היופי שלה
היופי שלה היה גאוני
ולכן רק יחידי סגולה
יכלו בכלל להתחיל להבין
איך הוא נוצר ומֵאַיִן וּלְאָן
היופי שלה היה לא הגיוני:
גדולי המומחים וגדולי המבקרים
לא הצליחו למצוא בו שום דופי
ופשוט ניצבו לפניו אין-אונים
היופי שלה הביס כול יופי
שהתמודד מולו
אבל לא שלח אותו לַגָּלוּת
כי היה לה יופי נָדִיב
היופי שלה היה תמיד
תמיד מעל כול ויכוח
כי לא מדעי הטבע ולא מדעי הרוח
יכלו להסביר –
איפה היופי שלה עכשיו
שואלים אותי רבים וטובים
וגם רבים ורעים
כי איש לא נשאר אדיש
ואני נותן להם תשובה אחת
כי אחרת אין – פשוט אין:
"בכול מקום שהוא חסר"
וזה כול היקום הֲרֵי.
21.2.10
בֵּין הַזֶנִית וְהַנֶבֶך
לצד כול אמת שֶׁנִדְמֶה
למי שֶׁנִדְמֶה לפעמים
שהיא אמת נחרצת
אמת ללא עוררין
רובצת אמת אחרת
ואולי היא האמיתית
תחת כול אמת שֶׁנִדְמֶה
שיש לה זכות ראשונים
רובצת אמת שקדמה לה
כמו בשְׁכָבוֹת של סלע
עשירות במאובנים
ואולי היא האמיתית
מעל כול אמת שֶׁנִדְמֶה
שהיא הגבוהה ביותר
רובצים שמי היום והלילה
שְׁכָבוֹת על שְׁכָבוֹת של אינסוף
שצופנות אמת עתידית
ואולי היא האמיתית
והשמיים הם גם שְׁמֵי-נֶבֶך:
נמצאים רחוק מתחתינו
בדיוק כמו שֶׁשְׁמֵי-הַזֶנִית
נמצאים רחוק מעלינו
ושניהם אמיתיים
אבל אין לראותם בו-זמנית
ולאלה וגם לאלה
אין ראשית ואין אחרית
כמו רֶחֶם ענק ונצחי
שבו הכול מתחיל
ובו הכול נגמר
וחוזר חלילה –
22.2.10
תמונת מצב
"והחצב מבשר לכול ילדי-ישראל את בוא הסתיו"
[גננת בגן חובה]
אם המצב הזה יימשך
לא יִרְחַק היום
שאחרון הדרורים יעזוב
לארץ אחרת
ציפורי הנוד
יפסחו על אדמתנו
ואפילו על שָׁמֵינוּ
וזה עוד יהיה
הרע במיעוטו.
26.2.10
סִיּוּט מְקוֹמִי
ככול שהמציאות
מגעילה יותר
מרעילה יותר
קטלנית יותר
ככול שהמציאות
משמידה יותר
תקוות לִשְׂרוֹד
חלומות לְשַנּוֹת
כך דחוף יותר
להפסיק לחלום
לקום להתנער
לצאת לתת כתף
לאלה שהקדימו
לקום להתנער
לצאת לנסות
לְבַעֵר לְטַהֵר
מציאות עֲכוּרָה
מרעילה קטלנית
שלא ברא
שום אלוהים
מְצִיאוּת שְׂטָנִית
שיצרו ובִצרו
בעלי גוף ופנים
בקיצור: אנשים
שֶׁאִם נניח להם
להמשיך למשול
ונמשיך לחלום
ולחלום ולחלום
ונחלום ונחלום
ולא נתעורר
ונקום ונתנער
ונצא ונעשה
מה שצריך לעשות
שיהיה פה טוב לכולם
לא יהיה פה טוב
לעולם.
5.3.2010
הִשְׁתַּלְּבוּת
הגוף שלך מתאים לי עכשיו
כמו סתיו
לא חם מִדַי לא קר מדי
והפריחה גם היא במידה
הגוף שלך נחוץ לי עכשיו
מכול צדדיו בלי הפסקה
כי הסתיו קצר
והאהבה מרובה
הגוף שלך מבשר לי עכשיו
עֲיָנוֹת וּתהומות יוצאים כִּבְעבר
בַּבְּקָעוֹת וּבָהָרִים של נפשי
בקיצור: חורף רִי
הגוף שלך הוא בשבילי עכשיו
כמו גשם ראשון בַּמִּדְבָּר
אחרֵי קיץ יבש שכמותו לא נודע
ארבעים שנה
הגוף שלך מעורר בי עכשיו
זיכרונות מסע
ארוך אל ארץ מובטחת
שעוד לא אבדה תקוותה
הגוף שלך גומר לי עכשיו
דברים שנותרו לא גמורים
מאפשר לי לרדת מִנְבוֹ וְלָבוֹא
לתוכו מכול הָעֲבָרִים
הגוף שלך משמיע לי עכשיו
קולות עֲרֵבִים של אָז
שבימינו נִרְאִים כבר רק בשירים
וגם זה רק למעטים
הגוף שלך הוא עכשיו
הארץ המובטחת
שֶׁחָיְתָה וְהִתקיימה וְהִגיעה
לזמן הזה
ואני שר לה
ואני שר בְּתוכה
ואני שר מִתוכה
ואני מאושר –
8.3.2010
יְהִיבָה
"וְהַצְנֵעַ שֵׂכֶל וְאַל-תִּמְנַע שִׁיר"
בן-סירא
לדעת אוֹתָךְ זו הַפְתָּעָה
גדולה כול פעם מֵחָדָש
ומפתיע גם שֶׁאִי-אֶפְשָׁר
להסביר זאת אפילו בְּדִיעבַד
עד שידעתי אוֹתָךְ
חשבתי לעצמי בלי כָּחָל וְשָׂרָק
שאני יודע כול מה שֶׁכְּדַאי
לָדַעַת על אַהֲבָה –
כול מי שֶׁיָדַע אוֹתָךְ
ולא נולד לו שִׁיר
הוא אִילַן-סְרָק
אבל לא יעלה על הַדַּעַת
שֶׁמִי שנולד לו מִמֵּךְ שִׁיר
יחביא אותו אֶל-כֵּלָיו.
12.3.2010
מאזן היחסים
"על אהבה אמיתית לא יכולים לחול נָהֳלֵי-עֲבוֹדָה"
אימאן עספור
לא ניתן להתעלם מתרומתך המכרעת
להתפתחות אהבתנו
להתרחבותה
להתפשטותה
להישגיה
להגעתה למקום שהגיעה
לעמידתה במקום שהיא עומדת
לשכיבתה במקום שהיא אוהבת
להשפעתה העצומה
על כול רואיה
מקרוב ומרחוק –
ולכן
אם לחזור רגע לעצמנו
אפילו בלהט העשייה
לא אגזים אם אדבר לך
ישר לעניין
בלי להקפיד על
גינוני נימוס מיותרים:
במאזן היחסים
בינך לביני
הזכות שלך מלאה.
14.3.2010
מִקְרֶה קָשֶׁה
"בִּיפִי מַרְאֶהָ רִפְּתָה אוֹתוֹ"
[החיצוניים, ספר יהודית]
מי לא יודע למה
אמרה למנהיגי העם: "וְאַתֶּם
אַל תִּדְרְשׁוּ מַה עִם לְבָבִי לַעשׂוֹת
כִּי לא אַגִּיד לָכֶם
עַד אִם כִּלִּתִי אֶת הַמַּעשֶׂה"
ויצאה מלפניהם והלכה
למחנה האויב
לא לִפְנֵי
שהתרחצה
והתבשמה
והתקשטה
ונפרדה מעצמה –
יופיה שהיה יופי מביס
פילס לה דרך
אל המצביא
בין חיילי האויב
בין קציניו
ואפילו
בין שומרי ראשו
ושומרי חלציו
פנים אל פנים
בלי לעפעף
והרבה יותר קרוב
ממה שרואים
את הלבן בעיניים
כמעט שפתיים אל שפתיים
סיפרה למצביא
שברחה מגורלה
מבעוד מועד
כדי לשלוט בעניינים
כי רק כשיודעים בדיוק
איך ומתַי ולאן
לברוח מהגורל
נפתחת הדרך
לשוב ולשלוט בעניינים
אמרה לו שבכוחה
לנבא בתחילתו של יום
מה יהיה בסופו של יום
לנבא ממש
ולא סתם לקרוא
בכף היד, בקפה ובקלפים...
(והרי אין חשוב למצביא
מלדעת דבר לַאֲשׁוּרוֹ
לפני בוקרו
של יום קְרָב)
הבטיחה לו ניצחון מרשים
אם יעשה כדבריה
נשבעה לו זיון מהדהד
לאחר הניצחון
זיון שכמותו
לא נעשה ולא נשמע לפניה
מִקְּצֵה הארץ ועד קָצֶיהָ
לוֹ
שנשלח כמצביאו
של צבא גדול ואכזר
לשרוף באש את גבולות ארצה
לְהַכְרִית את בחוריה בחרב
להפיל את יונקיה לארץ
לתת את עולליה לָבַז
ואת בתולותיה לִמְשִׁסָּה
וכן הלאה...
מה הוא חשב לעצמו
המצביא המהולל
לפני שאיבד את ראשו
תרתי משמע
בין רגליה
שגדולי המשוררים
גמרו עליהן
את ההלל
ואומרים
שלא רק את ההלל...
(אגב, בזמן שבין לכתה לשובה
נחשבה
בעיני פטריוטים אידיוטים
לבוגדת בעמה)
לי ובטח גם לכם
זכורים כול מיני
מצביאים מהוללים שהכריזו:
"הזמן פועל לטובתנו
סמכו עלינו
לכו אחרינו
דגלנו נכון
לנו הניצחון!"
ממש כמו שהיו מבטיחות
מַשְׁכּוּכִיוֹת לעדר
אילו ידעו גם לדבר
ולא רק
להובילו לשחיטה.
15.3.2010
נֶחָמַת טִיפְּשִׁים
הִבטחתָ לאהוב אותי לנצח
אבל הנצח של האהבה
נִמשך לרוב שלוש שנים בערך
ומאבד אחרי חמש תקווה
הבטחתָ לאהוב אותי לנצח
וגם אני הבטחתי כך לךָ
וזה היה יפה מִדַי לרגע
וזה צָרַךְ את רוב כוחי וכוֹחֲךָ
אבל ידענו מההתחלה:
ככול שאהבה יותר גדולה
הזמן שהיא בוערת הוא קצר
כי היא צורכת בגדול את כול עצמה
אבל לנוכח אפשרות אחרת:
להִתבוסס בזיונים שִׁגְרָתִיִּים
כמו דְּגֵי-רְקָק מתבוססים בביצתם
במקום בדם ואש לכבוש ת'הר...
טוב שהכול בער כמו שבער –
ואיך שָׂרַדְנוּ נגד כול הסיכויים
במצבים שאין מהם שום הישרדות
זֶה כבר סיפור ארוך שלא כאן המקום
להיכנס אליו – נאמר רק זאת: היה
גם רגע שאפשר היה לבחור
למות לאט-לאט חיים שלמים
בזוגיות שקטה חיוורת וקרה
בלי ריח של אבק שריפה ואש ודם
בלי חצוצרות תופים וכול השאר
כלומר: כמו רוב הַאוּכְלוּסִיָּה.
18.3.2010
כול דבר במקומו
"לא ניתן לדחפים תיאוקרטיים של אנשי-הדת שלנו להרים ראש.
אנו נדע להחזיקם בבתי-הכנסת שלהם, כשם שנחזיק את צבא-הקבע שלנו בקסרקטינים"
תיאודור הרצל "מדינת היהודים" (Der Judenstaat ) 14.2.1896
[תרגום: מרדכי יואלי]
ואת האהבה נעשה
במיטב הכוחות
במיטב התנוחות
במיטב הלחישות
הגניחות האנחות הנאקות וכו'
על מיטה צַחת מַצָּעִים
או בין אִבֵּי אָחוּ
ולא ניתן לדחפים קמאיים
להריץ אותנו לעשותה
בסימטה חשוכה
או בשירותים של פּאבּ
מַדִּיפֵי ריח שתן
מֵפִיצֵי חֳלָאִים
את תהיי לי אֶרֶץ
זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ מֵחָדָשׁ
ואני לָךְ אַרְס-
פּוֹאֶטִי עם ניסיון מוכח ועבר מזוכך
של ארבעים שנה במדבר
ואני אשיר לָךְ על חָלָב
שֶׁמִמֵּך יְיוּנַק
ואני אשיר לך על דְבָשׁ
שֶׁמִמֵּך יְלוּקַּק
ואני אשיר לך על שיר
שֶׁמִמֵּך יוּלַּד
ויתגדל ויתקדש
ואותי יִירַשׁ
מְצוּוֶה בצוואתי
כָּךְ :
לעשות ההיפך ממני! כלומר:
לא להסכים בשום פנים ואופן להישלח
למלחמות מטומטמות מכוערות רעות מזוהמות מסריחות מאוסות
מיותרות עַד-כְדֵי-כָךְ
שבמבט לאחור רואים
שהכול התחיל מִכָּך
שהיה להן תחת מלוכלך
וְאִידָךְ
זִיל
גְּמוֹר.
27.3.2010
|