|
מאמר של הרבי הריי'צ רבי יוסף - יצחק שניאורסון מליובאוויטש
המאמר " היום הרת עולם "
ביאור פרק ח' - המלאכים וגופם.
גם למלאכים גוף ונפש אולם גופם שונה מגוף כל הנבראים האחרים שעל פני האדמה.
המלאכים אינם בעלי גוף גשמי גס, כנבראים שעל פני האדמה. והסיבה לכך היא - גופם של כל הנבראים שעל פני האדמה { כול הגוף של בני האדם ] מורכב מארבעת היסודות - אש, מים, רוח ועפר.
ואילו גופם של המלאכים מורכב רק מהרוחניות של שני היסודות - רוח ואש.
יש מהם כאלו שגופם הוא מבחינת הרוח כדוגמת מחנה מיכאל , ויש כאלו שגופם הוא מבחינת האש כדוגמת מחנה גבריאל.
הרבי הריי'צ מדגיש במאמר, כי בריאת האדם היתה שונה מבריאת כל הנבראים האחרים. דבר שבא לידי ביטוי הן בבריאת גופו והן בבריאת נשמתו. בגופו נמוך הוא מכולם [ עפר ], ובנשמתו גבוה מכולם.
גופו של האדם :::
באופן כללי גופו של האדם הוא במדרגה נמוכה יותר מגופם של שאר הנבראים.
על בריאת האדם נאמר "וייצר ה' אלוקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ". [ בראשית ב' ז']
והנה בעוד ששאר הנבראים נבראו ע'י מאמר אלוקי [ אחד מעשרת המאמרות שבהם נברא העולם ] הרי שגופו של האדם נברא מהדומם "עפר מן האדמה".
הווה אומר שהעפר עצמו הוא מהותו ועצמותו של גוף האדם.
גופו של האדם הוא מחומר עב וגס ביותר. ומחמת זה יש לאדם נטייה למידות רעות .כגון מידת העצלנות שהיא נמשכת מן העפר ששואף למטה, למקור שלו ב'כוח הכבידה'.
מחמת חומר גופו יכול האדם גם לעבור על רצון הבורא ולמרוד בו. בעוד שלכל שאר הברואים יש ביטול לאלוקות ואינם משנים את תפקידם. כמו ציפורים, צמחים, דגים עופות - הם נשארים כמות שנבראו.
הם לא יכולים פתאום 'למרוד' בבוראם.
הרי שהאדם מסוגל לפרוק כל עול ,למרוד בה', וללכת אחרי שרירות ליבו כפי בחירתו.
ישראל נעלים ממלאכים !!!!!!
אומר המדרש [ בראשית רבה ג' י'א ]
ש"עוף יעופף על הארץ" הם המלאכים. מכאן שהמלאכים נבראו ביום החמישי . בזוהר [ חלק א' מ'ו ]
מובא ש"עוף" זה מיכאל. ו"יעופף" זה גבריאל.
מדברי רז'ל אלו עולה שגם המלאכים נבראו מדבר ה' שבעשרת המאמרות, כשאר הנבראים שבבריאה.
והנה עפ"י המובא במדרש ש"ישראל עלו במחשבה" מתברר שנשמות ישראל ששורשם מהמחשבה העליונה נעלים מהמלאכים ששורשם מבחינת הדיבור.
וליתר ביאור :
הנשמה עם היותה 'נברא' היא לא התחדשה בששת ימי בראשית ולא כשאר הנבראים כולל המלאכים שנבראו בעשרה מאמרות, הנשמות ע ל ו במחשבה עוד לפני הבריאה.
הנשמות הן מבחינת פנימיות ועצמות 'אין סוף ברוך הוא'.
ואם כן מדוע נשמה נעלית כזו התלבשה בגוף כזה גס ?
יש לומר כי הדבר נעוץ בעובדה שהאדם הוא הנברא היחידי שלמענו נברא העולם, וכל תכלית הבריאה תלויה בעבודתו בבירור וזיכוך העולם. והוא עם נשמתו הנעלית, יש ביכולתם לברר ולזכך את הנדרש ממנו,
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הבחירה החופשית ::::
האדם הוא הנברא היחידי שיש לו בחירה חופשית ~ ביכולתו לבחור בטוב ולהיות צדיק ולאידך ביכולתו לבחור גם בהיפך חס ושלום.
להבנת נושא זה נציין כי עניין זה גם נרמז בדברי חז"ל הבאים : [ מסכת נידה ט'ז ב' ]
אמר ר' חנינא בר - פפא : המלאך הממונה על ההריון שמו "לילה" . הוא נוטל טיפה ומעמידה לפני הקב"ה ואומר לו "ריבונו של עולם טיפה זו מה תהא עליה, גיבור או חלש, חכם או טיפש, עשיר או עני ?
ואילו רשע או צדיק לא אמר.
וכדברי ר' חנינא " הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים ".
מבואר בחסידות כי בעת יצירת הוולד מכריז המלאך הממונה על יצירת גוף האדם, אם הוא יהיה עשיר או עני
גיבור או חלש, חכם או טיפש. הכרזה שנועדה להטביע בגוף תכונות המתאימות למה שנגזר עליו.
אם נגזר עליו להיות חכם, יוטבעו בו תכונות מתאימות שיהיה 'כלי' לקליטת החוכמה.
אם נגזר עליו להיות עני יוטבעו בו תכונות כאלו שיאפשרו לו לסבול את העניות.
אולם תכונות שיאפשרו לו להיות צדיק או רשע --- לא נאמר. על זה אין המלאך גוזר, כי הכל בידי שמים חוץ
מיראת שמים. עניין זה משאירים לאדם כדי שיוכל לקיים את התורה ומצוותיה מתוך ב ח י ר ה ח ו פ ש י ת.
על עניין הבחירה שניתנה לאדם, אומרת התורה בפרשת בחוקותי - חומש דברים :
" ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב, את המוות ואת הרע " ומציעה לנו "ובחרת בחיים".
וכדי שלא נטעה לומר שהקב'ה נותן לאדם את החיים, והוא גם קובע לו את מעשיו, מדגיש רש"י בביאורו שכוונת הכתוב היא רק לומר "שזה תלוי בזה" אם תעשה טוב הרי לך חיים, ואם תעשה רע הרי לך מוות.
אם תבחר בדרך הקדושה זוהי החיים האמיתיים שקשורה לקב'ה. ואם תבחר בדרך של הסטרא אחרא הרי שזהו קשור להיכלות הטומאה והמוות. { הרוחני ]
והרבי במאמר מוסיף ומציין שנכון שכדי שתהיה לאדם בחירה מציג הקב'ה לפניו שני דרכים. אך האדם חופשי לעשות מה שהוא רוצה. ומבחינה מעשית התנהגותו תלויה רק בו במה שירצה ובמה שיבחר.
בהמשך ~~~~ האפשרות להשתנות.
שינוי המידות.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
האפשרות להשתנות ::::::
על עניין הבחירה כותב הרמב"ם "רשות לכל אדם נתונה אם רצה להטות עצמו לדרך טובה, ולהיות צדיק הרשות בידו. ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע הרשות בידו. הוא שכתוב בתורה הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע. כלומר, הן מין כזה של אדם היה יחיד בעולם ואין מין שני דומה לו בזה העניין שיהא הוא מעצמו בדעתו ובמחשבתו יודע הטוב והרע ועושה כל מה שהוא חפץ ואין מי שיעכב בעדו מלעשות הטוב והרע וכיוון שכן, פן ישלח ידו ".
בתכונה זו האדם שונה מכל הנבראים האחרים הן מהחיות, והבהמות שעל פני האדמה והן מהמלאכים שנמצאים בעולמות העליונים.
שהרי בעלי החיים פועלים רק כפי טיבעם הטבוע בהם מאז הבריאה, בהמה = בה מה = כל מה שבה זה מה שיש ומה שהיא מסוגלת להיות. לא יותר מזה.
העורב אכזרי, הנשר רחמני וכו'. והמלאכים - המלאך הטוב לא ייהפך לרע והמלאך הרע לא ייהפך לטוב.
כפי שאמרו חז"ל "אין קטיגור נעשה סניגור". ורק האדם מסוגל להשתנות ולפעול גם היפך טיבעו.
כלומר, שגם אדם שנטועות בו מידות רעות מטיבעו למעשה, אם ירצה אין דבר זה צריך להפריע לו והוא יוכל להתנהג כראוי. ואפילו מי שכבר נכשל בעבר בפועל ממש, גם הוא יכול לשנות את עצמו משעה שיחליט להיטיב את דרכו. נכון שפעמים הדבר קשה, אבל "אין לך דבר העומד בפני התשובה" ותמיד האדם יכול להשתנות
אם רק ירצה. כוח הרצון - כוח רב ביותר. רצון = צנור. צינור.
כי האפשרות להשתנות היא אחת התכונות המאפיינות את האדם = "בחיר הנבראים"
{הלכות תשובה ה' א' ] [ ספר הליקוטים ב - ס'ו ]
| 
