פ  ו  ר  י  ם.

 

<<<   היד    האלוקית     הנסתרת     >>>

 

 

                    

 

מגילת  אסתר   היא  הספר   היחיד   של  כתבי   הקודש    ששם   ה'  אינו   מוזכר

 

בו  אפילו  פעם  אחת.

 

הסיבה  הפשוטה  לכך  היא  שהמגילה  נרשמה  גם  בדברי  הימים  של   מלכי  פרס  ומדי

 

ואילו  היו  היהודים  מזכירים  את  שם  ה'  היו  הגויים  מתרגמים  זאת  לשמות  של  אליליהם.

 

אך  מכיוון  שכל  דבר  יש  בו  כוונה  עליונה,  עלינו  לומר  שבאי -  הזכרת  שם  ה'  במגילת

 

אסתר   יש  גם  הוראה  עמוקה  יותר.

 

 

                                       

 

 

וכשם  שבמגילה  אין  שמו  של  הקב'ה  מופיע  בגלוי,  כך  שם החג  -  פורים,  אינו  מבטא

 

לכאורה  את  נס  ההצלה  .שם  זה  נגזר  מה'פור'  [ הגורל ]   שהפיל  המן,   והדבר  קשור

 

לכאורה בגזירה  ולא  בנס.

 

 

 

אף  על  פי  כן,  כל זאת,  דווקא  פורים  קשור  בשמחה  גדולה  ביותר,  שמחה  נטולת  הגבלות

 

-  'עד דלא  ידע'.

 

 

 

הדבר יובן  כשנתבונן  בפעילותם  של  מרדכי  ואסתר  לסיכול  הגזירה.  למרדכי  ולאסתר  היה

 

אז  מעמד  מדיני  רב - השפעה,    מרדכי  היה  שר  נכבד  'יושב  בשער  המלך'.   ואסתר  היתה

 

המלכה.   צפוי  היה  שבראש  ובראשונה  ינסו  להפעיל  את  השפעתם  בחצר  המלכות

 

לביטול  הגזירה.

 

                                

                                           

 

 

בפועל,  הם נהגו  אחרת.  המעשה  הראשון  שעשו  היה  לקרוא  לצום  ולתשובה.  מרדכי  לבש

 

שק  ואפר,  ויצא  כך  לרחוב  העיר.   אסתר  ביקשה  למסור  לו   'לך  כנוס  את  כל  היהודים......

 

וצומו  עליי,  ואל  תאכלו  ואל תשתו  שלושת  ימים'

 

במקום  שאסתר  תנצל  את  יופיה   ותבוא  אל  המלך  ותדבר  עימו  ותנסה להשפיע  עליו  היא...

 

פונה  קודם  כל  ל----קב'ה.   היא  צמה  ויודעת  שרק  ממנו  תבוא  ההצלה  והישועה,  כי  הוא

 

המלך  האמיתי.   כל  השאר  - הם שליחים  ביד  ה'.

 

רק  אחרי  הצום  והתשובה  התפנו  מרדכי  ואסתר  לפעילות  מדינית.

 

                                         

 

<<<  הכל  מכוון   >>> 

 

מרדכי  ואסתר  ידעו  שהגזירה  אינה  מקרית,  אלא  היא  איתות  מהקב'ה  על  הצורך  לשוב

 

בתשובה  ולתקן  את  חטא  ההתבוללות בין  הגויים   וההשתתפות  בסעודת  אחשוורוש.

 

לכן  בראש  ובראשונה  ה ת מ ס ר ו    לתיקון   סיבת  הגזירה,   ורק  לאחר  שהיו  בטוחים

 

שעם  ישראל  מתעורר  לתשובה,  פנו  לעשיית  כלי  בדרך  הטבע  לביטול  הגזירה  עצמה.

 

                                           

 

פורים  מלמד  אותנו  יסוד  מרכזי  בהשקפת העולם  היהודית.   ההתרחשויות  הטבעיות  אינן 

 

אלא  כ ס ו ת  , כיסוי,  תחפושת  ל-   לתהליכים  עמוקים  המכוונים  ע'י  ההשגחה  העליונה.

 

כשיש  גזירה,   יהודי  מחפש מיד  את  שורשה  הרוחני  ורואה  בה  קריאה  לתשובה  ולתיקון

 

דרכיו.             כשהוא   פועל   לביטולה,  הוא  יודע  שזהו  רק  לבוש  טבעי  [ בדרך  הטבע  של

 

העולם ]  להצלה  האמיתית  שבאה  מאת  הקב'ה.

 

                                                      

 

 

<<<    החושך   מאיר    >>>

 

תוכן  פנימי  זה  של  פורים  משתקף  בשם  'פורים'  ובעובדה  ששם  ה'  אינו  מוזכר  במגילה.

 

ה'פור'  של  המן  הרשע  לא  היה  מקרי,  אלא  היה  זה  בכוונה   מכוונת  של  ההשגחה  העליונה.

 

כדי  להביא  להתעוררות  של  תשובה  ולהתהוות  חג הפורים.

 

 הקב'ה  נמצא גם  בדברים  טבעיים  ושגרתיים,  כפי  שמשתקף מהעובדה  שבמגילת  אסתר

 

גנוז  נס  אדיר  מבלי ששם  ה'  יוזכר  בה  במפורש.

 

כשיהודים  דבקים  בקב'ה הם  זוכים  לראות  ניסים  גם  בתוך  ההסתר  עצמו עד  למצב 

 

'שלילה  כיום  יאיר'  =  שהחושך  עצמו  יאיר,  בגאולה  האמיתית  והשלימה.

 

 

                                  

***  ליקוטי  שיחות  כרך ו'  עמ'  189.