פ ר ש ת                               ב מ ד ב ר.

 

 

את  פרשת  במדבר  קוראים  תמיד  לפני  חג  השבועות,  ומכאן  שהיא  בבחינת  הכנה  לחג  השבועות.

 

בכל  שנה  בחג  השבועות  נותן  לנו  הקב'ה  מחדש  את  התורה.  ולכן  ברור  שההכנות  לקבלתה

 

המחודשת  צריכות  להיות  בדוגמת  ההכנות  לקבלת  התורה  בפעם  הראשונה.

 

 

 

ההכנות  לקבלת  התורה  היו  השלום  והאחדות.  חז"ל  למדו  זאת  מהפסוק  "ויחן  שם  ישראל

 

נגד  ההר".  לא  נאמר  'ויחנו'.  בלשון  רבים.

 

אלא  'ויחן'  בלשון  יחיד.  רמז  לכך  שהם  התייצבו  לקבלת  התורה  'כאיש  אחד  בלב  אחד'.

 

 

 

וכך  נאמר  במדרש  [ ילקוט  שמעוני ]  "ביקש  הקב'ה  ליתן  תורה  לישראל  בשעה  שיצאו  ממצרים

 

והיו  חלוקים  אלו  על  אלו............ כשבאו  לסיני  -  הושוו  כולם  אגודה  אחת  ........... 

 

אמר  הקב'ה  -  התורה  כולה  שלום,  ולמי  אני  נותנה  ?  לאומה  שהיא  אוהבת  שלום ".

 

 

אין  מדובר  בסתם  אחדות  אלא  האחדות  היא  'נגד  ההר'.   =  אחדות  סביב  הר  סיני  וסביב  מה

 

שהוא  מייצג  כלומר,  התורה  והמצוות.

 

כשיהודים  מתאחדים  ע'י  התורה  יש  לאחדות  זו  קיום  אמיתי  וניצחי.  והיא  גם  מביאה  רוב

 

ברכה  ושפע  מלמעלה.

 

 

 

כוחה  של  האחדות  עצום.   אפשר  להשיג  באמצעותה  כל  מה  שרוצים  ואפילו  אם  ההתאחדות 

 

היא  למטרה  שלילית,  זה  היה  סודו  של  'דור  הפלגה'  שהיה  "שפה  אחת  ודברים  אחדים".

 

דור  מאוחד  ומלוכד.  ואמר  על  כך  הקב'ה  : 

 

"ועתה  לא  ייבצר  מהם  כל  אשר  יזמו  לעשות".

 

 

אולם  סופה  של  אחדות  זו  להיכשל  כי  אין  קיום  לאחדות  שלא  עפ'י  התורה.

 

 

האחדות  סביב  מתן  התורה  היא  אחדות  שבבסיסה  היא  אמיתית,  בשעת  מעמד  הר  סיני  גילה

 

הקב'ה  את  פנימיותו  לעם  ישראל.

 

בתורה  הוא  הכניס  כביכול,  את  'נפשו'  { כמאמר  רז'ל  במסכת  שבת  אנכי  =  אנא  נפשי

 

כתבית  יהבית. }

 

 

 

ולכן  כאשר  עם  ישראל  מתאחד  סביב  התורה  נוצרת  כאן  אחדות  בין  כל  נשמות  ישראל

 

לבין  שורשן  הראשון  =  הקב'ה. 

 

כך  מגיעים  לאחדות  אמיתית  של  "כאיש  אחד  בלב  אחד".

 

 

 

מזה  אנו  למדים  שההכנה  לחג  השבועות  היא  התחזקות  באהבת  ישראל.

 

והדבר  צריך  להתבטא  בהשתדלות  לקרב  יהודי  שני  לאור  התורה.

 

כך  אין  זו  אחדות  ערטילאית  אלא  -  אחדות  סביב  התורה  ומצוותיה.

 

 

 

וצריך  לדעת  שהכל  תלוי  בכל  אחד  ואחת.   המגיד  ממזריטש,  פירש  את  המשנה 

 

"דע  מה  למעלה  ממך"  =  דע  שכל  מה  שקורה  למעלה  בעולמות  העליונים  -  הכל 

 

הוא  'ממך'.   =  הכל  תלוי  בך  ובמעשיך.

 

על  האדם  לראות  את  העולם  עומד  על  כפות  מאזניים,  ובמעשה  אחד  ביכולתו

 

להכריע  ולהשיג  את  מתן  התורה.  בהכנה  כזו  בטוחים  אנו  שנזכה  לקבלת  התורה

 

בשמחה  ובפנימיות.

 

 

[ ליקוטי  שיחות  של  הרבי  כרך  ב'  עמ'  297  ].