בך
רק רציתי שלא תִשתני
מלבד שינויים שהזמן
כופה על כול הגופים
מעולם לא רציתי לשלוט בך
רק רציתי שתישארי
בשיא הפריחה הנפשית
כמו שהִכּרתי אותך
מעולם לא רציתי לשלוט בך
אם הבנת זאת אחרת – טעית
טעות ארוכה ויסודית
שאולי אין לה כבר תקנה.
27.10.2010
יום אחד (ואולי כבר כעת)
יום אחד (ואולי כבר כעת)
גם אַתְּ תשנאי אותי בוודאי
כמו שאישה שונאת ובצדק
את הגבר החי או המת
שאותו אהבה יותר מדי
ומבחינתי זה לגמרי בסדר:
(מה יותר מסעיר בזמן אמת
מאישה שאוהבת יותר מדי
ומאיימת להתאבד
אם אי-פעם בעודך חי
תקום ומאיזושהי סיבה
תעזוב אותה)
יום אחד (ואולי כבר כעת)
תרצי בוודאי שאתפגר
או לפחות שלא אהיה
של אף אחת אחרת
כול עוד אני חי
ואם יש מעבר – אז גם מעבר!
(מה יותר מסעיר בזמן אמת
מאישה שרוצה שתהיה רק שלה
גם כשכבר לא תוכל לזיין
ושמבחינתה לא יהיה בסדר
גם כשלכול היותר תפלרטט
כבר רק עם רימה ותולעה)
יום אחד (ואולי כבר כעת)
תשאלי את עצמך: בשביל מה
הייתי צריכה את כול זה?
עובדה שהיית צריכה
אֶת כול זה
כי אחרת זה לא היה קורה.
29.10.2010
זיכרון
"תָּמוֹת נַפְשִׁי עִם פְּלִשְׁתִּים"
שופטים טז, ל
התפרצויות אהבה
כמו רעידות אדמה
אי-אפשר לחזות מראש
או לפחות די זמן מראש
כשהן קטנות אפשר
למזער את השפעתן
אם מקדימים להן
כול מיני חיזוקים
כמו שמקדימים
רפואה למכה
(למרות שלפעמים
המכה היא הרפואה)
אבל כשהן גדולות
שום חיזוקים
ושום התחזקויות
פשוט לא עוזרים
כי הארץ עיוורת
וכמו שמשון בדגון
היא מהרסת ומחרבת
כשזה המוֹצָא האחרון
כך הייתה גם אהבתנו
ולפי מה שאני זוכר
(תקני אותי אם אני טועה)
לא היה לה מוצא אחר.
2.11.2010
בין עבד למלך
"אל תהיה עבד של מילים"
תומס קרלייל
דווקא הוא שהיה עבד שלך
עשה בך תמיד כרצונו
הפך בך והפך בך
ושפך עליך את חמתו
בלי שום אחריות
בלי לדאוג לעתיד
בלי לחשוש מבגידות
בלי לחרוד לכבודו...
מה זה אם לא חירות
בתוך עבדות?
בעוד אני שהִמלכת עלייך
במו ידייך ופיך ושדייך
ובכול מה שדרוש להמלכה
עושֶׂה תמיד רק מה שבא לך
גם כשבא לך הפוך
וגם כשבא לך הפוך על הפוך
עד שלא פעם אני שואל את עצמי
איפה הוא ואיפה אני
אני שבידַי האחריות
הסמכות הרשות והזכות
לשפוט מה צודק ומה עוול
ולחרוץ לחיים או למוות
נדרש כול פעם לשיר לך
למי תודה למי ברכה
ותוך כדי פסיקה וחריצה גם להתפללּ
שתגמרי עלי את ההלל...
מה זה אם לא עבדות
בתוך חירות?
"באת משער המלכים
ובאת משער האשפות
ולא פעם גם פרצת גדר
מה אתה רוצה יותר?"
נו באמת! מלך לא אמוּר
לדעת מה הוא רוצה
מלך אמור רק לרצות
לשלוט ולכבוש
עוד ועוד עד שלא
יישאר שום פֶּלֶךְ
שאינו בשליטתו
אחרת בשביל מה להיות מלך?
4.11.2010
לכול היותר
"ללא חשש עורלה, טבל ושביעית"
בטיחוּת
לא פירגנתם לי מעולם
נשים סִמְדָּרִיוֹת
שהיה בן מעט לדעת
והרבה מאוד לחלום
אבל לא פירגנתם לי גם
נשים בְּשֵׁלוֹת מְלֵאוֹת
כול טוּב מכף רגל עד ראש
כמו זו שאיתי עכשיו
ולנוכח ההן והזאת
אתם כְּעוּרֵי הנפש
שיגרתם אלַי קללות
מִקִּנְאָה רעה ומכוערת
וּבִדְמִי הלילות בגפכם
התהפכתם על משכביכם
ולכול היותר בִּשנתכם
הִשפכתם על עצמכם
מכולכם נודף ריח טֶנֶף
וּמִמנה ניחוח שֶׁנֶף
אתם מרי נפש וגוף
ונפשה וגופה נוֹפֶת צוּף
הקללות שקיללתם אותי
ומקללים עדיין
אינן מחזיקות מַיִם
ולא נוגעות לי לקצה הזין
אז לכול היותר אִם בכלל
כול מי שאינו מפרגן לי
על חיי ואהבותיי
יכול לנשק לי בתחת.
5.11.2010
מדהים
שום דבר לא שינה את חיי
באופן יסודי כמו אהבתך
שהופיעה מעולם אחר
בהיותי על עֶרֶשׂ-דְּוַי
נפשי לא גופני
כי זיונים היו לי דַּי
וְהוֹתֵר מאז ומתמיד
לא הייתה לי גם שום בעיה להבין
את שפת הציפורים והדבורים
וההולכים על ארבע או על ארבעים
והזוחלים על גחונם
והדגים והים
והעצים והאבנים
אבָל
פחות ופחות הצלחתי להבין
את דבריהם של בני-אדם
ומעל ומתחת לכולם את אלה
ששפתם שפת אִמִּי
וזה מדהים
כי המשכתי להבין אותה באופן מושלם
כשדיברתי לעצמי
למה אתה עצוב
שאלתי את עצמי שוב ושוב
כי הרי זיונים שהם הדבר
הכי חשוב לקיום המין האנושי
יש לךָ כמה שצריך
ופה ושם אפילו אחד
מיותר
העניין הוא בזה
שלא אחד היה מיותר
אלא רבים כי רובם ככולם
אם להודות בדם קר
נעשו בלי אהבה
אבל גם זה
לא העיקר
העיקר הוא
שזמן רב לא הייתה לי מולדת
כי מולדת היא
המקום שבו מוצאים אהבה
(מה שאמור להיות מובן
לכול אחד בכול שפה)
ועכשיו שאת כאן היא כאן.
6.11.2010
| 
