שלושה שירי ציפורים [נכתבו בראשית שנות ה-90 של המאה שעברה]
הכול התרחש ב-
“ULTIMA THULE"
מקום אגדי
א. הציפור הכחולה
היא הלכה לבלי-שוב וידעתי בו-ברגע שהיא לבלי-שוב אבל אף-פעם לא התפשרתי על פחות מתקוה וכיסוּף
שתחזור שהיא עוד קיימת מעבר לריק ולקור בצורה שאיננה מוכּרת למי שנשאר מאחור
ואולי היא עדיין נודדת בחיפוש אחר אושר מוחלט ואולי היא קרובה כבר לְתוּלֶה בִּנְקֻדת אַל-חזוֹר כמעט
ואולי היא חזרה בַּסתר בין אלפי ציפורי הנוד והיא כאן ואינני יודע כי יש שלל ציפורים כחולות
ואולי היא החליפה צבע ואולי היא שִנְתה את השיר ואולי היא הופכת כַּרגע לַחוש השביעי שלי –
ב. הציפור הלבנה
לא שכחתי אותך לרגע עשרים שנות ריחוק ושתיקה כשנדדתְ מחורף לחורף ומאהבה לאהבה
וקיללתי אותך לנצח שתשובי חסרת נשימה ותפלי לרגלַי מתחננת שאגמור לך בבת-אחת
וחזרת כשלא חלמתי (ואינני חולם מאז) וצנחת מרוטה וחיוורת בגני שלזאת נועד
ואני הנוקם הרמתי את רגלי הכבדה מכולן ועצמתי עינַי ונשארתי מתנדנד כמו דחליל יָשָׁן...
ואני הטיפש תיקנתי את כנפיִך אחת לאחת והחזרתי אותך לנדודיך וגאלתי אותך מיסורַי –
ג. הציפור השקופה
"הכניסיני תחת כנפך, והיי לי אם ואחות"
ביאליק
אל תכניסיני תחת כנפך שהגביהה אותך לכוכבים ועיְפה והחזירה אותך למקומך שהיה פעם לצידי
אל תטְרידִיני מבדידותי הזוהרת בשקט מאז לכתך אל תפציני על תשוקתי שאיבדה את עיקבות-גופך
אל תאמיני שיש מוצא מהזמן שחלף עד שובך אל תחכי עד שאתרצה כי לא אתרצה עד מותך
ואל תמותי ציפור נדירה ציפור מזלי המוזר כוכבים לא רימו לא אותי לא אותך ופשוט אין טוב בלי רע
ואל תאשימי גם את עצמך שניכספת והיגבהת ונטשת שהשארת אותי עירום ויחף רק חפְּשִׁי לך חולם חדש
חולם שֶירים את גופך ונפשך לגובה חסר-פשרות בו לא אהיה עוד קיים בשבילך וגם את בשבילי לא.
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
כיסוי זמני
[מתוך 3 שירים לסיכום אהבתנו] (נכתבו לפני שנות דור)
בואי נרים כוס תרעלה לסיום אהבתנו קוּבּעת גדולה ואפֵלה עולה על גדותיה כמו כּוּס שיודע יותר מדי
בואי נרים כּוֹס תרעלה לזכר בגידותינו כי אין תהילה סודית נחבאת אל כליה: גלי – אגלה לך היכן ומתי
בואי נשחט ציפור כחולה ואם אין – אז צהובה או ירוקה רק לא זאת עם עיני כּוֹס-חורבות שמא היא ציפור נפשנו (הוי) בואי נינחת
רחוק מעצמנו בקלות בעדינות כמו נוצות שבּטַל קורבנן או פתיתי-שלג-דאשתקד בואי ננוח מעתידנו לא נילמד דבר לא נישכח דבר ואיך ומי ומה
לא נישמע ולא נעשה ואת התחת לא נכסה לא לעצמנו ולא זה לזו בואי ניקטן נתרכך ניפסֵק כמו זין שמֵח בחלקו אם יש דבר כזה ואם אין (הו ציפור כחולה ששחטנו אותה כדי לנחות שמרטנו אותה כדי לראות אם היא עדיין בתולַה) נתרחק מעצמנו עוד ועוד ועוד המשך לא יבוא –
-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
|