גַּעְגּוּעִים
געגועים עזים לעָבָר הם בְּסֵדֶר
כשההווה הוא חולה ומחליא
והעתיד כבר מַדִּיף ריח פגר
של מולדת חסרת סיכויים
וְיוֹתֵר מִבְּסֵדֶר הם געגועים
לנירים,לחורשות, לכרמי גפן וזית
לניחוח פריחת פרדסים באביב
ולנחלים זַכֵּי מַיִם
וְיוֹתֵר מִיּוֹתֵר מִבְּסֵדֶר הם געגועים
לשדות-בּוּר שהניחו לִראות את האופק
ונתנו חיים לְחַיּוֹת הבר
(אלה ואלה כבר הוכחדו ברובם
על-ידי ציידי-נדל"ן)
והכי בְּסֵדֶר הם הגעגועים
לאותם בני-אדם נפלאים מופלאים
שהקימו וקיימו את המדינה הזאת
בדמם, דִּמעתם, זֵיעָתם
שהוציאו בעמל כפיהם
לחם מן הארץ
שזרעו בְּדִמְעָה
כדי שאנו נוכל
לִקצור ברינה
אילו ראו מראש לאן
תובל המדינה
בידי רודפי בצע ושררה
וכבוד ופרסום
לא היו מקימים כאן כלום –
27.8.2010
קִלְקוּלִים
"הארץ טובה – המדינה רקובה"
עובדה
הכוונות היו טובות
עד כדי כך שבדִמְיון
היה להן ריח בתולי כשל שׁוֹשָׁן
צָחוֹר והיה אפשר כמעט למששן
המטרה הייתה ראויה
והיה טעם רב בהשגתה
אם לא בכול מחיר – אז כמעט
שזה למעשה הַיְנוּ הָךְ
הַרְאוּת הייתה צלולה
כמו אוויר אביבי שטרם זוהם בידי-אדם:
באופק לא נראתה שום בעייה
והיה יותר מכמעט בטוח שאין
האמצעים היו כשרים
ובהתחשב בנסיבות
נראו לפעמים כמעט
כשרים למהדרין
הניסיון היה רב ומתאים
ובאותו מעמד גורלי
לא היה כמעט מה
שיִשְׁווה לו
ההיגיון היה בריא
כמעט בריא מדיי
זאת אומרת: מה שפחות
רָגִיש לרֶגֶש
העיתוי היה מוצדק
כי הזמן לבדו אינו פועל
לטובת אף אחד כמעט
לא להלכה ולא למעשה
המקום היה מדוייק
גם כי לא היה מקום אחר
וגם כי באמצעים של היום
אי-אפשר כמעט לטעות במִיקּוּם מָקוֹם
השיקולים בעד ונגד
היו כמעט מיותרים
כי שיקולי-נגד כמעט לא היו
ואלה שכן היו לא היו מקובלים
ההסכמה הייתה גורפת
לא כמעט גורפת אלא גורפת ממש
כמו שגורפים אף מוצף
בשעת התקף של רַגֶּשֶת
הנכונות לפעול ולעשות
הייתה מְלֵאָה עד שכמעט
לא זכורה נכונות כזאת
מאז שהזיכרון הראשון תּוֹעַד
רק לאחר מעשה
ולמעשה כבר תּוֹך כְּדֵי
נַעֲשָׂה ברור שכמעט
כול מה שהיה עלול להתקלקל
הִתְקַלְקֵל.
1.9.2010
נתת לי
"כשאתה מקבל מה שרצית , סימן שדרשת את המחיר הנכון"
ליאון פויכטוונגר/ ניצחון
נָתַתְּ לי תמיד כול מה שביקשתי
מהדבר הראשון – עד האחרון
ומה זה אם לא סימן שרציתי
מִמֵּךְ תמיד תַ'דָּבָר הנכון
נתת לי תמיד כול מה שביקשתי
גם בעונות הכי בוערות
שבהן היית הכי מבוקשת
והכי יקרה בלי שום הנחות
נתת לי תמיד כול מה שביקשתי
עד שלא ידעתי מה עוד לבקש
אבל אַתְּ ידעת ועובדה שהוספת לי
דברים שנהוג רק לדמיין
נתת לי תמיד כול מה שביקשתי
ולכן מעולם לא הייתי צריך
להיות איש פשרות כמו רבים וטובים
שהתפשרו בימים אפלים
נתת לי תמיד כול מה שביקשתי
ומה שביקשת בתמורה היה רק
שאדע להעריך את אותם הדברים
גם בימים שכבר לא תוכלי
נתת לי תמיד כול מה שביקשתי
ושלא נתת לשום איש מלבדי
מה שעורר קִנְאָה נקמנית
אצל כול אותם שדחית
נתת לי תמיד כול מה שביקשתי
וְאָרַךְ לי חיים שלמים להבין
שזה כי רצית להיות והיית
הזונה הפרטית שלי –
3.9.2010
מי לא?
"כוחותינו שבו בשלום לבסיסם"
שקר צבאי שכיח
אלה שאף פעם לא זכו
להרגיש שהם הולכים למות
מאחת האהבות הנכזבות
מעולם לא באמת חוו
אהבה נועזת עד טירוף
כול-כך מסובך להיחלץ
מאהבות שמטריפות נפש וגוף
כי זה כמו לנוע בטייפון
ערום יחף ותש כוחות
מבלי לראות את הכיוון והקצה
כל-כך קשה להתאושש מהן
וליהנות מאהבות סבירות
שהפרידות מהן הן לא
כמו להיפרד מהחיים
והן לא מסכנות את השפיות
אבל לפני או אחרי הכול: מי לא
אפילו רק חולם להתנסות
באהבות שהפרידות מהן
הן כמו להיפרד מהחיים
או לפחות מהשפיות?
6.9.2010
